ירושלים לובשת חג לכבוד יום ירושלים החל היום. 50 שנים לאיחודה של מזרח ומערב העיר לאחר כיבוש העיר במלחמת ששת הימים, מעמדה הבינלאומי כבירת ישראל יציב מאי פעם, כאשר האפשרות שהשגרירות האמריקאית תעבור מתל-אביב לירושלים, כלומר הכרה דה פקטו, נראית ריאלית. העיר היפה והקדושה הזו, סובלת כבר שנים מאלימות ופיגועים, עוני והזנחה, לצד פריחה ושגשוג כלכליים, תרבותיים ורוחניים.
היום (רביעי) יערכו אירועים רבים בעיר לציון היום המיוחד, בינהם ריקוד הדגלים המסורתי אך מעורר המחלוקת, טקסים ממלכתיים שונים, ואירועי תרבות, אמנות ומוזיקה וכן תפילות – כולם יחגגו את ירושלים ואופיה הייחודי.
ירושלים, בירת ישראל היא העיר הגדולה ביותר במדינה, כשבסוף שנת 2015 עמד מספר התושבים בה על 865,700 נפש, 10% מכלל תושבי ישראל. מעל ל-60%, 542,000 מתוכם יהודים ואחרים, ו 37.4% מהם, 323,700, ערבים כך ע"פ נתונים ממכון ירושלים למדיניות והאגודה לזכויות האזרח.
משנת 2014, גדלה ירושלים ב 1.9% (הממוצע הארצי עומד על 2%) ובסוף שנת 2016, ע"פ אומדן ארעי, הגיעה אוכלוסיית העיר ל- 883,000 תושבים.
ירידה בשיעור העוני בעיר
46.5% מתושבי ירושלים חיו בשנת 2015 מתחת קו העוני, והיא נחשבת עדין מהערים העניות בארץ. בקרב היהודים, עמד בשנה זו אחוז התושבים החיים בעוני על 26.6% ובקרב הערבים על 78.5%. בקרב התושבים הערבים 83.4% מהילדים חיים מתחת לקו העוני, כך עולה מנתוני דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. הנתון המעודד מצביע על ירידה ממוצעת של 2% בשיעורי העוני בין השנים 2014-2015.
לא רק מובילאיי
בירושלים 38,300 עסקים פעילים, המהווים 7% מהעסקים הפעילים בישראל. בשנת 2015 נפתחו בעיר 3,440 עסקים, ונסגרו 2,520. 67% מתושבי ירושלים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) השתתפו בכוח העבודה. בקרב היהודים עמד אחוז ההשתתפות בעבודה על 77% ובקרב הערבים על 51%. שיעור שיעור ההשתתפות בקרב הנשים היהודיות (79%) גבוה באופן ניכר בהשוואה לנשים הערביות שעומד על 21% בלבד. בדומה לתהליכים בקרב החברה החרדית בחרבי הארץ, עולה בשנים אחרונות שיעור הגברים החרדים המשתתפים בכוח העבודה, והוא עומד היום על 56%.
תל אביב, אני מגיע
בני ברק, תל-אביב ובית שמש הן הערים אליהן בעיקר עוברים הישראלים העוזבים את ירושלים, מאזן עזיבת התושבים מאז שנת 92' עומד על 6,000-8,000 תושבות ותושבים, בשנה. בשנת 2015 עברו אזרחי ישראל, להתגורר בירושלים, 10,300 אנשים. הקבוצה הדומיננטית יותר בתוך טווח גילים בקרב הנכנסים והן בקרב היוצאים, הייתה של בני 20-29.
פערים בין מזרח העיר למערבה
שיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היה 23.6 לאלף נפש, בהשוואה ל- 22.5 בקרב לאוכלוסייה הערבית. משק הבית הירושלמי מונה בממוצע 3.9 נפשות, גדול יותר מהממוצע הארצי (3.3) ואחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים בשנת 2016 היה 52.4%, קטן יותר מהממוצע הארצי שעומד על 64.1%.
בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) למדו בבתי הספר היסודיים (בחינוך העברי) בירושלים 75,244 תלמידים, מהם 49 אלף תלמידים בפיקוח חרדי, 13.5 אלף בפיקוח ממלכתי דתי, ו-12.5 אלף בחינוך הממלכתי. מהנתונים שפירסמה 'האגודה לזכויות האזרח' לכבוד יום ירושלים, עולה כי מזרח העיר סובלת ממחסור חמור של כמעט 2,000 כיתות לימוד, מצב זה מאפשר רק ל41% מהתלמידים ללמוד בחינוך הציבורי הרשמי שמנוהל ע"י העירייה. 41% מהתלמידים לומדים בבתי ספר לא רשמיים ו-18% לומדים במוסדות פרטיים. 1,663 תלמידים ערבים ביקשו בשנה האחרונה לעבור לחינוך הציבורי בעיר ו-424 נדחו. האגודה לזכויות האזרח מזכירה כי בג"ץ קבע כי החל משנת 2016 יידרשו הרשויות לכסות את שכר הלימוד של תלמידים מירושלים המזרחית המבקשים לעבור לבתי ספר עירוניים אך לא מצליחים להיקלט בהם.
כ-140,000 תושבות ותושבים ערבים מתגוררים כיום בשכונות הירושלמיות שנותרו מעבר לחומת ההפרדה, ביניהם מחנה הפליטים שועאפט ושכונת כפר עקב שצמודה למחסום קלנדיה. רוב תושביה הערבים של העיר אינם מחזיקים באזרחות ישראלית, ונמצאים במעמד תושב. האגודה לזכויות האזרח מצביעה על פערים גדולים בשירותי רווחה, חינוך ובריאות בין מזרח העיר ומערבה. לדוגמא, ארבע לשכות של שירותי הרווחה מטפלות ב-36,029 לקוחות במזרח העיר, לעומת 19 לשכות המטפלות ב-57,472 לקוחות במערב העיר. לצד הקיפוח האפליה, העירייה ומדינת ישראל משקיעות מליוני שקלים בשיפור התשתיות השונות במזרח העיר בשנים האחרונות, מהלך אשר זוכה גם לביקורת בקרב הפלסטינים, משום היותו 'נורמליזציה' ביחסים עם ישראל.
עוד בשנת 2016 הסתיימה בנייתן של 3,120 יחידות דיור בעיר, ובכך המשיכה מגמת העלייה. באותה שנה החלה בנייתן של 2,050 דירות — ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2015 בה החלה בנייתן של 3,100 דירות. בשנת 2016 נהרסו במזרח העיר 88 בתי מגורים שבהם התגוררו 295 אנשים, ואלפי בתים הם בחזקת בנייה בלתי חוקית, כאשר תוכניות מתאר במזרח העיר – אין.
