
הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאסור על ייבוא לישראל של טובין שיוצרו, במלואם או בחלקם, באמצעות עבודת כפייה. מטרת המהלך לחזק את מחויבותה של ישראל למאבק בסחר בבני אדם ובעבודות כפייה, לצד שמירה על האינטרסים הכלכליים של המשק הישראלי. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקאי, כחלק מהמאמצים לקידום הסכם סחר בין ישראל לארה"ב, ולאחר שארה"ב הטילה בשבוע שעבר מס מוגדל על ייבוא ממדינות שבהן איסור זה אינו קיים.
ההחלטה מנחה את שר הכלכלה והתעשייה לקבוע הסדר שיאסור על ייבוא מוצרים שיוצרו באמצעות עבודת כפייה, בהתאם לסטנדרטים המקובלים במשפט הבינלאומי. כבר במאי השנה החליטה הממשלה לקדם את הנושא והקימה צוות בין-משרדי של גורמי המקצוע בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגים של משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד העבודה ורשות המיסים, שיבחן את החלופות השונות הרלוונטיות לחקיקה ויגבש מנגנון יישום, בין היתר באמצעות למידה מהמנגנונים הקיימים בעולם. הצוות צפוי להמשיך בגיבוש מנגנון יישום ואכיפה אפקטיבי שיובא לאישור הממשלה בתוך 90 יום.
נוסף על ערכו המוסרי, למהלך חשיבות כלכלית, והוא מקודם בשל המשא ומתן לקידום הסכם סחר בין ארה"ב לישראל, שהחל במאי 2025. במרץ 2026 פתחה ארה"ב בחקירה, בהתאם לסעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי, שעניינה מדיניות ישראל בנושא. בסוף השבוע האחרון הודיע ממשל טראמפ על מדיניות מכסים חדשה: ייבוא לארה"ב ממדינות שאינן פועלות באופן מספק למניעת ייבוא של תוצרי עבודת כפייה יהיה חייב במכס של 12.5%, ואילו מדינות שיקדמו פעולות למניעת ייבוא כזה יחויבו במכס של 10%.
המהלך מציב את ישראל לצד המדינות המובילות בעולם הנוקטות צעדים למניעת כניסתם לשווקים של מוצרים שיוצרו תוך ניצול בני אדם, ומחזק את אמינותה של ישראל כשותפת סחר גם עם מדינות אחרות הפועלות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.
מחלקת המדינה האמריקאית, המודדת את מידת העמידה של מדינות בסטנדרטים למיגור הסחר בבני אדם, הורידה ב-2021 את דירוגה של ישראל מהדירוג הגבוה והחיובי ביותר שבו הייתה במשך תשע שנים, לדירוג השני. המשמעות היא שהמדינה עושה מאמצים משמעותיים בנדון, אך אינה עומדת בסטנדרטים המינימליים. מאז אוקטובר 2023, הרחיבה ישראל את האפשרות להבאת עובדים זרים במסלולי הבאה פרטיים, שאינם חלק מהסכמים בילטראליים (בין-מדינתיים) המספקים להם הגנה מוגברת מפני תופעות של סחר בבני אדם, סוגייה שעלולה להשפיע על דירוגה של ישראל בעתיד.
