אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים ואגף התכנון בצה"ל וראש המועצה לביטחון לאומי, מוטרד מהיוזמות להתחיל בשיקום חלקים מרצועת עזה לפני פירוז מלא שלה מחמאס. הקבינט המדיני-ביטחוני החליט השבוע לאשר את כניסת מועצת השלום לעזה ואת השקתו של פיילוט לשיקום שירותים בסיסיים, סיוע הומניטרי והקמת מקלטים ומבנים זמניים באזור רפיח, בשטח שאינו בשליטת חמאס. לדברי איילנד, פיילוט של שיקום ללא פירוז עלול להתברר כמדרון חלקלק.

איך אתה רואה את המצב הנוכחי ברצועת עזה?
"ישראל הגיעה להסכם בעזה תחת הלחץ של טראמפ, אבל באופן יחסי זה הסכם שטוב לה מאוד. קודם כל, במסגרתו חזרו החטופים. נקודה שנייה חשובה, הייתה הכרה בזה שישראל יכולה לשלוט בחצי מעזה, בכל החלק המזרחי. היא יכולה להציב מכשול שמונע מעבר טרקטורונים ורכבים, ויש לצה"ל עמדות מאוד טובות לשליטה במרחב.

"העיקר הוא שבכל השטח שבשליטת צה"ל אין פלסטינים. כל השאר פחות חשוב. ההיסטוריה מוכיחה שבכל מקום שבו אתה שולט בשטח צפוף עם אוכלוסייה עוינת, אז יהיו גם מחבלים. עברנו את זה מספיק בלבנון לפני היציאה משם, והאמריקאים ראו את זה באפגניסטן ובעיראק.

מה התרחישים האפשריים מכאן?
"יש לנו שתי אפשרויות טובות ואחת פחות טובה. לצערי דווקא האפשרות הפחות טובה היא זו שמסתמנת.

"האפשרות הראשונה היא להישאר במצב הקיים. זה מצב שהוא נוח ביטחונית לישראל, מה שמתבטא בכך שביישובים בעוטף עזה מרגישים ביטחון יחסי. ההוכחה היא שמספר הישראלים שגרים עכשיו בעוטף עזה גדול יותר ממספרם לפני שבעה באוקטובר, אם כי זה לא המצב בקיבוצים שנפגעו באופן הכי ישיר וקשה. בעזה יש אזור אבטחה בין הגדר לבין המקום הקדמי ביותר שצה"ל נמצא בו, בעומק של בין שניים לשישה קילומטרים. זה מצב שמייצר פה ביטחון יחסי, כולל שליטה במעברים. ישראל יכולה לחיות עם המצב הזה שנים, כאשר הקו הצהוב יהפוך בהדרגה, דה־פקטו, לקו הגבול בין ישראל לבין עזה.

"אפשרות שנייה טובה זה שתוכנית טראמפ תעבור לשלב ב' על פי הפרשנות הישראלית – שיקום שמותנה בפירוק חמאס מנשק. ואז ישראל יכולה להגיד, אוקיי, יש לי אפשרות ראשונה טובה, המשך המצב הקיים, יש לי אפשרות שנייה אולי טובה יותר – שאמנם נאלץ לסגת מהקו הצהוב לאיזשהו קו ביניים, אבל אם לא יהיה חמאס בעזה, אז המציאות יכולה להיות יחסית בטוחה".

מה האפשרות השלישית?
"היא הכי מסוכנת, אבל לקראתה הולכים בכל מיני מילים מכובסות. באפשרות הזו כן מתחילים פיילוט של שיקום באזור מסוים בדרום הרצועה. לשם באופן טבעי ייכנסו פלסטינים. כל עוד חמאס שולט בעזה, במקום שאליו ייכנסו פלסטינים, גם חמאס ייכנס לשם.

"שיקום התחלתי כשהחמאס עוד חמוש יכול רק לחזק ולהנציח את החמאס. חמאס לא נדרש לשלם מחיר, כי מה אכפת לו שמישהו בונה בעזה שיכונים חדשים".

מדברים על מנגנונים של שיטור מפוקח תחת מועצת השלום, שיבטיחו שלא יהיה שם חמאס.
"אין דבר כזה. אנשי חמאס לא נכנסים עם שלט 'אני איש חמאס'. אם יעברו נגיד מאות או אלפי אנשים, לא יודע מה גודל הפיילוט הזה, לא מסובך לחמאס לשלוח מישהו שיאפשרו לו להיכנס, להכניס נשק, להצליח להלך אימים על התושבים שיהיו שם. וגם התושבים שיהיו שם יאלצו מדי פעם לחזור לחלקים אחרים של עזה, יש להם משפחה שם, אתה לא יכול לבודד אותם. ולכן כל הניסוי הזה הוא מסוכן מבחינת ישראל".

והמדיניות הצבאית הנוכחית, המשך חיסולים בעזה ודחיקה זוחלת של הקו הצהוב, אלו פעולות שמקדמות את ישראל?
"צריך להפריד בין שני הדברים. החיסולים בפינצטה של מחבלי 7 באוקטובר זו פעולה נכונה, ואין לחמאס מענה אליה. אם היה לו הוא כבר היה משתולל. היא שומרת על מידה של חופש פעולה של צה"ל בעזה נגד חמאס.

"לגבי דחיקת הקו הצהוב, זה עניין אחר, שאין בו היגיון. מבחינה מדינית, זה גורם לישראל להיראות כמי שמפרה את ההסכם. מבחינה ביטחונית, המשמעות היא יציאה מעמדות בנויות שממוקמות בנקודות מאוד טובות וכניסה לאזור מיושב פלסטיני, באופן שיוצר חיכוך".

אז הדבר הכי טוב שישראל יכולה לעשות כרגע זה "למשוך זמן" במצב הקיים?
"אני מבחין בין מה האינטרס הישראלי לבין מה היכולת לממש אותו. נתניהו מגיע לוושינגטון כשהוא לא הכי פופולרי. תמיד הדברים האלו נוגעים לתן וקח בכל מיני תחומים שאנחנו לא מכירים – יכול להיות שיופעל על ישראל לחץ אמריקאי ובין-לאומי כבד כדי לקדם את פיילוט השיקום. לצערי, במצב הקיים לטורקיה וקטאר יש יותר כוח מאיתנו בקביעת סדר היום ברצועה. יכול להיות שישראל נאלצת לעשות פה ויתור ראשוני, אבל זה עלול להיות מדרון חלקלק, ולגבי זה צריך להיזהר".

במועצת השלום חברות קטאר וטורקיה שתומכות בחמאס אבל גם מדינות שמתנגדות לחמאס, כמו האמירויות. עם המדינות האלו אפשר לחתור לשינוי המצב בעזה באופן שייטיב עם ישראל?
"כרגע כל העולם רוצה שיקום מיידי, עוד לפני הפירוז. היחידה שרוצה פירוז לפני כל שיקום וצריכה להתעקש עליו זו ישראל. אחרת נקבל את התעצמות חמאס מחדש".