מיזם 'פריימריז הנשים החרדיות', שנועד להציף את היעדר הייצוג של נשים חרדיות בכנסת בכלל ובמפלגות החרדיות בפרט, ייפתח מחר (רביעי) להצבעה. בראש אתר המיזם נכתב: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב, שבו יוצאות בנות ישראל לבחור ולהיבחר!", בפרפרזה על דברי רבן שמעון בן גמליאל במסכת תענית.

האתר אינו חושף מי עומדות מאחורי היוזמה, אך בין המועמדות ניתן למנות כמה פעילות ותיקות בתחום המאבק לייצוג נשים חרדיות, ובהן אסתי שושן, ממקימות 'נבחרות – נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול', טלי פרקש, אסתי רידר אינדורסקי, מיכל צ'רנוביצקי ועוד. לצידן, מופיעה רות קוליאן, אשר הקימה בבחירות לכנסת ה-20 את מפלגת הנשים החרדיות 'ובזכותן', שהתמודדה לכנסת אך לא עברה את אחוז החסימה. מועמדות בולטות נוספות הן כלת פרס ישראל ומייסדת המכללה החרדית בירושלים, הרבנית עדינה בר שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף), והדרשנית הפופולרית, הרבנית ימימה מזרחי.

המועמדות ב'פריימריז הנשים החרדיות' (מקור: מתוך אתר המיזם)

מלבדן, ניתן למצוא ברשימת המועמדות גם פוליטיקאיות הפועלות בשלטון המקומי, כדוגמת הלן מזוז, חברת מועצת העיר רעננה, ותמי זוסמן, חברת מועצת העיר בית שמש; נשים שעסקו במדיניות ציבורית, כמו מיכל מנהיימר, מנהלת תחום שותפויות רב-מגזריות במשרד ראש הממשלה, עו"ד ציפי מנהיימר, שהתמודדה ברשימת 'המפלגה הכלכלית' לכנסת ה-24, וציפי לביא.

עוד מופיעות ברשימת המועמדות נשות תקשורת, ובהן סיון רהב-מאיר, שרי רוט ('חרדים 10'), דנה בצלאל ('כאן מורשת'), אפרת שוקרון ('כאן מורשת'), יעל צין (ערוץ 14 ו'כיכר השבת'), עדן הראל (ערוץ 14 ו'הידברות') ודידי שור (יוצרת דוקו ופובליציסטית).

אשת התקשורת סיון רהב-מאיר, בין מועמדות בפריימריז הנשים החרדיות (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)

עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל ובתו של הרב עובדיה יוסף, גם היא מועמדת ב'פריימריז' (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)

גם תלמידות חכמים ונשים המלמדות תורה והלכה הן בין המועמדות, בהן ורדית רוזנבלום, מייסדת מדרשת 'אותות' במכללת הרצוג, מלכי רוטנר ופנינה פויפר; וכן אקדמאיות כמו מייסדת מכון המחקר תתי"א, ד"ר נחומי יפה, והסוציולוגית תהילה גאדו.

שורה של פעילות חברתיות חרדיות מופיעות אף הן ברשימה, בהן אביגייל היילברון ושרי קרוייזר, ממייסדות 'לא תשתוק' למאבק באלימות מינית בחברה החרדית, פייני סוקניק, מייסדת 'באשר תלכי' לסיוע לנשים בהליכי פרידה וגירושין, ריקי סיטון, שהייתה פעילה במטה משפחות החטופים, ועוד.

לא מקימות מפלגה, אך דורשות ייצוג

האתר מדגיש כי המועמדות לא העמידו את עצמן לבחירה, אלא מופיעות בו בהתאם להמלצות הגולשים והגולשות, וכי ניתן להגיש מועמדות נוספות עד מחר בבוקר. דף השאלות והתשובות באתר מבהיר כי מטרת היוזמה אינה הקמת מפלגה, אלא "לגרום למפלגות הקיימות להבין שאנחנו, הנשים החרדיות, רוצות וראויות לייצג את עצמנו בעצמנו".

היוזמות מחדדות כי כל החוקים המרכזיים שנחקקו בכנסת למען נשים, בהם החוק למניעת הטרדה מינית והחוק המתיר לנשים להחזיק ברכוש – נחקקו על ידי נשים. "כאשר התקיים בוועדות הכנסת דיון על בריאות האישה החרדית, אף ח"כ חרדי לא הגיע, ולא הייתה שם חברת כנסת חרדית שתייצג אותנו".

