לקראת הבחירות מתחדדות המחלוקות סביב מקומה של החברה הערבית במערכת הפוליטית. בעוד ראשי האופוזיציה מתקשים להשיב אם יסכימו לצרף מפלגה ערבית לקואליציה הבאה, המפלגות הערביות עצמן עדיין חלוקות בשאלת הקמתה של רשימה משותפת.

המחלוקות הללו עמדו במרכז הכנס "בין הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לבין מציאות של 'רק ללא ערבים'", שנערך לציון 23 שנים לרדיו א-שמס. המשתתפים דנו בדרכי ההשפעה הפוליטית של החברה הערבית, באפשרות להשתלב בקואליציה, בהקמת רשימה משותפת ובשאלת השירות האזרחי.

"אנו חברה לא מאורגנת", אמר ג'מאל זחאלקה, יו"ר ועדת המעקב. "אנו זקוקים למוסדות רבים, גם בתקשורת". הוא הזהיר את הנוכחים מהאווירה הציבורית העוינת, שצפויה להחמיר לקראת מערכת הבחירות. לטענה כי אפילו מפלגות האופוזיציה אינן מוכנות לשבת עם המפלגות הערביות, השיב חה"כ מנסור עבאס (רע"מ) בכעס כי "אף אחד לא יקבע לנו את מקומנו בפוליטיקה. אנו רוצים לכפות את מקומנו בקבלת ההחלטות".

"השאלה איננה המדינה היהודית, אלא מעמדנו במדינה. יש לנו שותפים רבים בחברה היהודית-הציונית. אבל יש כאלה שלא רוצים", הוא האשים והוסיף: "יש מציאות פוליטית, אך החברה היא דינמית. אי אפשר להישאר בחוץ ולחכות שהם ישתנו. צריך להיכנס לזירה וליצור שיח".

יוסף ג'בארין, יו"ר רשימת חד"ש, השיב כי "אין מפלגה פוליטית שלא רוצה להשפיע, אבל לא בכל מחיר. עמוד השדרה שלך הוא המצע שלך והערכים שלך". הוא הוסיף: "השפעה זה לא רק להיות בקואליציה". הוא אף אמר כי בתנאים מסוימים, כמו שהיו ב-1992 בממשלת רבין השנייה, הם יתמכו בממשלה מבחוץ.

לעומתם, סאמי אבו-שחאדה, יו"ר בל"ד, טען כי "אנו מאתגרים את הפרויקט הציוני. אנו מציעים פתרון דמוקרטי שוויוני לכל הפלסטינים והיהודים בין הירדן והים".

גם בשאלת השירות האזרחי חלקו הדוברים זה על זה. "האם מישהו מכם מתנגד לשירות?" התריס חה"כ עבאס. "אנו לא מתווכחים על עצם השירות, אלא על איזה שירות זה יהיה". הוא הוסיף ותבע: "מי שדורש שוויון בין יהודים לערבים, צריך לדרוש שוויון גם בתוך החברה הערבית". ג'בארין, לעומתו, טען כי "השיח האזרחי לא יכול להצטמצם ל'ברית המשרתים'. צריך להתמקד בהזנחה של החברה הערבית".

המחלוקת על הקמת רשימה משותפת

עבאס הסביר כי לא תיתכן רשימה משותפת בשל חילוקי דעות על האסטרטגיה הפוליטית ועל הנכונות להשתתף בקואליציה. אבו-שחאדה ציין כי בימים אלה מתקיים דיון ב"ועדת הפיוס" – ועדה חיצונית שתפקידה לפשר בחילוקי הדעות בין המפלגות – על הקמת רשימה משותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד. ג'בארין הדגיש כי "הדרך הנכונה היא ללכת לרשימה משותפת, מאוחדת וגדולה. לא אוותר על זה עד היום האחרון להגשת הרשימות". הוא הוסיף כי רע"מ מוזמנת לדון בנושא.

רולא דאוד, ממקימי מפלגת "מקום לכולנו", הביעה את אכזבתה מכך שאין רשימה משותפת. "אנו מפלגה ערבית-יהודית. אם רוצים ליצור פוליטיקה שמשפיעה על אנשים, צריך להיות גם בשטח וגם בפוליטיקה". היא הוסיפה כי הם פתוחים להצעות לשיתוף פעולה.

באירוע דיברו שני פוליטיקאים יהודים: חה"כ רם בן-ברק ("יש עתיד") ויאיר פינק ("הדמוקרטים"). חה"כ בן-ברק הודה כי "נתנו למפלגות קיצוניות ופשיסטיות להיות בממשלה. צריך לתקן את זה. זה על כולנו. אי-השתתפות מסיבית בבחירות הביאה למצב הזה. מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית, וכך צריך להיות. צריך לבטל את חוק הלאום או לפחות לשנות אותו. אני לא יכול לשבת בממשלה עם מי שמתנגד לאופייה של המדינה". הוא הסביר את עמדת מפלגתו לגבי שותפות עם מפלגה ערבית: "משהו השתנה בחברה היהודית אחרי שבעה באוקטובר. היום צריך ממשלה עם רוב ציוני. זה לא אומר שאי אפשר להיות עם שותפים נוספים". הוא פנה לקהל ואמר: "בכך שאתם משליכים את דעות הימין הקיצוני על כל החברה היהודית, אתם עוזרים לימין הקיצוני".

יאיר (יאיא) פינק טען כי "צריך להיות שוויון בין כל האזרחים בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובבריאות. זו מדינה פחות יהודית כשהיא לא בטוחה לאזרחים ערבים וכשיש כזה אי-שוויון. שותפות יהודית-ערבית היא לא פוליטיקה, זה בשביל עתידה וביטחונה של מדינת ישראל".

בפאנל האחרון שוחחו פעילי ציבור על המצב הפוליטי. סאמר סוויד, מנכ"ל המרכז לתכנון אלטרנטיבי, אמר כי המציאות הפוליטית השתנתה, אך "המפלגות כבר 30 שנה לא השתנו". הוא הדגיש את הצורך להגדיל את אחוזי ההצבעה. "צריך ללכת להצביע ללא קשר להתארגנות פוליטית".

רסול סעדה, מנכ"ל כולנא – לקידום הדמוקרטיה בחברה הערבית, הצביע על כך שללא קשר לתוצאות הבחירות, השיטה הפוליטית השתנתה וגם החוזה בין האזרח למדינה השתנה. הוא טען כי משבר האמון הכללי מהווה סכנה, אך הפיצול הפוליטי בחברה היהודית הוא הזדמנות לממש את הכוח הפוליטי של החברה הערבית. "צריך אסטרטגיה. רבים מחפשים שינוי בפנים חדשות. השינוי טמון בחזון חדש ובכלים חדשים".