"מטר הפרסאידים", התופעה האסטרונומית השנתית שבה מטאורים רבים מגיחים מנקודה אחת בשמי הלילה, יגיע לשיאו בשבוע הבא, בין 9 ל-13 באוגוסט. כשהלילה המרשים ביותר צפוי להיות ב-12 באוגוסט. בשיאו של המטר ניתן לחזות בעשרות מטאורים בשעה – גם בעין בלתי מזויינת ובלי צורך באמצעי ראייה מיוחדים. לשם כך יש להיות במקום חשוך, רחוק ככל האפשר מתאורה עירונית.
סוכנות החלל הישראלית, רשות הטבע והגנים וגופים בתחום החלל והמדע ארגנו פעילויות חווייתיות במוקדים מגוונים ברחבי הארץ, מקריית שמונה עד הנגב. בין היתר יתקיימו תצפיות מודרכות בגרמי שמיים, הרצאות, סדנאות לכל המשפחה ועמדות תצפית מצוידות בטלסקופים.
"מדי שנה אנחנו מציינים בחודש אוגוסט חגיגה של צפייה בשמי הלילה", אמר רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "האירועים נערכים בפריסה ארצית ומאפשרים למשתתפים מכל הגילים להביט בטלסקופים וללמוד על היקום באופן חווייתי ונגיש. זוהי הזדמנות נהדרת לצאת אל הטבע, להרים מבט לשמיים ולהתחבר לאין-סוף האפשרויות שהחלל מציע לנו".
מה הם הפרסאידים?
במטר הפרסאידים, כמו בכל מטר מטאורים, חלקיקים קטנים מן החלל, המכונים מטאורואידים, חודרים במהירות לאטמוספרת כדור הארץ ויוצרים פסי אור. מקורם של החלקיקים במטרי מטאורים רבים הוא באבק ובשברי חומר שהותירו אחריהם כוכבי שביט – גופים עשירים בקרח המקיפים את השמש. מקורם של הפרסאידים הוא בשביט סוויפט-טאטל, המקיף את השמש אחת לכ־133 שנים. מדי קיץ חולף כדור הארץ דרך שובל החלקיקים שהותיר אחריו השביט, ובמהלך יולי ואוגוסט ניתן לצפות בפרסאידים בשעות הלילה, בעיקר מחצי הכדור הצפוני.