משרדי עמותת 'רפואת רחוב', שמסייעת רפואת לחסרי בית בתל אביב, נפרצו בשבוע שעבר, וציוד רב ויקר נגנב מהם. "לקחו את כל התיקים המאובזרים, הרסו את מה שלא לקחו ועשו מלא בלאגן", מספרת ל'דבר' רוני-לי סנה, מייסדת ויו"ר העמותה. "הייתי צריכה לזרוק הרבה תרופות ותחבושות, ובעיקר גנבו לנו את התיקים עם כל מה שצריך לסיורים, כמו מכשירי דיאגנוסטיקה, ערכות תפירה וציוד חבישה". העמותה כתבה בפייסבוק: "בתוך רגע איבדנו את מה שבנינו בעזרת תרומות של אנשים טובים לאורך שנים".
גבריאל השמאן, סטאז'רית לרפואה המתנדבת בעמותה כבר חמש שנים, מספרת שעל השפעת האירוע על מתנדבי העמותה: "זה מבאס שאתה בארגון כזה, אתה מנסה לגייס כסף, לעשות כמה שיותר עם כמה שפחות, ודבר כזה מוריד את המורל. עם הציוד המועט שנתרם, מקבלים מכה כזו וזה פוגע ביכולת שלנו לעשות את העבודה שלנו, וגם פוגע באמון".
יומיים אחרי הפריצה החליטו בעמותה לא לוותר, ולצאת לסיור השבועי בדרום תל אביב. עם תיקים לא מתאימים, ציוד חסר ותחושה כבדה, יצאו אל הנשים והגברים שמחכים להם, שיודעים שאפשר לפנות אליהם עם בעיה רפואית, שיהיה מי שיחבוש את פצעיהם בלי הבושה הכרוכה בזה. "זו המהות שלנו", אומרת סנה, "גם אם יוצאים בלי כלום, זה שאנחנו שם שבוע אחרי שבוע ומכירים אותנו".
למרות הפגיעה באמון, בזמן שמתנדבות 'רפואת רחוב' יצאו לטפל במי שזקוקים להם ברחוב, היה רגע של חסד. "הסיור היה פחות נוח כי היינו עם התיקים הישנים, וממש בהתחלה הגענו לשני מטופלים שאנחנו במעקב אחרי הפצעים שלהם ומחליפים להם תחבושות בקביעות", מספרת השמאן. "כשאחד מהם ראה אותנו, בא אליי בהתרגשות רבה ואמר בעברית שבורה 'אני צריך להראות לכם משהו'. לא הבנתי, והמשכנו לטפל בחבר שלו, ואחרי כמה דקות הוא חזר עם סטטוסקופ.
"לקח לי רגע, בהתחלה לא הבנתי למה יש לו סטטוסקופ, ואז הבנתי – זה שלנו. הוא התחיל להסביר לי שהיה ריב, והוא ידע שזה שלנו ועשה מאמץ כדי להשיג את זה ושמר על זה. הוא כל כך התלהב, זה היה ממש מרגש לראות שזה חשוב לו להחזיר לנו. זה לא מובן מאליו שהוא הצליח לשמור את זה, זה ציוד ששווה כמה מאות שקלים. סטטוסקופ זה הדבר ראשון שסטודנט לרפואה קונה, וזה סמלי בעיניי, הציוד הכי בסיסי וסמלי של התפקיד שלנו. מטורף שזה מה שהוא החזיר, מראה את האמון והחברות בינינו, וזו מחווה מאוד מרגשת. זה לא היה יכול לקרות אילו לא היינו שם כל הזמן".
האתגר הקשה של הקיץ
רבים סבורים שמצבם של חסרי הבית קשה במיוחד בחורף, עם הקור והגשם, אולם הקיץ הישראלי הלח והלוהט קשה לא פחות עבור מי שחיים ברחוב, ללא מזגן ומקלחות זמינות. לנוכח המצב של חסרות וחסרי הבית, הפעולה של 'רפואת רחוב' חיונית במיוחד. "יש הרבה יותר עצבים, לא בהכרח כלפינו, אבל הכול הרבה יותר קשה ומעייף", מספרת השמאן. "מי שאנחנו מטפלים בו מבין את הערך של זה. אומרים לנו שאנחנו לא רופאים, אלא ממש אחים".