פרופסור אבי שגיא, מחשובי הפילוסופים, ההוגים וחוקרי המחשבה היהודית בישראל, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 72.

נולד ב-1953 למשפחה ציונית-דתית בבת ים. היה חניך בתנועת 'בני עקיבא', ולימים כתב: "בבני-עקיבא עוצבה אישיותי, ובה קלטתי את ערכי היסוד שמלווים אותי מאז ועד היום". שירת בצה"ל במסגרת גרעין נח"ל. השלים דוקטורט בפילוסופיה ב-1987 באוניברסיטת בר אילן, עבודת הדוקטורט שלו בהגות האקזיסטנציאליסטית הדתית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור.

כתב וערך יותר מ-40 ספרים ומאות מאמרים שעסקו בפילוסופיה יהודית וכללית, הלכה, חקר הספרות וביקורת התרבות. הוביל במשך שנים רבות את התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן. בתוכנית ספדו לו: "הרים תרומות חשובות לפילוסופיה היהודית בת זמננו ולדיון בשאלות של דת, מוסר, פרשנות, פלורליזם וזהות, והשפעתו חרגה הרבה מעבר לכותלי האוניברסיטה. תרומתו לתוכנית ולדורות של תלמידות, תלמידים וחברי סגל תוסיף ללוות אותנו".

שגיא היה מחויב לשמירת ההלכה היהודית, ולצד זאת ביטא במחקרו ובהתבטאויותיו מחויבות גם לתורות מוסר ומחשבה שמקורן חוץ הלכתי. עקרון הדיאלוג היה מרכזי עבורו, כולל המסורת כדיאלוג עם העבר ודיאלוג בין קבוצות בחברה בעלות זהויות שונות. "אני נמנע כל ימי חיי מלהופיע בעיתונות בגילויי הדעת שחתומים עליהם פרופסורים", אמר בראיון ל'מקור ראשון' ב-2006, "אני לא חושב שבמדינה דמוקרטית ליברלית יש לפרופסור באוניברסיטה מעמד עדיף על פני אזרח מן השורה. אם הוא רוצה לשכנע את זולתו הוא צריך לדבר איתו, לא להוציא פמפלטים. אני מעדיף להיות איש של דיאלוג. כשאדם דתי לומד תורה הוא בעל כורחו בתוך תרבות של דיאלוג, הרי אילו המקרא היה חד וחתום לא היה צורך בפרשנות. המקום לניהול הדיאלוג הוא המרחב הציבורי – מפגשים יזומים, אמצעי התקשורת, אמנות, ספרות".

היה ממנסחי מסמך רוח צה"ל, שנכנס לתוקף ב-2001. המסמך עיגן ערכים שונים שאמורים להתבטא בפעולות הצבא, בהם טוהר הנשק: "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה". כחודש לפני לכתו, ביוני 2026, כתב שגיא: "המלחמה היא שעת מבחן קשה במיוחד, שבה נבחנים היחידים, החברה והמדינה: האם הכוח שבידם יעביר אותם על דעתם ויגרום להם לחרוג מהמותר, או שגם בעת הזו הערכים האנושיים יקבעו את התנהלותם".

"שגיא היה מעמודי התווך של המחלקה לפילוסופיה והתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן", מסרו באגודת הפילוסופיה הישראלית, "הוגה רחב יריעה, שתרומתו האינטלקטואלית והאנושית ללא ספק הותירה חותם על המחקר בתחום, על התרבות הישראלית ועל דורות של תלמידות, תלמידים, ממשיכי ומוקירי דרכו".

ערך את סדרת הספרים 'פרשנות ותרבות' שיצאה לאור בהוצאת כרמל. כל אחד מהספרים בסדרה שנפתחו במילים: "האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל".