מרבית הפלסטינים מחפשים הנהגה אחרת – כך עולה מסקר של מכון הסקרים של ח'ליל שקאקי, שנערך לקראת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-28 בנובמבר. הסקר נערך לאחר ההודעה ביולי על בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית לראשונה מזה עשרים שנה ועל בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית בתחילת 2027.
33% ממשתתפי הסקר אמרו שאופי הנהגת פת"ח לא השתנה; 42% אמרו שאינם יודעים. תמונה דומה עולה בקשר לחמאס: 30% סברו שאין שינוי מהותי בהנהגת חמאס ו-43% טענו שלא התעניינו בנושא.
עוד עולה מהסקר כי הכוח של חמאס נחלש בעיני הציבור הפלסטיני, במיוחד בגדה המערבית. 29% מהנשאלים תמכו בחמאס, 32% תמכו בפת"ח ו-18% בגורם שלישי. 44% מהנשאלים סברו שגם חמאס וגם פת"ח אינם ראויים להוביל את הציבור הפלסטיני.
כשנשאלו על הבחירות הקרובות, 24% תמכו בפת"ח (בדומה לסקר קודם) ו-24% תמכו בחמאס לעומת 35% לפני עשרה חודשים.
79% היו רוצים שמחמוד עבאס יתפטר – כמעט ללא שינוי לעומת סקר קודם. בנוגע לשאלת יורשו של עבאס, נרשמה תמיכה מובהקת במרוואן ברגותי (39%) שעצור בכלא הישראלי. אחריו דורגו ח'ליל אל-חיה (16%), מוחמד דחלאן (15%) ומוסטפא ברגותי, ראש היוזמה הלאומית הפלסטינית (6%).
44% לא מאמינים שהבחירות יתקיימו במועדן
עם זאת 44% אמרו שהבחירות לא יתקיימו במועדן, ורק 30% סברו שהבחירות יהיו הוגנות וחופשיות. בעבר נדחו הבחירות בטענה שלא ניתן לקיים אותן בלי תושבי מזרח ירושלים, שישראל מנעה את השתתפותם. על פי הסקר, 54% סבורים שיש לקיים את הבחירות גם ללא השתתפותם של תושבי מזרח ירושלים ואילו 27% חושבים שאין לקיים את הבחירות בלעדיהם.
בהודעת הנשיא עבאס נאמר כי המפלגות שיתמודדו בבחירות נדרשו להתחייב למלא את התחייבויות אש"ף, כולל הסכמי אוסלו. שני שליש מהנשאלים התנגדו לתנאי זה.
הנושא החשוב ביותר בבחירות: איחוד הגדה ועזה
הנשאלים התבקשו לציין גם מהו הנושא החשוב ביותר בבחירות למועצה המחוקקת. 19% ציינו את איחוד הגדה המערבית ועזה ו-18% את עצירת ההרג בעזה. 15% טענו כי שיפור המצב הכלכלי הוא החשוב ביותר ו-11% ציינו את שיקום עזה. לאחר מכן עלו המאבק בטרור המתנחלים (10%) והמאבק בשחיתות (9%). 44% סברו שלאחר הבחירות, המצב הכלכלי ישתפר.
43% סברו שיש לחתור להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' כולל מזרח ירושלים, 28% סברו שיש לממש את זכות השיבה, 15% תמכו בבניית חברה דתית שתנוהל על פי עקרונות האסלאם ו-11% העמידו בראש סדר העדיפויות את הקמתה של ממשלה דמוקרטית ושמירה על זכויות האדם.
20% מהנסקרים חשבו שחמאס ניצח ב-7 באוקטובר ובמלחמה
חוסר האמון במערכת הפוליטית הקיימת התבטא גם בחוסר אמון ביכולתם של הגורמים הפוליטיים להתמודד עם האתגרים. 25% סברו שחמאס מסוגל להתמודד עמם, 19% טענו שפת"ח מסוגל לכך; 28% טענו כי אף אחד מהגורמים הקיימים לא מסוגל להתמודד עם האתגרים.
כמעט שלוש שנים עברו מאז 7 באוקטובר – ורק 20% מהנסקרים חשבו שחמאס ניצח לעומת 48% לפני עשרה חודשים; 15% אמרו שישראל ניצחה ו-60% סברו שאף צד לא ניצח.
44% מהנשאלים תמכו במשא ומתן ככלי מרכזי במאבק הפלסטיני, 21% צידדו במאבק חמוש לעומת 41% לפני עשרה חודשים, ו-14% תמכו בהתנגדות אזרחית לא אלימה.
44% הביעו תמיכה בפתרון שתי מדינות; אם מגדירים את הקו הירוק כגבול בין המדינות, התמיכה עולה ל-56%. 14% תמכו ברעיון הקונפדרציה ו-10% תמכו במדינה אחת, דמוקרטית וליברלית, בין הירדן לים. לדעת שקאקי, התמיכה בשני בפתרונות האחרונים גדולה במיוחד בקרב גילאי 18-29.
עם זאת, 58% מהנשאלים ענו כי פתרון שתי מדינות אינו ישים בשל התפשטות ההתנחלויות; 64% אמרו שאינם מאמינים שתקום מדינה פלסטינית עצמאית בחמש השנים הקרובות.
חוסר אמון כלפי מוסדות השלטון בעזה
הסקר כלל גם את השאלה אם פירוק החמאס מנשקו צריך לקרות לפני הנסיגה הישראלית מעזה או אחריה. 72% מהנשאלים סברו שאין לפרק את חמאס מנשקו לפני הנסיגה הישראלית; שיעור דומה סברו שפירוק מנשק יוביל להמשך הלחימה ולא לנסיגה ישראלית.
אי אמון הורגש לא רק בנוגע לכוונות הישראליות, אלא גם כלפי מוסדות השלטון בעזה – רק 24% אמרו שהם בוטחים במועצת השלום של הנשיא דונלד טראמפ ו-32% שמו מבטחם בוועדה הלאומית (הגוף המבצע) בעזה.
באשר לסוגיות הפנים של הרשות הפלסטינית, 76% מהנשאלים העידו כי אין להם תחושת ביטחון אישי, 83% סברו שיש שחיתות במוסדות הפלסטיניים; 65% ענו כי הרשות הפלסטינית הפכה לנטל.
שקאקי מנהל את המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים (PCPSR). הסקרים שלו נערכים באופן תקופתי ביהודה ושומרון וברצועת עזה ובוחנים את עמדות הציבור הפלסטיני בנושאים שונים. הסקר נערך ב-5-8 באוגוסט – לאחר בחירת אל-חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס ושל עבאס ליו"ר פת"ח – וכלל 1,270 נשאלים מ-127 מקומות ברחבי הגדה המערבית (830 נשאלים) ורצועת עזה (440 נשאלים).
לדברי שקאקי, "הצעירים לא מתחברים לחמאס, אך שותפים לאמונה שמאבק חמוש חיוני". בנוסף, מרבית הצעירים הפלסטינים ליברלים יותר מבחינה דתית ופוליטית והם גם "הקבוצה הכי לא מרוצה בחברה". עם זאת, הוא אינו צופה ששיעור גבוה מהם ישתתף בבחירות אף ש"חלק גדול מהפלסטינים מחכה להנהגה חדשה".