חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אושר היום (ראשון) בוועדה החוקה של הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצבעה במליאה תתקיים בהמשך השבוע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "היום הזה הוא לא פחות מהיסטורי. החוק הזה לא יבוטל בשום צורה, לא תהיה ממשלה שתחזיר את הדיקטטורה השיפוטית". לדבריו, "האנומליה שמתקיימת במדינת ישראל, שבה ייעוץ משפטי הוא שחקן וטו, והוא מנהל את מדינת ישראל, לא מתקיימת באף מדינה בעולם. 80% מהזמן אנחנו מטפסים על קירות מרוחים בשמן כדי ליישם את המדיניות שלנו מול ייעוץ משפטי, אינסטנציות של פקידים לא נבחרים שעושים הכול כדי לתקוע מקלות בגלגלים. זה בלתי מתקבל על הדעת. הייעוץ המשפטי חשוב ודעותיו חשובות. הן לא יכולות להיות המילה האחרונה".
ח"כ גלעד קריב אמר שיעתור לבג"צ: "נעשה הכול כדי לחולל מהפך פוליטי שלאחריו כל חוקי ההפיכה המשטרית יושלכו לפח האשפה". ח"כ קארין אלהרר תקפה: "מיומה הראשון הקואליציה עסוקה בפירוק הדמוקרטיה הישראלית".
בשבוע שעבר הזהיר המשנה ליועמ"שית גיל לימון: "אחרי שההצעה תעבור, הממשלה לא תהיה כפופה מבחינה מעשית לשלטון החוק – מהטעם הפשוט שהיא תקבע עבור עצמה מהו החוק. בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון".
החוק החדש מסדיר לראשונה את התפקיד
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא עוגן בישראל בחוק, אלא נגזר בעיקרו משילוב של פסיקות בג"צ, דו"חות של ועדות ציבוריות שהוקמו לנושא וחוקים ספציפיים שנוגעים בהיבטים שונים בתפקיד. החוק החדש מסדיר לראשונה תפקיד זה – ומשנה את המסגרת שהתעצבה בצורה מהותית.
כיום, היועצת המשפטית לממשלה משמשת כמפרשת העליונה של החוק בעבור הממשלה, כמייצגת את המדינה בבית המשפט, וכראש מערך התביעה ואכיפת החוק. במקור, החוק עסק ברפורמה כוללת בתפקיד ובעיקר – פיצול ליועץ משפטי ולתובע כללי. לבסוף ירד חלק זה מהחוק, ועיקרו נוגעת להגבלת סמכויות היועצת המשפטית במתכונת הקיימת.
עיקרי החוק:
המלצות במקום הנחיות: לכאורה החוק מכיר בכך שחוות הדעת של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת ורמי הרשות המבצעת – כלומר מחייבת. לצד זאת, הוא מוסיף לכך סייג דרמטי, המאפשר לממשלה לפעול שלא בהתאם לחוות הדעת: הממשלה יכולה לסטות מחוות הדעת באמצעות החלטה רגילה (לא נדרשת החלטה פה אחד), שתונח על שולחנה של וועדת החוקה, או על שולחנה של ועדת חוץ וביטחון עם ההחלטה נוגעת אליה.
באותו אופן, הממשלה יכולה גם להחליט לפטור מכל גורם אחר את החובה לפעול בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה. המשמעות בפועל היא שחוות דעתה תהפוך מהוראה מחייבת להמלצה. חריגים לעניין זה הם סמכויות פליליות, או סמכויות שנתנו באופן מפורש ליועמ"ש בחוק.
הממשלה תבחר ייצוג: במצב היום היועמ"ש הוא זה שמייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט, וכדי שהממשלה תקבל ייצוג על ידי עורך דין אחר נדרש אישור מפורש. החוק החדש מאפשר לממשלה לקבוע את עמדתה בלי תלות ביועמ"ש, ושר יכול לבחור בעו"ד אחר במידה והוא חושב שעמדתו לא תוצג כראוי.
בנוסף, היועמ"ש לא יגיע להליכים בהם הוחלט שהוא לא מייצג את המדינה. זאת בשונה מהמצב היום, בו היועמ"שית טענה והגישה חוות דעת נגד החלטות ממשלה.
כפיפות לשר המשפטים: החוק קובע שהיועמ"שית תהיה כפופה באופו ישיר לשר המשפטים,תדרש לתת לו דין וחשבון ולמסור לו הסברים לבקשתו על פעולותיו במקרים כללים או סביב בקשות או נושאים ספציפיים. בחוק מובהר שלשר אסור להנחות את היועמ"שית כיצד לנהוג, וכי היא רשאית להעביר את הדיווח גם לנציב תלונות הציבור אם היא רואה בדיווח לשר פגיעה באינטרס הציבורי.
בשונה מהצעה שעלתה בדיונים – היועצים המשפטיים במשרדים ישארו כפופים ליועמ"שית.
לפתחה של הממשלה הבאה: החוק אמור להכנס לתוקף ב-1 לינואר 2027 – כלומר אחרי הבחירות לכנסת ותחת ממשלה חדשה. אם לא תבחר לשנותו, על הממשלה הנכנסת יהיה לקבל החלטה מחדש על הליך מינוי ופיטורי יועמ"ש.