השדרן, הקריין והבמאי חיים יבין, מאנשי הטלוויזיה הבולטים בתולדות המדינה, הלך לעולמו בגיל 93. יבין הגיש את מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון 'מבט' במשך ארבעים שנה, מאז נכנסו שידורי הטלוויזיה לישראל ב-1968 ועד 2008, וכן תוכניות אקטואליה רבות אחרות בערוץ. הוא נודע בכינוי "מר טלוויזיה".
הלווייתו של יבין תתקיים בבית העלמין גבעת השלושה בשישי הקרוב בשעה 11:00. משפחתו תשב שבעה בביתו ברחוב הרצל רוזנבלום 8, בתל אביב.
יבין נולד בגרמניה ב-1932 בשם היינץ קלוגר, ועלה עם משפחתו לארץ בגיל שנה. התחנך בקריות, בנעוריו נשר מבית הספר התיכון ועבד כמסגר. בצבא שירת בנח"ל. אחרי הצבא השלים בגרויות ועשה תואר ראשון בספרות אנגלית ועברית באוניברסיטה העברית. הוא הגיע לתחום התקשורת לראשונה דרך הרדיו: ב-1956 החל לעבוד ב'קול ישראל', ולאחר מכן היה מהשדרנים הראשונים ב'גל הקל', לימים רשת ב'. היה ממקימי הערוץ הראשון, ונשא בו בתפקידים רבים בשנים 1986 עד 1990 היה מנהל הטלוויזיה הישראלית.
אחד מרגעיו הזכורים היה בבחירות לכנסת ב-1977, אז שידר את המדגם הראשון אי פעם בבחירות בישראל – מדגם שחזה את הניצחון ההיסטורי של הליכוד בראשות מנחם בגין. באותו שידור השתמש יבין במילה הנדירה עד אז "מהפך", והפך אותה לשגורה בציבור הישראלי.
הוא ערך והגיש סדרות תיעודיות, בהן הסדרה 'גחלת לוחשת' על מצבה של יהדות ברית המועצות לשעבר לאחר המשטר הסובייטי; 'תעודה כחולה', שעסקה בערביי ישראל; ו'צבא העם', שעסקה ביחס החברתי לצה"ל.
בספר הביוגרפי שפרסם ב-2010, 'עובר מסך', כתב יבין: "כיום, כששואלים אותי צעירים מה ללמוד כדי להגיע לטלוויזיה, אני מפנה אותם לאו דווקא לחוג לתקשורת אלא למדעי הרוח, ספרות, פילוסופיה, היסטוריה. את המיומנות המקצועית ירכשו באולפן, שם ילמדו איך לשדר, השאלה היא אם יהיה להם גם מה לומר".
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "במשך יותר מארבעה עשורים ליווה חיים את אזרחי ישראל ברגעים המכוננים של חיינו הלאומיים – במקצועיות, באחריות ובממלכתיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מנוף התקשורת בישראל. קולו ופניו היו מזוהים עם פרקים מרכזיים בתולדות המדינה, והוא הותיר חותם עמוק על התקשורת הישראלית ועל התרבות הציבורית. מיכל ואני שולחים תנחומים מעומק הלב לרעייתו יוספה, לילדיו ומשפחתו, לחבריו, לעמיתיו הרבים ולכל אוהביו".
