ניצולי פסטיבל הנובה מתמודדים עם גל עצום של הטרדות ורפש ברשת מצד בוטים מתואמים, כך עולה מדו"ח מקיף שפרסמה התנועה למאבק באנטישמיות ברשת (FOA). לפי המחקר, שורדי פסטיבל ושורדי שבי בעזה הם מטרה ל"קמפיין דיגיטלי מתמשך ורב-שכבתי" שמפעילים אלפי חשבונות מזויפים ורשתות בוטים בעלות קשרים ישירים למשטר האיראני.

בארגון מכנים את המתקפה הזו "המלחמה שאחרי המלחמה" ומדגישים כי הניצולים נפגעים פעם שנייה. ההטרדה המתועדת אינה עניין מופשט: אנשים ספציפיים המצוינים בשמם, כולל שורדי שבי ובני משפחותיהם, חשופים למסעות הכפשה ממושכים אשר מחמירים עוד יותר את הטראומה של 7 באוקטובר.

הנתון המדאיג: זינוק בפוסט-טראומה בקרב השורדים

מחקר אקדמי שבחן 392 שורדי פסטיבל הנובה מצא כי שנה לאחר הטראומה, 54.6% מהשורדים מראים תסמינים של פוסט-טראומה (PTSD), המוגדרים כתסמינים גבוהים בעקביות או כאלה שהולכים ומחמירים, לעומת כ-20% בלבד באוכלוסייה הממוצעת שנחשפה לאירוע טראומטי.

החוקרים אמרו כי שיעורים אלו הם "גבוהים באופן בלתי רגיל", והצביעו על החשיפה החוזרת והנשנית לתכנים קשים הקשורים לטראומה ברשתות, לצד "האקלים הסוציו-פוליטי הרחב יותר", כגורמים שעלולים לתרום באופן ייחודי להחרפת התסמינים אצל הניצולים.

שיטות הפעולה: מקונספירציות ועד להאשמת הקורבן

לפי דו"ח ה-FOA, מאחורי הקמפיין עומדות רשתות בוטים הקשורות לשחקנים מדינתיים, ובראשם איראן. מדובר בהמשך ישיר של מאמצים איראניים ארוכי טווח להפצת דיסאינפורמציה ומבצעי תודעה וסייבר. מטרתם הרחבה היא להעמיק שסעים חברתיים ולערער את תחושת הביטחון של אזרחים בישראל, בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות.

המידע בדו"ח נאסף בין אוקטובר 2023 לאפריל 2026 ברשתות המובילות: X (טוויטר לשעבר), אינסטגרם, טיקטוק, רדיט וטלגרם. הקמפיין מורכב מכמה סוגי תכנים פוגעניים:

• הכחשת הטבח: טענות שהאירוע היה מבוים תוך שימוש ב"שחקני משבר" ובדם מזויף.
• תיאוריות קונספירציה ("מיתוס האפאצ'י"): הטלת האחריות על צה"ל בטענה שגויה כי מסוקי הצבא ירו על החוגגים כדי לייצר עילה למלחמה.
• האשמת הקורבן: הצגת הפסטיבל כפרובוקציה וטענה כי החוגגים "הביאו זאת על עצמם" משום שבחרו לרקוד על "אדמה גנובה" סמוך לרצועת עזה.
• הטרדה אישית ממוקדת: מסעות הכפשה אישיים נגד שורדים ששמותיהם מוכרים, תוך שימוש בכינויי גנאי קשים ("טרוריסטית", "זונה") ולעג שיטתי לעדויות על אלימות מינית. עם הקורבנות המותקפים אישית נמנים נועה ארגמני, רומי גונן ואימה מירב לשם-גונן, עומרי סאסי ואבינתן אור.

"החזית השמינית": הרשתות החברתיות נכשלות בסינון

התנועה למאבק באנטישמיות ברשת היא עמותה ישראלית ללא מטרות רווח שהקימו ב-2020 תומר אלדובי וניר קפלן, המפעילה רשת של יותר מ-5,000 מתנדבים לניטור ודיווח על תכנים פוגעניים. אלדובי אמר בריאיון ל'טלגרף' הבריטי: "האנטישמיות והשנאה הקיצונית נגד יהודים, ציונים וישראלים התפשטו בעולם בקצב מסחרר מאז 7 באוקטובר".

על פי נתוני הארגון, קיים שוני דרמטי ביעילות של הרשתות החברתיות השונות בהסרת התכנים:

• טיקטוק: הסירה יותר מ-80% מהתכנים המדווחים כאנטישמיים.
• רשת X: הסירה פחות מ-50% מהתכנים המדווחים.
• יוטיוב ומטא (פייסבוק ואינסטגרם): הסירו פחות מ-40%.

בדיון מקיף שנערך בוועדת המשנה של הכנסת לבינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת, הגדירה יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש-הכהן (כחול לבן), את הזירה המקוונת כ"חזית השמינית" של מדינת ישראל.

מירב בנדר ספדיה, מנהלת השותפויות ב-FOA, הזהירה בדיון מפני השפעה ארוכת טווח: "התכנים הללו מהווים זיהום של כל מאגרי האמון של הבינה המלאכותית". לדבריה, מודלים של AI ניזונים מהמידע הקיים כיום ברשת, ולכן השקרים הללו ישפיעו על הידע העולמי גם שנים קדימה.

קריאה לשינוי אסטרטגי ומאבק ממוסד

אף שצוות העמותה המקצועי מצליח להביא לאחוזי הסרה גבוהים (כ-64% מהדיווחים הישירים שלהם מתקבלים, עם כ-150 אלף פוסטים שהוסרו מאז 2020), היקף האתגר עצום. אלפי מתנדבי הארגון מדווחים עצמאית, אך רק 27% מהתכנים מוסרים בפועל.

"חבל שבאזור הזה מי שעושה את העבודה אלו מתנדבים", תקפה ח"כ פרקש-הכהן, וקראה לפעולה ממשלתית בקנה מידה אסטרטגי. היא הדגישה כי קיימים תקציבים של מאות מיליוני שקלים במשרד החוץ המיועדים למאבק באנטישמיות, וכי יש להשתמש בהם להקמת כוח משימה ממשלתי ייעודי לנושא.

"מזמין את מי שחושב שזה לא אמיתי לבוא ולראות"

מי שמרגיש את נזקי המלחמה הדיגיטלית הזו יום-יום הוא עומרי סאסי, ממפיקי פסטיבל הנובה ושורד הטבח, שאיבד באירוע בני משפחה רבים. בשיחה כואבת עם ה'טלגרף' דיבר סאסי על המחיר האישי הכבד: "ההתעללות שאיתה מתמודדים השורדים מאז, וכמות ההכחשה והמידע המוטעה ברשת, החמירו בצורה דרמטית את הטראומה שלי. אני ארגנתי את הפסטיבל, איבדתי שם את הקרובים אליי ביותר. אני מזמין את כל מי שחושב שמה שקרה אינו אמיתי – לבוא, להסתכל לי בעיניים ולראות כמה הוא טועה".