מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע פתרון לחידה שהעסיקה במשך עשרות שנים את חוקרי מגילות מדבר יהודה: האם לוח השנה הייחודי של כת קומראן, שהתבסס על שנה בת 364 ימים, שימש את חבריה בפועל או היה מודל רעיוני בלבד. לפי המחקר, הלוח אכן היה בשימוש מעשי בראשית ימיה של הכת ואף עמד במרכז המחלוקת שהובילה להתבדלותה, אך בהמשך נזנח לאחר שהחל לסטות מעונות השנה ובעקבות התקרבות חברי הכת להנהגה החשמונאית בימי אלכסנדר ינאי.
את המחקר ערכה פרופ' אשבל רצון מהחוג לפילוסופיה יהודית ומהחוג להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, והוא פורסם בכתב העת "תרביץ".
השלמות המתמטית של לוח השנה כביטוי לסדר אלוהי מושלם
לוח השנה של קומראן היה שונה מהלוח הירחי-שמשי שעל פיו התנהלו החיים היהודיים בתקופת בית שני. הוא כלל 364 ימים בדיוק, מספר המתחלק בשבע, ולכן כל שנה הורכבה מ-52 שבועות מלאים וכל חג חל תמיד באותו יום בשבוע. חברי הכת ראו בכך ביטוי לסדר אלוהי מושלם והאמינו כי זמני השנה נקבעו כבר בבריאת העולם, וכי בני האדם אינם רשאים להתערב בהם.
ללוח הייתה גם משמעות פוליטית, משום שהשימוש בו ביטא התנגדות לקביעת הזמנים בידי ההנהגה המדינית והדתית במקדש. כמעט 20 מהמגילות שנמצאו בקומראן עוסקות בלוחות שנה ובאסטרונומיה, נתון שלפי המחקר מעיד על מרכזיות הנושא בחיי הקהילה. ספר היובלים, שהיה אחד החיבורים המרכזיים בספריית קומראן, אף תקף בחריפות את הלוח הירחי המקובל והציג את לוח 364 הימים כלוח המקורי שנמסר למשה בסיני.
אולם השלמות המתמטית של הלוח יצרה גם בעיה מעשית: השנה האסטרונומית ארוכה בכיום ורבע משנה בת 364 ימים. הפער הצטבר לאורך השנים, ולאחר כ-20 שנה החגים היו עלולים לסטות בכמעט ארבעה שבועות ביחס לעונות. לאורך זמן, מועדים חקלאיים הקשורים לאביב, לקציר ולביכורים היו עלולים להיחגג בעונות אחרות.
חוקרים הציעו בעבר כי חברי הכת הוסיפו מפעם לפעם ימים או שבועות ללוח, או כי הוא כלל לא הופעל בפועל ושימש רק מסגרת תיאורטית. פרופ' רצון טוענת כי שתי האפשרויות אינן נתמכות במגילות, וכי העדויות מצביעות על כך שהלוח היה מרכיב מרכזי בזהות הדתית של הכת ובמחלוקתה עם הממסד הירושלמי.
על בסיס העדויות מציע המחקר כי הלוח שימש בפועל בשלב מוקדם בהתפתחות הכת, במאה השנייה לפני הספירה, ותרם להחרפת העימות עם ההנהגה הדתית בירושלים. עם השנים הפכה הסטייה המצטברת מעונות השנה לבעיה שלא ניתן היה להתעלם ממנה.
במקביל, עלייתו של אלכסנדר ינאי לשלטון הפכה את ההנהגה החשמונאית למקובלת יותר על חברי הכת, בשל תמיכתו בהלכה שהייתה קרובה לעמדותיהם והתנגדותו להנהגה הפרושית. לפי המחקר, ההתקרבות להנהגה הפוליטית והדתית אפשרה להם לזנוח את השימוש המעשי בלוח ולעבור ללוח שהיה מקובל במקדש. לוח 364 הימים נותר כאידיאל דתי, שנחשב נכון בעת הבריאה ואולי נועד לשוב לשימוש באחרית הימים.
"לוח השנה של קומראן נתפס במשך שנים כאחד המאפיינים המרכזיים של הכת, אך גם כאחת החידות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה", סיכמה פרופ' רצון. "המחקר מציע שהוויכוח אינו חייב להיות בין לוח מעשי ללוח תיאורטי: ייתכן שהלוח שימש בפועל בתקופה מסוימת, אך עם התמורות הפוליטיות איבד את תפקידו המעשי והפך לאידיאל דתי וסמל זהות. כך ניתן להבין הן את מרכזיותו במגילות והן את היעלמותו ההדרגתית מן המציאות ההיסטורית".