מחקר חדש וראשון מסוגו בארץ של מכון טאוב מעלה כי בשבועות שבהם שררו עומסי חום גבוהים בישראל, נרשמה עלייה במספר הפניות לחדרי המיון עקב מחלות במערכת הנשימה, מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה, וזאת בהשוואה לשבועות שבהם עומס החום היה נמוך יותר. בשבועות של עומסי חום כבדים נמצאה עלייה של 41% במספר הפניות למיון של חולים שאובחנה אצלם מחלת ריאה, עלייה של 28% בפניות של חולים עם מחלות כליה, ועלייה של 18% בפניות של חולי לב וכלי דם.
העלייה בטמפרטורה הממוצעת בעולם מתבטאת, בין השאר, בעלייה במספר הימים והלילות החמים באופן חריג מדי שנה. לאורך השנים מצאו מחקרים קשר בין עומסי חום לבין תחלואה, צריכת שירותי בריאות ותמותה עודפת, בדגש על אוכלוסיות בסיכון. מחקרם של אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה התמקד במחלות הכרוניות הרגישות ביותר לעומסי חום – מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ומחלות נשימה. במסגרת המחקר נבחנו נתוני פניות לחדרי מיון, אשפוזים ותמותה בגין מחלות אלו בין השנים 2010 ל-2023.
בחינת הנתונים בישראל העלתה כי קיים מִתאם חיובי בין שיעור הביקורים במיון לבין מדד עומס החום (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) במהלך הקיץ, כמעט בכל האבחנות הרפואיות. כאמור, נמצא כי בשבועות של עומס חום גבוה חלה עלייה מובהקת בפניות לחדר מיון עקב מחלות נשימה, לב וכליה, בהשוואה לשבועות של עומס חום נמוך. עם זאת, שיעור הגידול במספר הפונים עקב מחלות נשימה, לב וכלי דם בזמן עומסי חום היה גבוה יותר בשנים 2010–2017 לעומת השנים 2018–2023. ממצא זה עשוי להצביע על תהליך של הסתגלות האוכלוסייה בישראל לעומסי החום.
בנוסף, הפער בשיעור הפניות לחדר מיון בזמן עומסי חום גבוהים בהשוואה לעומסי חום נמוכים היה גבוה יותר דווקא ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי גבוה (7–10) מאשר ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך – זאת בניגוד לממצאים ממחקרים אחרים בעולם. החוקרים משערים כי ההסבר לכך עשוי להיות קשור לשימוש מוגבר במזגנים בקרב אוכלוסיות מבוססות בישראל, דבר המחליש את יכולת ההסתגלות שלהן לעומסי החום.
הסבר אפשרי נוסף נעוץ בקרבה הגיאוגרפית של אוכלוסיות אלו לבתי חולים: מכיוון שרבות מהן מתגוררות באזור המרכז (שבו ריכוז המרכזים הרפואיים גדול יותר), הן נוטות לפנות למיון עם הופעת תסמינים. זאת בעוד שחולים מאזורי הפריפריה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך עשויים להימנע מכך ולהסתפק בטיפול ביתי. מבחינה גיאוגרפית, נמצא כי במחוזות תל אביב, המרכז וירושלים, העלייה בפניות לחדר מיון עקב עומסי חום הייתה גבוהה מזו שבשאר מחוזות הארץ, בפרט בנוגע למחלות במערכת הנשימה.
כמו כן, החוקרים מצאו שככל שעומס החום עולה, כך משך האשפוזים מתארך. עם זאת, נמצא כי עודף התמותה בקרב המאושפזים בבתי החולים בעקבות עומסי חום הוא קטן יחסית, ועומד על פחות משני מקרי מוות עודפים בשנה (מתוך ממוצע של כ-40 עד 53 אלף מתים בשנה לאורך שנות המחקר). החוקרים הסתייגו והדגישו כי המחקר התמקד בתמותה בתוך בתי החולים בלבד, ולא באירועי תמותה מחוץ להם שעשויים גם הם להיות קשורים לעומסי חום. הדבר נכון במיוחד לגבי חולי לב שעלולים לא להספיק להגיע לבית החולים (ולפיכך, ייתכן שחולי הלב שמגיעים לבתי החולים הם דווקא אלו שמצבם קל יותר).
החוקרים העריכו כי העלות העודפת למערכת הבריאות כתוצאה מהעלייה בעומסי החום (בהקשר למחלות הספציפיות שנבדקו, אשר לא כללו לדוגמה התייבשות או מכת חום) עומדת על כ-380 מיליון שקלים בעשור. לדבריהם, עלייה של יחידה אחת בעומס החום מובילה לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה בגין המחלות שנבדקו. בין השנים 2014 ל-2025 נמדדה עלייה ממוצעת של כשתי יחידות עומס חום בחודשי הקיץ החמים. יש לציין כי העלות למשק הנגזרת מימי אשפוז אלו גדולה אף יותר.
לאור ממצאי המחקר, ממליצים החוקרים למערכת הבריאות להיערך באופן מוגבר בחודשי הקיץ ובשבועות שבהם שוררים עומסי חום חריגים, וכן להרחיב את פעילות הרפואה המונעת בקהילה. כמו כן, הם מדגישים את החשיבות שבהמשך המחקר בנושא, תוך מתן דגש על הפערים הגיאוגרפיים והפערים בין האוכלוסיות השונות בשיעור הפניות למיון.