בכירי מטה בממשלה, במערכת הבריאות ובחברה האזרחית סיירו בתחילת החודש ביפן כחלק מתוכנית 'זמן עתיד' של הג'וינט במטרה לבחון את המענים הייחודיים שפיתחו במדינה לאנשים בגיל זקנה, כחלק מההיערכות לעליית תוחלת החיים. "האדם הזקן ביפן לא חדל לעבוד", אמר נתנאל לוי, מנהל מכון הפיזיותרפיה במרכז הרפואי הגריאטרי-שיקומי שהם בפרדס חנה. "קיימת הבנה עמוקה שאם נותנים לאדם משמעות – הוא ישמור טוב יותר על היכולות התפקודיות שלו".

לוי, שלקח חלק במשלחת, מספר על תוכנית ה-Second Life (חיים שניים) המסייעת לזקנים לאחר גיל פרישה במציאת עבודה ותעסוקה ופיתוח קריירה נוספת הוסיף: "העבודה השנייה מפיגה בדידות, מספקת סדר יום ונותנת לקשיש סיפוק וערך. מדובר בעבודות פשוטות כמו כיוון תנועה בכביש או גינון וגיזום בקצב נמוך. אבל זה עמוד תווך בטיפול באדם המזדקן – הענקת משמעות לחייו. בנוסף, יש לנושא הזה גם היבט כלכלי. העבודה מכניסה מיסים, והפרט נותר פרודוקטיבי גם אם בהילוך נמוך יותר".

גישה הוליסטית ומקומית

לדברי לוי, השלטון המקומי ביפן הוא זה שדואג לרווחת הזקן בסביבתו. "האחריות לתת שירותים לאוכלוסייה המזדקנת היא ברמה של השלטון המקומי, כאשר המדיניות נקבעת בשיתוף פעולה בין השלטון המרכזי-מדינתי, למקומי", מסביר לוי. זאת ועוד, הוא מחדד, "ביפן, משרדי הבריאות, הרווחה והעבודה פועלים כמשרד אחוד וכמקשה אחת, ולכן השיח הוא אחיד בנושאים הללו, מה שמאפשר טיפול הוליסטי ומיטבי באדם הזקן".

במהלך הביקור, סיירו חברי המשלחת במרכזים קהילתיים בטוקיו ומחוצה לה, אשר מעניקים לאזרח הזקן תמהיל רחב של שירותים: חוגים, הכשרות, הדרכות, חדר כושר ועוד. במרכזים הללו ישנם מרחבים רב-גילאיים שיוצרים ערבוב מכוון בין האוכלוסייה הצעירה והמבוגרת, זאת על מנת לחדד את המודעות בקרב חברי הקהילה לצרכיו של האדם הזקן ולקרב בין האוכלוסיות.

"הכבוד לאדם הזקן הוא ערך שמושרש עמוק בתרבות היפנית", מסביר לוי ומדגיש כי "במתכונת זו, השימושיות של המשאבים היא כפולה". בתוך המרכזים הללו פועלים גם מרכזי דמנציה ומרכז של שירותים לזקן באופן בו הכל נגיש במקום אחד.

מענה אנושי וטכנולוגי  

שירות מעניין נוסף הקיים ביפן הוא ה-Case Manager – איש מקצוע המוצמד לכל זקן ביפן כ'מנהל טיפול', אשר מסייע לו בסוגיות שונות בקהילה, כגון ליווי וייעוץ לקשיש ומשפחתו במיצוי זכויות, התמודדות עם בירוקרטיה ושימוש במשאבים העומדים לרשותו. במתכונת זו, מספר לוי, יש לזקן כתובת אחת שנותנת מענה מלא, עד כמה שניתן, לקשיים ולמהמורות שבדרך ומנגישה עבורו מידע בנושאי דיור, רווחה, התנהלות פיננסית וכיוצא בזה.

חברי המשלחת בחנו גם את הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הזקנה והטיפול, שיפן מצטיינת בפיתוחם – בהם רובוטים שתפקידם לסייע בהפגת בדידות, פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי הרפואה מרחוק המסייעים לאוכלוסייה המתקשה בניידות ועוד.

אתגרים בעידן של 100 שנות חיים

'זמן עתיד' היא חלק מהתוכנית הלאומית 'עתודות לישראל' בהובלת הג'וינט שמטרתה לייצר רשת של מנהיגות ומנהיגים הפועלים יחדיו בשיח אחיד לקידום איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת בישראל, בעידן של 100 שנות חיים. לפי מארגני היוזמה, היערכות לעידן של 100 שנות חיים היא אחד האתגרים האסטרטגיים של מדינת ישראל לעשורים הקרובים, הדורשת עבודה סינרגטית בין מערכות ובין אנשים, תוך זיהוי פתרונות לסוגיות מרכזיות, כגון: כיצד לייצר חיים עם משמעות? מה הם פתרונות הדיור הנדרשים? כיצד להנגיש מידע עדכני ומקיף? ועוד.

המשלחת, יצאה במסגרת המחזור השלישי של התוכנית, בהובלת מאשה רובין והדס קושלוביץ', הבקיאות ברזי השפה והתרבות היפנית ובעלות הידע המקצועי בנושא הזקנה, ובליווי צוות משגרירות ישראל ביפן.

הבחירה לבקר דווקא ביפן נבעה בעיקר מהעובדה שבמדינה זו אחוז גבוהה יחסית של אוכלוסייה מזדקנת – ודרך התמודדות ייחודית עם הטיפול בזקנה ואתגריה, לרבות אתגר המחסור בכוח אדם. למעשה, יפן מתמודדת עם האוכלוסייה המזדקנת הגדולה בעולם, כאשר קרוב ל-30% מהאזרחים הם בני 65 ומעלה. זאת ועוד, ביפן חיים כמאה אלף איש שחצו את גיל מאה והיא מתאפיינת בתפיסה תרבותית שנותנת כבוד רב לאדם הזקן.