האקוטיזם, ההאקתון השנתי שמוצגים בו מיזמי חדשנות עבור אנשים על הספקטרום האוטיסטי, נערך אתמול (רביעי) במכללה למנהל בראשון לציון. את האקוטיזם הקימו הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי במטרה ליצור אקוסיסטם למיזמים של אנשים עם מוגבלויות ומיזמים המיועדים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות ואנשים על הקשת האוטיסטית. הקהילה כוללת כיום יותר מ-50 סטארטאפים ואלפי מתנדבים. ההאקתון השנתי מתקיים מאז 2023 בשיתוף עם חממת סטארט אפ ניישן במסלול האקדמי המכללה למנהל, שבה סטודנטים מצטרפים אף הם לפיתוח המוצרים.
רימון טובין, מנכ"ל ומייסד ההאקוטיזם, הדגיש כי חדשנות אמיתית אינה מפותחת עבור אנשים, אלא איתם. "אנחנו גאים בזה שאצלנו לאורך כל מחזור החיים של הרעיונות והפתרונות שלנו שותפים אנשים עם מוגבלות. השנה בחרנו להתמקד בעולם התעסוקה, הקריירה. הושקעו כאן עשרות אלפי שעות בתהליכי החדשנות, והמיזמים שלנו הצליחו לגייס כבר כ-50 מיליון שקלים. אנחנו מבינים שכדי לקדם חדשנות צריך לשלב אותה עם מחקר, עם דאטה. אנחנו בונים כאן במכללה למנהל מכון שיחבר בין מחקר ליזמות למען אנשים עם מוגבלות, בדגש על שוק התעסוקה".
מאור בלומברג, סמנכ"ל הטכלונוגיות של Toki, הציג מערכת שנועדה לסייע בהתאמה של המסרים בתקשורת הפנים-ארגונית. "עובד על הספקטרום האוטיסטי ששולח הודעה למנהל אינו מבין תמיד את התרבות הארגונית ועלול להתפרש לא כפי שהתכוון. מצד שני, מנהל ששולח לעובד כזה הודעה, עלול לפספס למשל שהוא מעביר מסרים אמביוולנטיים שיהיה לעובד קשה להבין. זה בדיוק המקום שבו הטכנולוגיה שלנו נכנסת לתמונה".
ערן דביר, יזם ושותף ב-Arrows, הסביר כי המערכת שלהם משתמשת באווטר מבוסס AI כדי להעביר תוכניות ללימוד ותרגול של אינטראקציות חברתיות ורגשיות – למשל לצורך הכנה לריאיונות עבודה או לסביבת עבודה. "כל התוכניות שאנחנו משתמשים בהן הן תוכניות מוכרות ומוכחות מחקרים, כמו תוכנית Peers. הייחודיות של הממשק שהוא מעביר את התרגול במעין משחק תפקידים שזמין בכל זמן ומקום, שבו מתרגלים את השיחה עם האווטר ומקבלים משובים וטיפים שאמורים לסייע בהתנהלות בחיי היום-יום".
אילנה מושקין הציגה את מיזם TA'ALwork, מערכת ניהול משימות שנועדה לסייע בעיקר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ולאנשים עם פוסט-טראומה. "המערכת שלנו מאפשרת למעסיק ליצור עבור העובד רשימת משימות שמופיעה לו באפליקציה. למשל עבדנו עם הכשרה של סו-שפים של אלו"ט, שהכוונה היא שישתלבו במטבחים מקצועיים. אז לקחנו למשל הכנת מגש פירות או סלט מטבוחה ופירקנו את זה לרשימת משימות, עם תמונה לכל משימה".
נדב גלעד, מנכ"ל ומייסד Wakeup, בנה מערכת שנועדה לחבר בין עובדים ומעסיקים, אלא שבמקום להתבסס על קורות חיים מסורתיים, המשתמשים נכנסים למערכת ומשיבים על שאלון שנועד לזקק את יכולותיהם ואיכויותיהם. "ב-2022 עברתי תאונה קשה כעובד ברשות שדות התעופה ובעקבות כך נפלטתי משוק העבודה. תהליך חיפוש העבודה הבהיר לי את החשיבות להדגיש יכולות ומסוגלויות במקומות שלפעמים מסתכלים עליך קודם כול מתוך המוגבלות. המערכת שלנו מאפשרת להתאים למעסיקים את היכולות המדויקות שהם צריכים באופן שאינו פוסח גם על עובדים עם מוגבלות".
נשיא המכללה פרופ' יורם רבין: "האירוע הזה ממחיש את כוחה של השותפות בין אקדמיה, תעשייה, יזמות אזרחית והיכולת בחיבורים כאלה להוביל לפיתוח פתרונות עם השפעה ממשית על חייהם של אנשים".
גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות: "הרמב"ם דיבר על כך שרמת הצדקה הגבוהה ביותר היא פרנסה. לאנשים עם מוגבלות על אחת כמה וכמה. זו משימה מורכבת, שהפתרון שלה דורש עבודה משותפת של כולנו ביחד – יזמים, אנשי אקדמיה, מעסיקים, משרדי ממשלה, חברה אזרחית ורשויות מקומיות. היוזמות שהוצגו כאן היום הן מדהימות, חדשניות. מציעות פתרונות חשובים לבעיות בוערות".
מנכ"לית שירות התעסוקה עינבל משש אמרה ששוק העבודה בישראל נמצא בטרנספורמציה מואצת לצד אתגרים ייחודיים כמו מלחמות, פוסט-טראומה ומשרתי מילואים. "צריך לראות שנוהגים באחריות ולא משאירים אף קבוצה מאחור. זה אתגר מורכב. המדיניות צריכה לראות את כולם, להיות פרואקטיבית ולעבוד בשותפות עם המגזר העסקי, השלישי, השלטון המקומי. יש חשיבות גדולה להנגיש את הטכנולוגיות כדי שהפערים לא יתרחבו".
עינת זינגר דהן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי ומנהלת המעסיקים: "הדבר המרכזי שנחוץ הוא למפות במגזר העסקי אילו מקצועות מתאימים לאילו אוכלוסיות כדי שנוכל לשלב אנשים בשוק העבודה התחרותי על בסיס היכולות, הכישורים והרצונות שלהם, לא רק בפרויקטים התלויים ברצון טוב ובחסד – אלא מתוך תפיסה עסקית אמיתית".