מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. החוק, שצומצם במהלך הדיונים עליו, קובע את ביטול התוקף המחייב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה והפיכתו להמלצה בלבד. "החוק במלואו יעבור ברוב גדול בכנסת הבאה, החלק שאנחנו מביאים עכשיו להצבעה הוא החלק העיקרי", אמר יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) במליאה טרם ההצבעה. יו"ר מפלגת יהדות רוטמן ושר המשפטים יריב לוין הובילו את מהלך החקיקה, שנמשך למעשה מתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית.
ההצבעה על החוק התעכבה לאחר שחבר הכנסת משה גפני הודיע שעד שלא תעלה החלטת הממשלה על תקציבים לגננות בחינוך החרדי, מפלגת יהדות התורה לא תצביע על חוק פיצול היועמשי"ת. רוטמן, שהציג את החוק, מושך את הזמן במליאה עד להגעה להסכמה עם גפני. ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) דרש מיו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד) להציג את הסיכום שהגיעה אליו הקואליציה עם גפני לגבי התקציבים לגננות, אך כץ טען "אין סיכום".
שידור חי של הדיון בכנסת:
החוק מעגן את תפקידו של היועמ"ש "כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת".
בנוגע לאפשרות של הממשלה לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש מוצע לקבוע כי "הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק".
עוד נקבע כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, ושהסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת. הממשלה תוסמך לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי. כמו כן, כשהממשלה תחליט על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.
עוד לפי החוק, גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא ייוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. הוראות הפרק לא יחולו כאמור על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.