מסמכים שנתפסו ברצועת עזה חושפים כיצד חמאס פעל במשך שנים להקמת כוח צבאי בלבנון, בסיוע איראן וחיזבאללה. לצד בניית הכוח, שכלל מאות לוחמים ובהמשך השתתף בלחימה נגד ישראל, התנהלו מאבקים על השליטה בו, נוצר משבר אמון עם חיזבאללה והתפתחה תחרות מול הג'יהאד האסלאמי.

המסמכים מובאים במחקר שפרסמו השבוע ד"ר יגאל שירי, ד"ר חיים איסרוביץ ואלעד דרורי ממכון עמית למחקר טרור ומודיעין. המחקר עוסק בהקמת התשתית הצבאית של חמאס בלבנון. לפי הממצאים, בשנת 2012 נפגשו בכירי חמאס עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ועם נציגי כוח קודס האיראני כדי לגבש עקרונות להקמת כוח צבאי של חמאס בלבנון. ב-2021 כבר הבשילה התשתית לכדי יכולת מבצעית של ממש: חמאס שיגר רקטות מלבנון באישור חיזבאללה, ובביירות פעל חדר פיקוד משותף לשלוש הזרועות. בשנים שלאחר מכן ניסה יחיא סינוואר להרחיב את הפרויקט לכוח של כ-2,000 לוחמים, שישתלב עם כוח רדואן, יחידת העילית של חיזבאללה – מהלך שהצליח באופן חלקי.

המסמכים מראים כיצד איראן וחיזבאללה סייעו לחמאס באימונים, בחימוש ובבניית כוח צבאי בלבנון. אולם לצד האינטרס המשותף, נחשפת מערכת יחסים היררכית ורוויית חשדנות, שבה כל אחד מהצדדים ביקש לשמור בידיו את השליטה בכוח ובמועד הפעלתו.

מחברי המחקר מסכמים כי המאמצים להקמת התשתית הצבאית נתקלו בשני קשיים מרכזיים: החשש של איראן וחיזבאללה שחמאס תפעל ללא אישור, והתנגדותם לכך שח'אלד משעל, שעמד בראש הנהגת חמאס מחוץ לעזה, יהיה אחראי על הפרויקט במקום הזרוע הצבאית של התנועה. שתי המחלוקות האלה – החשש מפעולה עצמאית והמאבק על השליטה בפרויקט – חוזרות לאורך המסמכים.

מי ישלוט בכוח של חמאס בלבנון

החשש מפעולה עצמאית של הכוח התחדד ככל שהתוכנית התקדמה והפכה למערך צבאי ממשי. במכתב מיוני 2022 ביקשה הנהגת חמאס להקים בדחיפות כוח של לפחות 250 לוחמים, שיוכשרו ככוחות עילית בדומה לכוח רדואן. הכוונה הייתה להקים כוח ייעודי שיוכל להשתלב במערכה רב-זירתית בהתאם לצורכי התנועה.

במסמך שכתב סינוואר הדגיש כי רצינותן של איראן וחיזבאללה בבניית הכוח העצמאי "מוגבלת אלא אם כן יובטח להם שהיא [התשתית הצבאית] תהיה תחת שליטתם והחלטתם, ושהיא תפעל על פי חזונם ולוחות הזמנים שלהם".

במסמך אחר הוסברה הדרישה של איראן וחיזבאללה כך: "כדי להפיג את החששות הם רוצים שהכוח יהיה כפוף ישירות לגדודי אל-קסאם ושיהיה ברור שהאחראי על הפרויקט יהיה מקרב אל-קסאם בעזה". מבחינת איראן וחיזבאללה, הכפפת הכוח לזרוע הצבאית של חמאס בעזה נועדה למנוע ממוקדי הכוח בחו"ל ובלבנון לפעול באופן עצמאי. מבחינת חמאס, ההסדר אפשר להשאיר את הפרויקט בתוך התנועה, אך גם העניק לאיראן ולחיזבאללה השפעה על זהות המפקד ועל אופן הפעלת הכוח.

הוויכוח על שרשרת הפיקוד נגע למעשה לשאלה מי ישלוט בפעילות חמאס בלבנון, מי ידבר בשם התנועה בזירה הלבנונית, מי יקיים קשר ישיר עם איראן וחיזבאללה ומי יהיה מוסמך להחליט אם ומתי להפעיל את הכוח. מצד אחד עמדו הנהגת חמאס והזרוע הצבאית ברצועה, ובהן יחיא סינוואר, מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית, ומרוואן עיסא, סגנו. מן הצד האחר עמדה הנהגת חמאס בחו"ל, בראשות ח'אלד משעל, ולצדה פעילים שצברו כוח ומעמד בלבנון.

