בשבוע שעבר חזרתי ממשלחת מקצועית באוסטריה מטעם ההסתדרות. המשלחת הייתה בראשות תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית, ובהשתתפות אדם בלומנברג, מנכ"ל אגף כלכלה, מדיניות ואגף ההתאגדות, ומיקי דריל, מנהל פרויקטים בקרן פרידריך אברט בישראל (FES). יצאנו במטרה ללמוד מקרוב על המודל האוסטרי לשיתוף עובדים בקבלת החלטות, ובפרט בדירקטוריונים של חברות.
מארחינו, ארגון ה-ÖGB (האחות התאומה של ההסתדרות באוסטריה), בנו עבורנו לו"ז אינטנסיבי, שבמהלכו נפגשנו עם מומחים ואנשי מקצוע מכל שרשרת המזון של יחסי העבודה: ברמת הפדרציה, האיגודים וועדי העובדים, וכן עם נציגים מטעם השותפים החברתיים המרכזיים – משרד העבודה, לשכת המעסיקים ולשכת העובדים.
היסודות למה שאפשר לראות כיום באוסטריה הונחו עוד במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התחזקה תנועת העובדים עד שהממשלה פשוט לא יכלה להתעלם ממנה. חוקת העובדים, שנחקקה ב-1919, ממשיכה להתקיים בבסיסה עד היום, לאחר שהוחזרה, בשינויים הנדרשים, עם תום שלטון הנאצים. ב-1974 נכנס לתוקף חוק העבודה החדש, שמסדיר את שיתוף העובדים בקבלת החלטות באופן מעודכן יותר ומשמש מצפן ליחסי העבודה במדינה גם חמישים שנה לאחר מכן.
החוק האוסטרי מקפיד על שקיפות, דמוקרטיה ויציבות. ועדי העובדים נדרשים לעמוד לבחירות מדי חמש שנים, על פי נהלים ודרישות מוסדרים. הוועד מחויב מכוח החוק לקיים אספות עובדים פעמיים בשנה, להציג את עבודתו ולהסביר שחור על גבי לבן מה נעשה למען העובדים. בדיוק כמו בישראל, גם החוק האוסטרי אוסר באופן מוחלט על פיטורי חברי ועד.
המודל האוסטרי: 98% מהעובדים מוגנים
אחת הנקודות המדהימות ביותר שלמדנו נוגעת להסכמים הקיבוציים. באוסטריה, 98% – רוב מוחלט מכלל כוח העבודה במדינה – מכוסים בהסכם קיבוצי.
איך זה עובד? המשא ומתן מתנהל בראש ובראשונה ברמה הענפית. מדי שנה, ברוב המקרים, מתכנסים האיגודים, נציגי ועדים נבחרים, לשכת העבודה, לשכת המעסיקים ומשרד העבודה כדי לדון בעדכון התנאים והדרישות. יחד הם מחדשים את ההסכמים עבור ענף שלם.
במבנה האוסטרי פועלים שני גופים מוסדיים מרכזיים ששווה להכיר:
- לשכת המעסיקים: ארגון מוסדי שהרוב המוחלט של המעסיקים והעצמאים במדינה מחויבים על פי חוק להפריש לו אחוזים מהכנסותיהם, והם בעלי השפעה על הנהגתו.
- לשכת העבודה: בשונה ממשרד העבודה הממשלתי, זהו גוף מוסדי הפועל עבור כלל העובדים במדינה, המחויבים להפריש לו 0.5% משכרם והם בעלי השפעה על הנהגתו.
בהקבלה לישראל, חלק גדול מעבודתה של לשכת העבודה מקביל לעבודת ההסתדרות – החל מניהול משא ומתן להסכמים קיבוציים, דרך מתן סיוע משפטי במקרים של פיטורים לא הוגנים, ועד למימון הכשרות מקצועיות ופעילות לשיפור יחסי הצרכנות. עם זאת, אין ללשכה סמכות לארגן שביתות. הכוח הזה נשאר בידי האיגודים בלבד.
במובן מסוים, לעובדים באוסטריה יש כוח גדול יותר בשולחן המשא ומתן. מול נציגי המעסיקים יושבים, לצד ה-ÖGB, שמייצג כ-30% מכוח העבודה באופן דומה להסתדרות, גם נציגי לשכת העבודה.
לאחר שנחתם ההסכם הענפי, ועדי העובדים בכל מפעל ומקום עבודה מנהלים משא ומתן משלים מול ההנהלה המקומית, במטרה לשפר ולהתאים עוד יותר את התנאים ברמת השטח.
גם בשנים מורכבות, כמו תקופת הקורונה או עליית האינפלציה, האיגודים והשותפים החברתיים יושבים יחד כדי להבין כיצד לשמור על תנאי העובדים ועל כוח העבודה עצמו. בפגישה בלשכת המעסיקים סיפרו לנו כי עבור מעסיק שהשקיע שנים בהכשרה המקצועית של עובדיו, העובד נתפס כנכס לארגון. בשיא הקורונה, כשמקומות עבודה נאלצו לצמצם פעילות, המעסיקים פנו לאיגודים וללשכת העבודה כדי להגיע להסכמים שישמרו על העובדים. מצדו של ה-ÖGB, הניווט במשא ומתן על הורדת היקף המשרה והשכר לא היה פשוט, אך במבט לאחור, ההסכמים הללו שמרו על יציבות יחסית בשוק העבודה.
