מדינת האיים נאורו החליטה לפתוח שגרירות בישראל, ותהיה המדינה העשירית שהשגרירות שלה תוצב בירושלים. לפי הודעת ממשלת נאורו ומשרד החוץ בירושלים, ההחלטה התקבלה לאחר פגישתו של שר החוץ גדעון סער עם ליונל אניגימאה, סגן הנשיא ושר החוץ, המסחר והמשפטים של נאורו, בפיג׳י בחודש שעבר. סער בירך על המהלך והוסיף כי גם שר החוץ המיועד של קולומביה הבטיח בשבוע שעבר לפתוח מחדש את השגרירות בישראל, לאחר שנתיים של נתק ביחסים, ולהציבה בירושלים.

תוך פחות מעשור הציבו תשע מדינות את השגרירויות שלהן בישראל, ושתי נוספות החליטו לעשות זאת, בצעד סמלי המכיר בירושלים כבירת ישראל. במאה הקודמת הולנד ומדינות נוספות מאמריקה הלטינית ומאפריקה החזיקו שגרירויות בירושלים, אולם לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 נסגרו רוב שגרירויות מדינות אפריקה בירושלים, עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים בעקבות החלטת ארגון אחדות אפריקה. מדינות אמריקה הלטינית והולנד המשיכו להחזיק שגרירויות בעיר עד 1980, אך עקב חקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, העבירו אף הן את נציגויותיהן לגוש דן.

תומכת עקבית בזירה הבינלאומית

נאורו היא מדינת אי, אחת מקבוצת המדינות המיקרונזיות בצפון הפסיפיק, לצד איי מרשל, מיקרונזיה, פלאו וקיריבטי. חיים בה רק כ-13 אלף תושבים, והם מייבאים כמעט את כל המזון והמוצרים, שכן האי קטן מדי לחקלאות או ייצור. נאורו שוכנת קילומטרים ספורים מדרום לקו המשווה ומשתרעת על פני 21 קמ"ר בלבד. היא מהתומכות העקביות ביותר של ישראל בזירת האו״ם, והגישה חוות דעת מדינית לטובת ישראל בתביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג. נאורו הכירה בירושלים כבירת ישראל ב-2019.

ממכרות הזהב הלבן לפשיטת רגל

נאורו זכתה לעצמאות מאוסטרליה, בריטניה וניו זילנד רק ב-1968 והפכה במהרה לאחת המדינות העשירות בעולם, בזכות תעשיית הדשנים שלה. האי השוכן בלב האוקינוס שימש במשך מיליוני שנים כתחנה לציפורים עייפות, והלשלשת (צואה) של הציפורים שהתרכזה בו הפכה ברבות השנים למחצב יקר ערך. במרכז האי יש כיום מכתש שממנו נכרו המחצבים במהלך השנים.

המשבר של מדינת האי החל עם תום המחצבים – הלשלשת אזלה והמדינה פשטה רגל. מאחר שהמדינה נאלצת לייבא כמעט הכול, פשיטת הרגל יצרה משבר הומניטרי חמור וחוסר יציבות פוליטי קיצוני. תוך 14 שנים, בין 1989 ל-2003, התחלפו בנאורו 17 ממשלות, והיא נאלצה להגיע למצב של תלות מלאה באוסטרליה.

הטרגדיה ההומניטרית ומחנות הפליטים

אוסטרליה השתמשה בשליטתה העקיפה באי כדי לבנות בו מחנות פליטים שאליהם הובילו מהגרים שביקשו להגיע לאוסטרליה ונתפסו בים. התנאים במחנות הפליטים, שנבנו בשטח המכתש, תוארו בתקשורת כמחנות ריכוז גרועים בממדים שנראו כמותם רק בשואה. הפרשה טלטלה את העולם, אולם הפחתת הסיקור התקשורתי וכמה הסכמים לשיפור התנאים הובילו לירידתה מהכותרות. יש הטוענים כי נאורו מתפרנסת כיום בעיקר מכספים שהיא מקבלת להחזקת מחנות הפליטים.

'דיפלומטיה כלכלית' וזיקה דתית

השינוי הקיצוני שעברה המדינה מאחת העשירות לאחת העניות בעולם בפרק זמן קצר, הוביל אותה גם לשחק ב'דיפלומטיה כלכלית'. נאורו מוכרת את הצבעותיה באו"ם ותמיכתה הרשמית במדינות בעבור תרומות כספיות וקרנות סיוע. עם זאת, תמיכתה בישראל נעשית גם על רקע זהותי-דתי ולא בהכרח על רקע כלכלי.