שותפות "בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך", שמובילה עמותת 121 יחד עם ארגונים נוספים העוסקים בתחום, מציגה היום (ראשון) תוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל שלוש. התוכנית מציעה להגדיל את השקעת המדינה במעונות היום, לסבסד את המסגרות לכלל ההורים, להשוות את שכר המטפלות-מחנכות לשכר הגננות ולשנות את התקינה ואת חלוקת האחריות בין המדינה לרשויות המקומיות.

עמותת 121 עוסקת בקידום נושאים חברתיים באמצעות חקיקה ומחקר, ומפעילה את שותפות "בידיים טובות" יחד עם ארגונים נוספים בתחום הגיל הרך. השותפות דורשת מהמפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות להקים צוות בין-משרדי שיקדם את יישום התוכנית.

בהנחה ש-342,000 תינוקות ופעוטות משתתפים במסגרת, העלות המוערכת של התוכנית עומדת על 12.2 מיליארד שקלים בשנה, כאשר שבעה מיליארד מתוכם יוקדשו להגדלת סבסוד המסגרות ולמשכורותיהן של המטפלות-מחנכות. להשוואה, כיום התקציב לחינוך מלידה עד גיל שלוש עומד על 2 מיליארד שקלים בשנה, כ-2% בלבד מתקציב משרד החינוך.

בנוסף, התוכנית כוללת תוספת תקציבית של 3.7 מיליארד שקלים בשנה לצורך הארכת תקופת הלידה. לפי האומדן של חברת נומריקס, התועלת הכלכלית מהמהלך מוערכת ב-14.2 מיליארד שקלים, אשר מורכבת מהגדלת התעסוקה וההכנסה העתידית של התינוקות והפעוטות, הפחתת פשיעה והגדלת השתתפות ההורים בשוק העבודה.

חינוך מסובסד

כ-70% מעלות המסגרות לגיל הרך ממומנים על ידי ההורים בישראל, לעומת כ-25% במדינות המתפתחות. בישראל, כמו במדינות אחרות, יש מנגנון לקביעת סבסוד לתשלום על מעונות. מטרת הסבסוד שמעניקה המדינה היא לעודד הורים לשוב לשוק העבודה. למרות זאת, בישראל כ-20% מההורים זכאים לסבסוד, לעומת 38% במדינות המתפתחות.

בתוכנית מוצע מימון של המדינה בכלל המסגרות לגיל הרך, בניגוד למצב כיום, שבו המדינה מממנת מסגרות לגיל הרך המסובסדות על ידה. מטרת המהלך היא כפולה: מצד אחד, הוזלת העלות של המסגרות לגיל הרך, ומצד שני, מתן אפשרות להורים לבחור במסגרת לגיל הרך ללא קשר למצבם הכלכלי. מוצע כי העלות לתינוק או לפעוט במעון תעמוד על כ-4,000 שקלים, והתשלום על מסגרת חינוכית יעמוד על כ-2,000 שקלים בממוצע, בהתאם למצבם הכלכלי של ההורים.

חינוך איכותי

התוכנית מציעה שורה של צעדים לשיפור איכות החינוך והטיפול בגיל הרך, בהם שינוי התקינה, קביעת שטח מינימלי למסגרות והכשרה מקצועית למטפלות-מחנכות. לפי יוזמי התוכנית, צעדים אלה נועדו לשפר את איכות הטיפול בשנים שנחשבות משמעותיות במיוחד להתפתחות הילד.

אחד השינויים המרכזיים שמציעה התוכנית הוא הקטנת הקבוצות במעונות וצמצום מספר התינוקות שעליהם אחראית כל מטפלת-מחנכת. לפי ההצעה, בקבוצת הגיל של שישה עד 12 חודשים יהיו עד תשעה תינוקות, ביחס של מטפלת-מחנכת אחת לכל שלושה תינוקות. כיום התקן בישראל מאפשר עד 20 תינוקות בקבוצה, ביחס של מטפלת אחת לכל שישה תינוקות. במדינות ה-OECD היחס הממוצע הוא מטפלת-מחנכת אחת לכל ארבעה תינוקות.

