תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא עוגן בחוק בישראל, אלא נגזר בעיקרו משילוב של פסיקות בג"ץ, דו"חות של ועדות ציבוריות שהוקמו לנושא וחוקים ספציפיים שנוגעים בהיבטים שונים בתפקיד. החוק החדש מסדיר לראשונה תפקיד זה – ומשנה את המסגרת שהתעצבה בצורה מהותית.

כיום היועצת המשפטית לממשלה משמשת המפרשת העליונה של החוק בעבור הממשלה, מייצגת את המדינה בבית המשפט וראש מערך התביעה ואכיפת החוק. בנוסח המקורי החוק עסק ברפורמה כוללת בתפקיד, ובעיקר בפיצול ליועץ משפטי ולתובע כללי. אלא שחלק זה ירד מהחוק, ועיקרו נוגע להגבלת סמכויות היועצת המשפטית במתכונת הקיימת.

עיקרי החוק:

המלצות במקום הנחיות: לכאורה החוק מכיר בכך שחוות הדעת של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת – כלומר מחייבת. לצד זאת, הוא מוסיף לכך סייג דרמטי, המאפשר לממשלה לפעול שלא בהתאם לחוות הדעת: הממשלה יכולה לסטות מחוות הדעת באמצעות החלטה רגילה (לא נדרשת החלטה פה אחד), שתונח על שולחנה של ועדת החוקה או על שולחנה של ועדת חוץ וביטחון אם ההחלטה נוגעת אליה.

הממשלה יכולה גם להחליט לפטור כל גורם אחר מהחובה לפעול בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה. המשמעות בפועל היא שחוות דעתה תהפוך מהוראה מחייבת להמלצה. חריגים לעניין זה הם סמכויות פליליות, או סמכויות שניתנו באופן מפורש ליועמ"ש בחוק.

הממשלה תבחר ייצוג: עד כה היועמ"ש הוא זה שמייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט, וכדי שהממשלה תקבל ייצוג של עורך דין אחר נדרש אישור מפורש. החוק החדש מאפשר לממשלה לקבוע את עמדתה בלי תלות ביועמ"ש, ושר יכול לבחור בעורך דין אחר אם הוא חושב שעמדתו לא תוצג כראוי.

היועמ"ש גם לא יגיע להליכים שבהם הוחלט שהוא לא מייצג את המדינה. זאת בשונה מהמצב כיום, שבו היועמ"שית טענה והגישה חוות דעת נגד החלטות ממשלה.

כפיפות לשר המשפטים: החוק קובע שהיועמ"שית תהיה כפופה ישירות לשר המשפטים, תידרש לתת לו דין וחשבון ולמסור לו הסברים לבקשתו על פעולותיה במקרים כלליים או סביב בקשות או נושאים ספציפיים. בחוק מובהר שלשר אסור להנחות את היועמ"שית כיצד לנהוג, וכי היא רשאית להעביר את הדיווח גם לנציב תלונות הציבור אם היא רואה בדיווח לשר פגיעה באינטרס הציבורי.

בשונה מהצעה שעלתה בדיונים – היועצים המשפטיים במשרדים ישארו כפופים ליועמ"שית.

לפתחה של הממשלה הבאה: החוק אמור להיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2027 – כלומר אחרי הבחירות לכנסת ותחת ממשלה חדשה. אם לא תבחר לשנותו, הממשלה הנכנסת תצטרך לקבל החלטה מחדש על הליך מינוי ופיטורי יועמ"ש.