במכתב ששלח משעל, המכונה במסמכים "אבו אלוליד", לעיסא, הוא תיאר שיחה עם מוחמד סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קודס, זרוע צבאית ישירה של איראן. איזדי דחה הצעה למנות מתאם מטעם הנהגת החוץ: "דברי ברורים – אנו מתנגדים בתוקף לנוסחה הזאת. עדיף לי לשבת איתם ישירות מאשר שיהיה מתווך שילחץ עלי וילחץ עליהם. אני מכיר אותם היטב ויודע איך לעבוד איתם. אני לא רוצה מתאם. אני רוצה מפקד שיפקד על הפרויקט בזירה ושיהיה אחראי מולנו".

הפשרה שהוצגה בהמשך לנסראללה הייתה להעביר את האחריות הישירה לתשתית הצבאית בלבנון למשרד הצבאי המרכזי של חמאס, בראשות עיסא, ולהשאיר את הסמכות המדינית בידי יו"ר התנועה. אלא שגם הפשרה לא פתרה את המשבר באופן מיידי: בדצמבר 2022 הודתה הנהגת חמאס כי "עד כה לא חלה פריצת דרך או התקדמות; לא עם האחים בחו"ל ולא עם המפלגה [חיזבאללה] והמשמר [משמרות המהפכה]".

המחלוקת על הפיקוד לא הייתה הסוגיה היחידה שערערה את האמון בין הצדדים. כשנה קודם לכן כבר התרחש אירוע שהמחיש עד כמה שברירי היה הקשר עם חיזבאללה, גם ללא קשר לשאלת זהות המפקד על הכוח.

הפיצוץ שהעמיק את משבר האמון עם חיזבאללה

בדצמבר 2021 החריפו את המתחים עם חיזבאללה שני אירועים: פיצוץ מחסן אמצעי לחימה של חמאס ליד צור ותקרית ירי בהלוויה שנערכה בעקבותיו. במכתב לאסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית, הזהיר איזדי כי "התעלמות מדעתו של כבוד הסיד [נסראללה] אינו נושא פשוט או חולף", והאשים את חמאס בשיתוף פעולה לא מספק עם חיזבאללה.

איזדי האשים גורמים בתוך חמאס בפגיעה בכבודם של נסראללה, איראן והשיעה, ובהדלפת שיחות חסויות. הוא הזהיר כי אם הדברים לא יתבררו, "אין שום אמון בפגישות בינינו לבינכם".

חוסר האמון הזה לא היה רק עניין דו-צדדי בין חמאס לחיזבאללה. הוא בא לידי ביטוי גם באופן שבו חיזבאללה חילק את תשומת ליבו ואת משאביו בין חמאס לבין ארגון פלסטיני מתחרה שפעל באותה זירה בדיוק.

תחרות עם הג'יהאד האסלאמי

בתוך מאבקי הכוח בזירה הלבנונית, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הנחשב מקורב ותלוי יותר באיראן, התחרה בחמאס על בניית הכוח הצבאי בלבנון. בכינוס מועצת השורא של חמאס באוגוסט 2023 הודו בכירי התנועה כי הג'יהאד התקדם בקצב מהיר יותר בהקמת כוחו במדינה.

מפקד חטיבת עזה בזרוע הצבאית, עז א-דין אל-חדאד, אמר: "מספר המתאמנים מטעם המנגנון האסלאמי [הגא"פ]עולה על 1,500 וזוכה לתמיכת המפלגה [חיזבאללה], ואילו באשר לחמאס – האימונים הם לאלף מגויסים, אך אלו אימונים פזורים". הוא הזהיר כי "חייבים לטפל בנושא ולעקוב אחריו לפני שיהיה מאוחר מדי […] כדי שחמאס תישאר חוד החנית בהתנגדות לכיבוש בכל החזיתות".

חרף כל שכבות המתח הללו – מול חיזבאללה, מול איראן, בתוך חמאס עצמה ומול מתחרה פלסטיני – הפרויקט לא קרס. בסופו של דבר, המסמכים מלמדים שהכוח שקם, גם אם בהיקף מצומצם מהמתוכנן, אכן נכנס לפעולה.

למרות המחלוקות, הצליח חמאס להעמיד כוח משמעותי בלבנון. באוגוסט 2023 דיווח סינוואר כי כאלף פעילי אל-קסאם כבר מתאמנים במחנות של חיזבאללה ומשמרות המהפכה. לאחר פרוץ המלחמה השתתפה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון במערכה שפתח חיזבאללה נגד ישראל בשמונה באוקטובר 2023, וקיבלה אחריות על 13 תקיפות בצפון הארץ עד הפסקת האש בנובמבר 2024.