לדבריהן, כאשר הוקמו המוסדות הממלכתיים בארץ ישראל לפני מאה שנה, הקהילה החרדית הייתה קטנה, ורובן המוחלט של הנשים החרדיות לא עבדו ולא היו מעורבות בחיי הציבור כלל. "כיום המצב שונה — הנשים החרדיות כולן יוצאות לעבוד ונמצאות בכל מקום, ולכן אין סיבה שלא נהיה שותפות בהחלטות שנוגעות לחיים שלנו".

אין ממנים האישה פרנסת על הציבור?

האתר מפנה גם לדיון הלכתי בנושא מינוי נשים חרדיות לתפקידים ציבוריים, המציין כי שורש ההתנגדות לכך מצוי בדברי הרמב"ם. הרמב"ם פירש את הפסוק "שום תשים עליך מלך" בפרשת שופטים כמורה כי "אין ממנים האשה פרנסת על הציבור". עם זאת, לדברי היוזמות, במסכת שבועות ישנו דיון על דבורה הנביאה, שתפקידה היה כשל מנהיגה אשר הוציאה את העם למלחמה, ודעת הרמב"ם נותרה כ'דעת יחיד' שלא נפסקה בשולחן ערוך או אצל פוסקים מאוחרים אחרים.

שני הרבנים הראשיים בקום המדינה הטילו אף הם ספק בהלכה זו של הרמב"ם. הראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ציין שהיא לא הוזכרה כלל בגמרא, וקבע כי ייתכן שהיא 'הלכה דחויה' (מצב שבו איסור מן התורה אינו בטל לחלוטין, אלא רק נדחה מפני מצווה או ערך חשוב אחר כמו פיקוח נפש או צורכי ציבור). הרב הראשי האשכנזי חיים הרצוג הצביע על כך שחז"ל לא יצאו כנגד מלכותה של שלומציון המלכה ואף שיבחו אותה, בעוד שדיברו בגנותם של הורדוס ואגריפס. מכך הסיק שחז"ל לא ראו בכך איסור.

הטילו ספק בפסיקת הרמב"ם נגד מינוי נשים לתפקידים ציבוריים: הרבנים הראשיים חיים הרצוג (משמאל) ומאיר עוזיאל בירושלים, בחג הסוכות, ספטמבר 1945 (צילום ארכיון: זולטן קלוגר/ויקיפדיה)

לבסוף, מציין המסמך כי בשנת 2014, כשתמכה סיעת יהדות התורה במינויה של דליה איציק לנשיאות המדינה (אף שבטקסט המקורי נכתב ש"ס ויו"ר הכנסת, ההקשר ההיסטורי מתייחס ליהדות התורה ולנשיאות), הצהיר ח"כ מנחם מוזס מיהדות התורה כי המפלגה אף תשקול להצביע לה לתפקיד נשיאה, השררה הרמה ביותר במדינת ישראל – זאת לאחר שלדבריו קבע הרב יוסף שלום אלישיב כי אין מניעה שהסיעות החרדיות יתמכו בה לראשות הממשלה. בשנת 2018, מוסיף המסמך, תמכו המפלגות החרדיות במינויה של עינת קליש-רותם לראשות עיריית חיפה. לפיכך תהו הכותבות, שבחרו שלא לחתום בשמן: מדוע אין נשים חרדיות בכנסת?

2 ח"כיות חרדיות – במפלגות שאינן חרדיות

עד היום, כיהנו בכנסת שתי נשים חרדיות, שתיהן במפלגות שאינן חרדיות. צביה גרינפילד כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת מרצ בכנסת ה-17, בשנים 2008-2007, והייתה האישה הראשונה שהגדירה עצמה כחרדית בזמן כהונתה. בכנסת ה-21 ובכנסת ה-23, כיהנה חברת הכנסת החרדית עומר ינקלביץ' מטעם סיעת כחול-לבן.

לאורך השנים הוגשו עתירות לבג"ץ ולוועדת הבחירות המרכזית במטרה לחייב את המפלגות החרדיות (כגון יהדות התורה וש"ס) לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת, אך בתי המשפט דחו דרישות אלו וקבעו כי אין לכפות על מפלגות לשנות את מבנן הארגוני או את שיטת הבחירה הפנימית שלהן. בשנת 2019, בעקבות עתירה שהגישו נשים חרדיות נגד מפלגת אגודת ישראל, הושגו הסכמות לפיהן הוסר האיסור על נשים להיות חברות במפלגה.