הניסיון להפיג את הבדידות באמצעות שיחה עם בינה מלאכותית עלול, לדברי איתי נדב (17) מירושלים, דווקא להעצים אותה. נדב, שיחל בשנה הקרובה את לימודיו בכיתה י"ב, יצר יחד עם שמונת חבריו את Link Up — אפליקציה המבוססת על בינה מלאכותית ונועדה להתמודד עם תחושת הבדידות. הפלטפורמה פותחה במסגרת תוכנית "סטארטפיסטים", אחת מתוכניות הנוער של עמותת "מחשבה טובה". נכון להיום האפליקציה זמינה ברשת, אך אינה מיועדת לשימוש הציבור הרחב ומשמשת כפרויקט בלבד.

"כשאתה לבד ואין מה לעשות בבית, והטלפון משעמם, אתה מוצא את עצמך פונה לבינה מלאכותית כלשהי ומדבר איתה. היא עונה לך, אבל בפועל הבדידות שלך מתעצמת, כי אתה מחפש רגש, ולבינה מלאכותית אין רגש", הוא אומר.

בינה מלאכותית כדי ליצור קשרים אנושיים

האפליקציה כוללת שיעורים מעשיים וקהילת לומדים סביב תחומי עניין. התחומים הם מוזיקה, בישול וכושר, והאפליקציה מתאימה את עצמה לקצב הלמידה של הלומד. "הפתרון לבדידות הוא שלבני הנוער יהיו חברים. עניין משותף הוא דרך טובה לייצר חברויות כאלה", מסביר נדב. גם הבחירה בתחומים האלה אינה מקרית. "צריך להזיז בשבילם את הגוף".

עולה השאלה מדוע לפתור באמצעות בינה מלאכותית בעיה שנוצרת בעקבות השימוש בה. "בסופו של דבר, הנגישות מנצחת", אומר נדב. "השימוש הוא בחינם, והיא נמצאת בכל מכשיר אפשרי. וגם, אין מה לעשות, עצם העובדה שאת פונה למישהו, ולא משנה מה הוא עונה, וזה בינך לבין עצמך".

אף שהאפליקציה עדיין אינה זמינה לקהל הרחב, חברים של חברי הצוות כבר התנסו בה, והמשוב שהתקבל היה חיובי. בין היתר תיארו אותה כ"אפליקציה נגישה ולא מסובכת", וציינו כי היא "מעניקה מטרות קטנות ולא קשות מדי, כך שזה באמת עוזר. ההתקדמות האישית עוזרת להוריד לחץ כי זו לא 'תחרות'".

לנדב היו שני תפקידים בבניית האפליקציה: עיצובה, כלומר "להחליט על המיקום של הפיצ'רים השונים, הלוגו וכולי", ואחריות על שמירת המידע. "כל הרעיון הוא שהאפליקציה שומרת את ההתקדמות של המשתמש לפעם הבאה שבה הוא ישתמש בה, ולכן היה צריך לפתח מקום אחסון לכל המידע". נדב מתייחס גם לסוגיית בטיחות השימוש באפליקציה. "הכניסה לאפליקציה אפשרית רק באמצעות כתובת מייל של תלמידים, הניתנת על ידי משרד החינוך".

העבודה בצוות אינה תמיד קלה. "אתה מסתובב עם חזון מסוים, ויש שמונה אנשים נוספים עם רעיונות אחרים לגמרי. אז העבודה בצוות דורשת ממך להתפשר או לזרום". יש, כמובן, גם יתרונות. "כל הזמן מתייעצים זה עם זה על בעיות שצצות, ואפילו מסייעים לפתור אותן, כמו למשל בכתיבת הקוד של האפליקציה, שהתקשינו בה מאוד. חוץ מזה, היה פשוט כיף".

בסופו של דבר, עבור נדב, המרכיב החברתי הוא חלק מרכזי מהחוויה. "לא הייתי מפתח את האפליקציה הזאת לבד, אלא אם כן זה היה בשביל ציון. עדיף להיות באינסטגרם". גם טל ישראלי (49), מנהלת תוכניות הנוער של העמותה, מדגישה את חשיבות המסגרת הקבוצתית: "זה לא מובן מאליו שהחבר'ה האלה הגיעו למפגשים של שלוש שעות, פעמיים בשבוע, כשיש להם בגרויות על הראש".

מההאקתון לבגרות במחשבים

הרעיון נולד בראשם של נדב וחבריו בהאקתון ארצי, שבו משתתפות הקבוצות של השנה השנייה בתוכנית. במסגרת ההאקתון ניתן הנושא השנתי – במקרה הזה, האתגרים שהבינה המלאכותית מביאה עמה בכלל ולנוער בפרט – ועל כל קבוצה לפתח פתרון טכנולוגי לבעיה הזאת, שאותו תמשיך לפתח עד לסיום הקורס. ישראלי מסבירה כי "בדרך כלל ההאקתון מתקיים פנים אל פנים, אך הפעם נאלצנו, בגלל המלחמה עם איראן, לקיים אותו בזום".

עמותת "מחשבה טובה" פועלת להנגשת מיומנויות של אוריינות דיגיטלית לכלל האוכלוסייה, מילדים ועד בני הגיל השלישי, ותוכניות הנוער שלה מתקיימות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל. אחת מהן היא תוכנית "סטארטפיסטים", המועברת בחברות היי-טק בהדרכת מדריכים שהוכשרו בידי העמותה, ובהם גם בוגרי תוכניותיה.

את התוכנית יזם ומוביל איש העסקים מייקל אייזנברג, מייסד קרן יוזמות אייזנברג ושותף לדרך של העמותה. בין השותפים הנוספים לתוכנית נמנים חברת הפניקס ושותפות קריית גת–לכיש–שיקגו.

הקורס של נדב וחבריו הועבר בחברת מובילאיי בירושלים, בהדרכתה של שירה לוי, "שמלבד החומר, שיחקה איתנו משחקים", מציין נדב לטובה. "הטכנולוגיה משמשת אותנו ככלי לקידום הנוער", אומרת ישראלי. "מלבד הכלים הטכנולוגיים, שישמשו אותם בתפקידי מפתח בצבא ובהיי-טק, הם לומדים מיומנויות חשובות נוספות, כמו עמידה מול קהל, עבודת צוות ועוד".

בעקבות התוכנית החליט נדב להגביר מחשבים, במקביל ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית. "כל החומר של הבגרות הראשונה הוא מהקורס. קיבלתי 85 במתכונת שהייתה לנו". בצבא הוא מתכנן לשרת בתפקיד טכנולוגי. "הקורס לימד אותי איך לנהל את הזמן טוב יותר, בין הבגרויות, הקורס, המשפחה והחברים. הרבה פעמים המפגשים האלה נתנו לי בריחה מהמציאות של סבבי המלחמה עם איראן".