תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון, התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד ירושלים, כך נמסר מרשות העתיקות בהודעה משותפת עם המוזיאון. החפירה התבצעה במסגרת עבודות להקמת אגף חדש במוזיאון מגדל דוד.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מספרים כי התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון.  "החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם", מסרו. "זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".

לאחר גילויה הועברה התבנית לטיפול תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצאי חרס ברשות העתיקות. עבודת השימור חשפה את מלוא הפרטים הזעירים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית. בשלב הבא הועברה התבנית לסלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, שיצק לתוכה חומר מתאים. החומר שנוצק לתבנית יצר שחזור מלא של צלמית פני האישה, עם תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.

התבנית ליצירת פני צלמית האישה ולצדה השחזור שהופק ממנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", אומר ראם, "ואולם עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה".

צלמיות מסוג זה מתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון, במאות ה-6-8 לפנה"ס. הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ; ברוב המקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר – תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית. במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מתק' בית ראשון: צלמיות הנשים, המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות" – אלה, מתארות, בדרך כלל, נשים בעלות תסרוקת מודגשת כשידיהן מתחת לחזה, צלמיות פרשים – הרוכבים על סוסים, וצלמיות זואומורפיות (צלמיות בדמות בעלי חיים), המתארות בעיקר סוסים, ולעיתים גם בעלי חיים נוספים. הצלמיות היו מחופות בצבע לבן, ושרידי צבע שעל החיפוי אשר התגלו על חלקן, מעידים שבמקור, היו צבועות בצבעי צהוב, אדום ושחור.

"משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין", אומרת דבי בן־עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות. "העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי היו חפצים שהיו בשימוש יומיומי. זיהוי הדמות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עודו שנוי במחלוקת. בעבר הוצע לזהותן כאלת פריון, אולי האלה אשרה, ואף היו שראו בהן צעצועי ילדים. אולם ייתכן שיש לראות בהן דמות מתווכת, מברכת – מעין קמע שנועד להביא ברכה, הגנה ומזל לבני הבית. אנו מקווים שהתבנית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תובנות חדשות שיסייעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר".

מנהל החפירה עמית ראם בשטח החפירה במתחם הקישלה (צילום: דור פזואלו, מגדל דוד)

בהודעת רשות העתיקות ומוזיאון מגדל דוד נמסר כי במהלך חופשת הקיץ יקיים המוזיאון פעילות ארכיאולוגית מיוחדת לילדים ולמשפחות, בשיתוף עם הרשות. המשתתפים יסיירו בגלריות המוזיאון ובמתחם הקישלה ההיסטורי, ולאחר מכן ישתתפו בסינון עפר מחפירות הקישלה – כחלק ממחקר ארכיאולוגי אמיתי. במהלך הפעילות יסננו עפר בשיטות סינון יבשות ורטובות, יחשפו ממצאים עתיקים ובהם חרסים, בולות וממצאים נוספים, וימיינו אותם.