שיתוף עובדים בקבלת החלטות, גם בדירקטוריון: המודל המעשי
הרעיון המרכזי שנחקק באוסטריה עוד ב-1919 הוא פשוט ומוסרי: כוח העבודה, המניע את החברה ואת הכנסותיה, זכאי לקחת חלק בהחלטות על פעילותה. במונחים היסטוריים, המחשבה נסבה בעיקרה סביב נושאים כלכליים. עם זאת, במהלך המשלחת הבנו שבזכות המערכות הקיימות כיום, ועדי העובדים עוסקים יותר בנושאים אחרים. החל ממשא ומתן על תנאי שכר, דרך הגנה וייצוג בהליכים מול המעסיק, ועד להשתתפות פעילה בדירקטוריון, נציגי העובדים מתמקדים יותר בנושאים חברתיים ובזכויות סוציאליות, כמו הגנת הפרטיות, נהלי עבודה בתנאי עומס חום ואיזון בית-עבודה.
בשונה מהמודל הגרמני, באוסטריה נציגי העובדים היושבים בדירקטוריונים הם בהכרח חברי ועדי העובדים ונציגים שנבחרו באופן ישיר או עקיף על ידי כלל העובדים. בחברות המעסיקות יותר מ-100 עובדים, כגון חברות מונפקות, חברות בע"מ וכל חברה שבה קיים דירקטוריון, למעט ארגונים בעלי אופי פוליטי מובהק, החוק מחייב כי שליש מחברי הדירקטוריון יהיו נציגי עובדים.
עבור נציגי העובדים, המהות המרכזית של נוכחות העובדים בדירקטוריון היא קבלת מידע אסטרטגי על מצב החברה. בין שמדובר בנתונים על מצבה הכלכלי של החברה ובין שמדובר בכיוונים אסטרטגיים שההנהלה שוקלת, היכולת של הוועד להבין את התהליכים העמוקים בארגון משמעותית לא פחות מהיכולת להשמיע את קול העובדים ולהשפיע. כאשר המידע האסטרטגי נגיש לוועד, נוצר בסיס מוצק, מקצועי וענייני יותר לדרישות המגיעות מדי שנה לשולחן המשא ומתן מול ההנהלה. השיתוף הזה מעמיק בקרב הוועד והעובדים את תחושת השייכות ואת הנכונות לפעול בשותפות לצד הנהלת החברה למען עתיד משותף טוב יותר.
בפגישתנו עם שרת העבודה, הרווחה והבריאות, קורינה שומאן ממפלגת ה-SPÖ, כמו גם בשיחה עם נשיא ה-ÖGB, וולפגנג קאציאן, הבנו כי שיתוף עובדים בקבלת החלטות אינו נתפס באוסטריה ככלי עימותי או כמקל שניתן לתקוע בגלגלי הניהול, אלא כשותפות שהיא, לכל דבר ועניין, רשת ביטחון המייצרת אמון, יציבות כלכלית וצמיחה ארוכת טווח לכל המשק.
מבט לישראל
כשמסכמים את הלקחים מהמשלחת, השאלה המרכזית שעלתה לנגד עינינו היא מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהמודל האוסטרי וממקבילינו. ובהקשר זה, מהר מאוד גילינו את הדמיון הרב בין הפדרציות שלנו. מנהל האגף לקשרים בין-לאומיים ב-ÖGB, שבנה עבורנו את התוכנית, הזכיר לי כי בין מקימי ההסתדרות היו דמויות יהודיות-אוסטריות בולטות, כך שמבחינתו הדמיון המבני אינו מקרי כלל. ואכן, העומק ההיסטורי של תנועת העבודה באוסטריה מורגש בחוסנה של תנועת העובדים במדינה עד עצם היום הזה.
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל אגף כלכלה ומדיניות, עמד על החשיבות האסטרטגית של המודל: "הסיור באוסטריה סיפק הצצה מרתקת למערכת יחסי עבודה קיבוציים ייחודית, המבוססת על מודל ה-Social Partnership, שמצליח לשמור על יציבות כלכלית ושלום תעשייתי יוצאי דופן לאורך עשורים.
המפגש עם נשיא ה-ÖGB, וולפגנג קאציאן, הדגיש בפנינו כיצד שותפות בילטרלית אמינה וחזקה עם איגוד מקצועי כה מרכזי אינה רק כלי להגנת עובדים, אלא עוגן אסטרטגי לצמיחה ולניהול משברים ברמה הלאומית. למידת מנגנוני 'הדמוקרטיה התעשייתית' שלהם, החל ברמת מועצות העובדים, שאותן פגשנו באתרי בנייה, ועד ללשכת העבודה, העניקה לנו כלים ורעיונות יקרי ערך ליישום ולקידום מדיניות כלכלית וחברתית מתקדמת גם אצלנו".
לצד הכלים המקצועיים, החשיבות העמוקה של הסיור הייתה גם בחיזוק הברית הבין-לאומית והסולידריות בין הארגונים. כפי שסיכם תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית: "שמחתי על המפגש עם ה-ÖGB, שאפשר למידה משמעותית על הדומה והשונה בשוק העבודה וביחסי העבודה הקיבוציים באוסטריה ובישראל, תוך דגש על מודלים לשיתוף עובדים בקבלת החלטות. האיגודים המקצועיים באוסטריה הם שותפים אמיתיים של ההסתדרות וגילו סולידריות עם העובדים בישראל גם בתקופה קשה מבחינה בין-לאומית. אני מבקש להודות לוולפגנג קאציאן, נשיא ה-ÖGB, ולשרת העבודה קורינה שומאן על המפגשים המשמעותיים".
(עדי מרכוס, מנהלת קשרים בין-לאומיים ומדיה בהסתדרות)