בקבוצת הגיל של 12 חודשים עד 24 חודשים, גודל הקבוצה יעמוד על 12 תינוקות ופעוטות, ומטפלת-מחנכת אחת לכל שישה תינוקות ופעוטות. ממוצע ה-OECD עומד על מטפלת אחת לכל חמישה תינוקות ופעוטות. בקבוצת הגיל של 24 חודשים עד 36 חודשים, ההמלצה היא להשאיר את התקינה כפי שהיא – מטפלת-מחנכת אחת לכל שבעה פעוטות – ולשנות את גודל הקבוצה מ-30 פעוטות לפי התקינה בישראל ל-14 פעוטות. במדינות ה-OECD התקינה עומדת על מטפלת-מחנכת אחת לכל שישה פעוטות.

בכל קבוצה תהיה מטפלת-מחנכת ראשית, ששכרה יהיה שווה ערך לשכרה של גננת לגילי 3–6, ושכרן של שאר המטפלות-מחנכות ייגזר משכר זה. כלל המטפלות-מחנכות יעברו הכשרה בדמות תואר ייעודי לכך, הכולל התנסות מעשית ושעות הדרכה שוטפות. בנוסף, יש להעניק הכשרה ייעודית למנהלת מעון.

המלצה נוספת נוגעת לשטח המעון: כיום בישראל עומדים לרשות כל פעוט בין 2.2 ל-2.8 מ"ר במעון, וההמלצה היא להגדיל שטח זה ל-4 מ"ר. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 3.6 מ"ר, אך ההמלצה במחקרים עומדת על 5 מ"ר.

חינוך נגיש

התוכנית כוללת שינוי בחלוקת האחריות בין המדינה לרשויות המקומיות: בעוד המדינה אחראית על עיצוב המדיניות הכללית, האכיפה והפיקוח ועל ליווי הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות אחראיות על פתיחת מעונות בהתאם להיצע ולביקוש, מתן רישיונות להפעלת מעונות ורישום התינוקות והפעוטות.

מטרת צעדים אלו היא להנגיש את מעונות היום לכלל ההורים המעוניינים בכך, בניגוד למצב כיום, שבו ההרשמה למעונות היום מתקיימת במסגרת השוק החופשי. בנוסף, מוצע להפוך את הרישיון למעונות יום לסטנדרט עבור מעונות היום.

הארכת תקופת הלידה

התוכנית מציעה להאריך את תקופת הלידה מ-15 שבועות לשנה. לפי יוזמי התוכנית, המהלך נועד לאפשר להורים להישאר זמן רב יותר עם התינוק בחודשי חייו הראשונים, ומתבסס גם על מחקרים שלפיהם שהות ממושכת יותר בבית מגדילה את שיעור החזרה של הורים לשוק העבודה.

טלי ניר, יו"ר מייסדת עמותת 121, שמובילה את שותפות "בידיים טובות", אמרה כי ההשקעה הנמוכה בחינוך לגיל הרך באה לידי ביטוי בצפיפות במעונות, בשכר נמוך למחנכות ובקושי לגייס ולשמר כוח אדם. "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח".

לדבריה, העומס על המחנכות מקשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב הדרושה ולזהות מצוקות וקשיים התפתחותיים בזמן. "בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות הילד, המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר בחינוך מלידה עד גיל שלוש", אמרה.

ניר הוסיפה כי להשקעה בחינוך בגיל הרך יש גם חשיבות כלכלית עבור המדינה. "זה לא רק הדבר המוסרי והחברתי לעשות, זה גם ההשקעה הטובה ביותר כלכלית למדינה", אמרה. לדבריה, התוכנית נועדה להבטיח חינוך איכותי, מסובסד ונגיש לכל ילד, באמצעות שיפור התקינה, השקעה בהכשרת המחנכות ובשכרן והרחבת האחריות של המדינה על החינוך בגיל הרך.