בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ידון ברביעי השבוע בעתירת ההסתדרות במרחב ירושלים וועד הפעולה של עובדי משמר הכנסת, בדרישה שהנהלת הכנסת תיכנס למשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי לעובדי המשמר.

עובדי משמר הכנסת הצטרפו בינואר האחרון להסתדרות, שהודיעה להנהלת הכנסת על יציגותה ודרשה ממנה להיכנס למשא ומתן קיבוצי. עם זאת, הנהלת הכנסת סירבה בטענה כי עצם התארגנותם של עובדי משמר הכנסת היא "התארגנות אסורה ובלתי חוקית", וכי הם אינם רשאים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים במסגרת יחסי עבודה קיבוציים, שכן חלים עליהם ההסדרים שאוסרים על שוטרים להתאגד.

בעתירה, שהוגשה על ידי ההסתדרות באמצעות הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי ועורכת הדין מיכל הראל ממשרד ארנה לין ושות', הובהר כי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת משנת 1968 אינו כולל שום הוראה השוללת או מגבילה את זכות ההתאגדות של עובדי המשמר. זאת, בשונה מהוראות חקיקה מפורשות הקיימות ביחס לשוטרים, לסוהרים ולעובדי שירות הביטחון הכללי, שלגביהם בחר המחוקק לקבוע באופן מפורש איסור על התאגדותם בארגון עובדים. עוד צוין בעתירת ההסתדרות כי בעת שהוקם משמר הכנסת, לא היה קיים בדין שום איסור על התאגדות שוטרים, אשר נוסף לפקודת המשטרה בשלב מאוחר יותר לאחר תיקוני חקיקה ייעודיים ומפורשים.

בהסתדרות אמרו כי "מצער הדבר כי דווקא הכנסת, שהיא הגוף המחוקק במדינת ישראל ומי שחוקקה, בין היתר, את חוק הסכמים קיבוציים המעגן את הזכות להתארגנות ואת חובתו של מעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי, מבקשת להתנער מחובותיה אלה ולהיתלות בטענה חסרת עיגון בדין". ההסתדרות הדגישה כי זכות ההתארגנות הוכרה לאורך השנים בפסיקות בית המשפט העליון ובתי הדין לעבודה כזכות יסוד חוקתית עצמאית, כנגזרת של הזכות החוקתית לכבוד האדם, וכן כזכות בת-חוקתית הנגזרת מהזכות לחופש העיסוק.

מליאת הכנסת. "חוקקה, בין היתר, את חוק הסכמים קיבוציים המעגן את הזכות להתארגנות" (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת)

עוד הדגישו בהסתדרות כי הסמכויות של אנשי משמר הכנסת הן סמכויות פונקציונליות וממוקדות, הנגזרות מאופיו הייחודי של המשכן ומצורכי האבטחה בו, ואשר אינן מקנות לאנשי המשמר מעמד של שוטרים. כך למשל, אם קיים יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה במשכן הכנסת, רשאי איש משמר הכנסת לעכבו ולדרוש ממנו להתלוות אליו לתחנת משטרה, או למסור אותו לידי שוטר.

"בכך משתקפת תפיסת המחוקק לפיה עובדי משמר הכנסת אינם מחליפים את המשטרה ואינם פועלים במקומה, אלא פועלים לצד רשויות האכיפה הכלליות במסגרת תפקידם הייחודי במשכן הכנסת, תוך הסתמכות על מערך האכיפה המשטרתי הכללי ולא במקומו", נכתב. יתרה מכך, הודגש כי חלק מהסמכויות המוקנות לאנשי המשמר בחוק משכן הכנסת מוקנות גם לסדרנים, המאוגדים בהסתדרות תחת הסכמים קיבוציים, לרבות הסמכות להרחיק, לעכב, לתת הוראות ואף להשתמש בכוח סביר. "מכאן שעצם קיומן של סמכויות אכיפה או סמכויות לשמירת הסדר אינו מהווה כשלעצמו בסיס נורמטיבי לשלילת זכות ההתאגדות".

נוסף על כך, ציינה ההסתדרות בעתירתה כי בימים אלה מתנהלת תביעה מאוחדת של קבוצה בת כ-100 עובדי משמר הכנסת, אף היא בבית הדין לעבודה בירושלים. במסגרתה טוענים התובעים לפערים משמעותיים בין תנאי השירות המוענקים להם לבין התנאים החלים על שוטרי משטרת ישראל מצד אחד ועל יתר עובדי הכנסת מצד שני, ותובעים זכויות ותנאי שכר שונים הנובעים ממעמדם הייחודי וממאפייניה של עבודתם.

