הרמטכ"ל אייל זמיר פנה היום (שני) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו מתח ביקורת חריפה על הצעת החוק להקפאת מעצר תלמידי ישיבות. הצעת החוק אושרה היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, לקראת אישור סופי במליאה. הרמטכ"ל הביע התנגדות במיוחד לסעיף המסמיך ועדה של שלושה קצינים בכירים בצה"ל לאשר לתלמידי ישיבות מעמד של "בני ישיבות" לצורך החוק.

"השינוי בחוק מבקש לקבוע הסדר מיוחד לתלמידי ישיבות שלפיו לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפיהם, לתקופת זמן של מספר חודשים, אשר צפויה אף להתארך לאור תקופת הבחירות הקרובה", כתב הרמטכ"ל, במכתב שמוען גם לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט. "עמדתו המקצועית של צה"ל הוצגה בוועדת החוץ והביטחון במשך מספר דיונים. הצעת החוק מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, ובכך היא אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל".

את עיקר המכתב הקדיש זמיר להתנגדותו למנגנון המוצע, שבו שלושה קצינים בכירים יבחנו את מעמדם של תלמידי ישיבות, לצורך העמידה בחוק. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית, שתובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", כתב זמיר, "מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים ויגדיל את אי השוויון". לדבריו, לצה"ל אין כל "יתרון יחסי, כלים או מומחיות" בבחינת הקריטריונים לפטור המוגדרים בהצעת החוק. מנגנון ועדת הקצינים יפגע לטענתו בלגיטימציה ובאמון המשרתים, ויסיט קשב ומשאבים מהמשימות המבצעיות.

ביסמוט טען בתגובה שמכתב הרמטכ"ל נשלח באיחור, ושנציגי צה"ל לא הצליחו להציג "ולו מקרה אחד" שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל. לפי הודעת לשכתו, "המכתב נשלח רק אתמול בערב, לאחר שהוועדה כבר הצביעה על הצעת החוק, אף שנוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כ-3 שבועות. נשאלת השאלה מדוע המכתב פורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים. הרמטכ"ל טוען כי הוראת השעה תסיט קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה, אך דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: "שוב הרמטכ"ל מתריע מפני אסון מתקרב, ושוב ממשלת השבעה באוקטובר בוחרת להתעלם מכל האזהרות. מכתב הרמטכ"ל מוכיח שיש פה שני צדדים בלבד: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו".