אסטרונומים זיהו סוכר בחלל, מסוג שנמצא גם בפטל ובקרמים לשיזוף. סוג הסוכר הזה, נקרא אריתריולוז, הוא הסוכר הראשון שזוהה במה שנקרא התווך הבין-כוכבי: בעננים דקים של גז ואבק, הפזורים בין הכוכבים.
תפקידיו של הסוכר לא מתמצים בהמתקת תה ובציפוי ספינג'. זנים שונים מזינים את התאים בגוף האדם, ואפילו מרכיבים את ה-DNA. מדענים מבקשים לדעת כיצד נוצרים סוכרים, מכיוון שהם מרכיב מפתח לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
באמצעות שני רדיו-טלסקופים בצורת צלחת בספרד, חוקרים אספו נתונים מענן גז גדול ליד מרכז שביל החלב, הגלקסיה שבה נמצא גם כדור הארץ. הם זיהו את הסוכר, שנמצא במצב צבירה גז, באמצעות השוואת אותות מהטלסקופ לדגימות במעבדה. התוצאות פורסמו ביום שני בכתב העת Nature Astronomy.
בשנת 2000 דיווחו אסטרונומים על גילוי מולקולת גליקולאלדהיד – הנחשבת לעיתים למולקולת הסוכר הפשוטה ביותר – בתווך הבין כוכבי. אך למרות שגליקולאלדהיד יכול לפעול באופן דומה לסוכר, "הוא אינו נחשב רשמית סוכר", כפי שהסביר ברט מקגווייר, אסטרוכימאי באוניברסיטת MIT בארצות הברית. סוכרים אמיתיים, הוא אמר, חייבים להיות בעלי שלד של לפחות שלושה אטומי פחמן, ולגליקלאלדהיד יש רק שניים. בעשורים שחלפו מאז אסטרונומים המשיכו לסרוק את החלל כדי למצוא מולקולות סוכר "אמיתיות".
הסוכר החדש אינו חיוני לחיים, אך ניתן להמירו בקלות לסוכר מסוג אחר, שנחשב לחיוני ליצירת החיים על פני כדור הארץ. המחקר מתקשר לשאלות בדבר מקור החיים בכדור הארץ: האם שביטים רחוקים או סלעי חלל סיפקו את המרכיבים החיוניים? או שמא המרכיבים החיוניים כבר היו כאן, ובסופו של דבר הולידו את מערכת השמש שלנו? הגילוי החדש מהווה ראיה לטובת ההשערה השנייה.
מציאתם של סוכרים במקום אחד פירושה שהם כנראה מסתתרים גם בפינות רחוקות של הגלקסיה, יחד עם חומרים חשובים אחרים, אמר מחבר המחקר איזסקון חימנס-סרה, אסטרופיזיקאי במרכז לאסטרוביולוגיה בספרד. "המרכיבים המרכזיים הנחוצים להיווצרות החיים עשויים להימצא באזורים אחרים ברחבי הגלקסיה", הוא אמר, "מה שפותח אפשרות להתפתחות חיים במקומות אחרים ביקום".