בתגובת הכנסת לעתירה, שהוגשה באמצעות הייעוץ המשפטי לכנסת, נכתב כי הכנסת אינה חולקת על חשיבותה של זכות ההתארגנות, אך סבורה כי המסגרת החוקית החלה על אנשי משמר הכנסת – שלפיה תנאי שירותם וחובת המשמעת החלה עליהם הם כשל שוטרים – שוללת מהם זכות זו. בתגובתה, טענה הכנסת כי המחוקק השווה את אנשי משמר הכנסת לשוטרים "בכל היבטי שירותם", וציטטה מדבריו של יושב ראש הכנסת בשנת 1968 בוועדה שדנה בהצעת חוק משכן הכנסת: "עד עתה כל תנאי השוטרים חלו גם על אנשי משמר הכנסת, אך החוזה נחתם עם כל איש משמר בנפרד – עתה הצענו זאת בחוק".

משמר הכנסת נערך לביקור נשיאותי במשכן הכנסת. פערים משמעותיים בין תנאי השירות המוענקים להם לבין התנאים החלים על שוטרי משטרת ישראל (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90)

הכנסת הדגישה כי גם תנאי קבלתם של אנשי משמר הכנסת הם כתנאי קבלתם של שוטרים לשירות, והם זכאים לכל זכויות היתר של שוטרים, לרבות פטורים או הנחות ממס או מאגרות. לקצין הכנסת נתונות הסמכויות של מפקד משטרת מחוז, ולאנשי המשמר סמכויות, כאמור, להרחיק, לעכב, לדרוש מסמכים, לערוך חיפוש ואף לעצור אדם במידת הצורך; כמו כן, הם פטורים כשוטרים מאחריות פלילית או אזרחית למעשים שעשו בתום לב ובאופן סביר במסגרת ולשם ביצוע תפקידם.

לטענת הנהלת הכנסת, בתחומי מתחם הכנסת סמכויות האכיפה מוקנות לאנשי משמר הכנסת באופן בלעדי, ואינן ניתנות להפעלה על ידי משטרת ישראל או כל גוף אחר מכוח סעיף "חסינות משכן הכנסת" בחוק. הנהלת הכנסת נאחזת בתגובתה בסעיף לפקודת המשטרה, הקובע כי הצטרפות של שוטר לארגון שוטרים תיחשב לעבירה "הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת", וטוענת כי הדבר חל גם על אנשי משמר הכנסת, שכן הם כפופים על פי חוק משכן הכנסת לחובת משמעת ושיפוט משמעתי בדומה לשוטרים.

עד שנת 1958 הופקדה השמירה על משכן הכנסת בידי משטרת ישראל. משמר הכנסת הוקם בעקבות אירוע של השלכת רימון למליאה באוקטובר 1957. חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, המעגן את מעמדו של המשמר, נחקק בשנת 1968. האיסור על שוטרים להתאגד נוסף לפקודת המשטרה ב-1979 לאחר ניסיון שצמח מהשטח של שוטרים להתאגד בהסתדרות הכללית, ולאחר שבית המשפט העליון אף קבע כי באותה עת לא היה כל איסור בחוק על התארגנותם. במדינות רבות בעולם המערבי קיימים איגודי שוטרים וישנה הכרה בזכות ההתארגנות של שוטרים, גם אם בחלקן זכות השביתה של מגזר זה מוגבלת.

העליון יכריע גם על התאגדות במשטרה

בימים אלה תלויה ועומדת עתירה של שוטר, רב סמל בכיר יאיר וקנין, המשרת במשטרה מתחילת שנות האלפיים, המבקש מבית המשפט העליון לבטל את הסעיף בפקודת המשטרה שאוסר על התארגנות שוטרים, או לחלופין לפרש אותו בצורה מצמצמת כך שלא תישלל מהשוטרים באופן מלא וגורף זכות ההתאגדות שלהם. העתירה מבקשת לטעון כי זכות ההתארגנות כזכות חוקתית, מעוגנת לא רק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא גם על ידי חוק יסוד: חופש העיסוק – המאפשר לבחון מחדש את חוקתיותם של חוקים שנחקקו לפניו. כמו כן, מבקשת העתירה לעגן את זכות ההתאגדות גם בשל שורה של אמנות בין-לאומיות שעליהן חתומה ישראל, וכן משום שהיא מוכרת בפסיקה כ"זכות יסוד על-חוקתית בשיטתנו המשפטית".