המס על משקאות ממותקים היה אחד הצעדים הבולטים של ממשלת השינוי, ובוטל לאחר הקמת ממשלת הימין הנוכחית. מטרתו הייתה לצמצם את צריכת המשקאות המתוקים באמצעות העלאת מחירם, וכך להפחית את הנזק הבריאותי ואת העלויות הנלוות למערכת הבריאות. במקביל, המס נועד להשית חלק מהעלות שנגרמת למערכת הבריאות על צריכת המשקאות עצמם, בדומה לעיקרון "המזהם משלם" בתחום הסביבה.

המס נכנס לתוקף ב-2022 והוקפא באפריל 2023 באופן זמני, עד שבשנה שעברה בוטל סופית. הוא הוטל לפי ליטר: שקל לליטר משקאות ממותקים, 0.7 שקל לליטר משקה עם רמת סוכר נמוכה, ו-6 שקלים לתרכיז או לאבקת משקה מתוקים. בשנה שבה חל המס, תוספת ההכנסה למדינה ממנו הייתה כ-900 מיליון שקלים.

בעלי הכנסה נמוכה מוציאים בממוצע חלק גדול יותר מהכנסתם על משקאות ממותקים, ובין הקבוצות הבולטות בכך נמצאות החברה הערבית והחברה החרדית. על רקע היריבות בין מפלגות ממשלת השינוי למפלגות החרדיות, המס קיבל גם אופי פוליטי ומחנאי מובהק. רשות המסים פרסמה אתמול (רביעי) מחקר של רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר, שבחן את השינויים בצריכת משקאות ממותקים ובמחיריהם בשנים 2021–2025, ואת השפעת הטלת המס ולאחר מכן ביטולו.

המחירים עלו מעבר לגובה המס – ולא ירדו במלואם אחרי ביטולו

בבחינת המחירים אפשר לראות תופעה של "גרידפלציה" – אינפלציה מחמדנות – של המשווקים או רשתות השיווק, המתרחשת בעת עליות במחירי חומרי גלם או מסים: עם החלת המס המחירים עלו ביותר משיעור המס, ולאחר ביטול המס המחירים ירדו בשיעור נמוך מהעלייה שלוותה להחלת המס, וזאת גם בנטרול השינוי במדד המחירים לצרכן באותה השנה. לדוגמה, מחיר בקבוק קוקה קולה עלה ב-32% לאחר עליית המס, וירד לאחר ביטול המס ב-16% בלבד. גם לאחר ביטול המס, מחירי הקולה הרגילה עלו בכמעט 21% בתקופה שבה מדד המחירים לצרכן עלה ב-8.8% בלבד.

בצריכה אפשר לראות תהליך דומה: ירידה חדה של 12% בצריכת המשקאות המתוקים, ואחרי ביטול המס עלייה מתונה של 5% בלבד בצריכה. בקרב המגזר החרדי אפשר למצוא שינויים חדים יותר: ירידה של 20.2% בצריכה ב-2022 ועלייה של כ-13.6% במצטבר בשנתיים וחצי שלאחר ביטול המס.

הצריכה ירדה, והקונים עברו למשקאות עם פחות סוכר

גם בדפוסי הצריכה נראה שינוי לאחר הטלת המס, של מעבר ממשקאות עם אחוז סוכר גבוה למשקאות עם מעט סוכר או עם תחליפי סוכר. לצד ירידה של 6% בצריכה בין השנים 2021–2025, נראתה גם ירידה של 18% בצריכת תה קר ו-12% בצריכת קולה רגילה, שני משקאות עתירי סוכר. לעומתם, נצפתה עלייה של 4% בצריכת קולה דיאט ו-10% בצריכת משקאות מוגזים בטעמי פירות, המכילים פחות סוכר. גם בנתון זה, בקרב החברה החרדית נתוני הירידה משמעותיים יותר: ירידה של 37% בצריכת משקה תה קר בין 2021 ל-2025 וירידה של 18% בצריכת קולה רגילה.