"באופן אישי, אני בעד שותפות יהודית ערבית, לא רק בפוליטיקה, בכל התחומים, אבל במיוחד בסוגיה הפוליטית", פותח פרופ' נוהאד עלי את השיחה על השותפות הפוליטית. במסגרת המכללה האקדמית גליל מערבי ומוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, סוקר פרופ' עלי את מצבה של החברה הערבית בישראל. "אנחנו רואים שינויים מאוד רדיקליים בתוך החברה היהודית הישראלית, כלפי המיעוט הערבי, כלפי הזכויות של המיעוט הערבי. אני חושב שהציבור הערבי היום בישראל הוא ציבור מאוים. שותפות יהודית ערבית, היא הפתרון לכך".

"המפלגות הערביות תמיד היו בעד השותפות הזו" אומר פרופ' עלי. הוא מונה את המועמדים היהודים שהתמודדו לאורך השנים במפלגות הערביות. לדבריו, החידוש בהצטרפות יואב סגלוביץ' לרע"ם הוא בזהותו הרעיונית. "הוא מגדיר את עצמו כציוני, וזה החידוש שעבאס מכניס לפוליטיקה הישראלית. הרחוב הערבי דואלי בעניין הזה". לדבריו, פעילותו של סגלוביץ' במאבק בפשיעה מקנה לו יוקרה, אך עמדותיו הציוניות "מהוות בעיה לציבור הערבי, גם לרע"ם כמפלגה, וגם למנצור עבאס באופן אישי".

"הציבור הערבי ברובו בעד השתלבות" קובע פרופ' עלי, "66% מהציבור הערבי בעד השתלבות. כ-42% מהציבור הערבי בעד כניסה לקואליציה לא ימנית".

"כ-85% מהציבור הערבי מצביע למפלגות הערביות, ולא למפלגות הציוניות. הציבור הערבי בעד שהמפלגות הערביות תשתתפנה במשחק הפוליטי".

כחלק ממסעה של מפלגת רע"ם ללב הפוליטיקה הישראלית, התנתקה המפלגה מבחינה מוסדית מהתנועה האסלאמית. זאת לצד המהלך לצירופו של סגלוביץ' למפלגה. פרופ' עלי מסביר כי למרות ההתנתקות הפורמלית מהתנועה האסלאמית, בעיני הציבור רע"ם עדיין מזוהה כתנועה אסלאמית.

הוא מסביר כי אחת הסיבות להתפרקותה של הרשימה המשותפת היא המחלוקת על שיתוף הפעולה עם המפלגות הציוניות. "למנסור עבאס אין בעיה ללכת עם המפלגות הציוניות. לעומתו, לשאר המפלגות הערביות יש בעיה עם מפלגות ציוניות. הציבור הערבי ברובו מתנגד לממשלת 'ימין על מלא', כי המדיניות של הממשלה הזו כלפי הציבור הערבי, הייתה מדיניות מאוד נוקשה ורדיקלית".

התמיכה בשותפות מול ההתנגדות בציבור היהודי

לצד התמיכה בשותפות בציבור הערבי, פרופ' עלי מצביע על תמונה שונה בציבור היהודי. "לציבור היהודי אין אוריינטציה להשתלבות. 80% מהציבור היהודי מתנגד להשתתפות מפלגה ערבית בקואליציה, אם היא תציג דרישות בנושא הפלסטיני. 68% מהציבור היהודי מתנים השתתפות מפלגה ערבית בקואליציה, רק אם תכיר בישראל כמדינה יהודית".

בשנה האחרונה, לצד פעילות מוגברת בקרב המפלגות הערביות סביב האפשרות לרוץ ברשימה אחת, עלתה גם ביקורת בציבור הערבי על הכישלון בהקמת רשימה שתכלול את כל ארבע המפלגות הערביות. לדברי פרופ' עלי, "סקרים מורים כי כ-63% מהציבור הערבי בעד רשימה משותפת. כלומר, יש לנו כ-35% שהם לא בעד הקמה של רשימה משותפת, כי הם מודעים גם לטקטיקה בין שני הגושים המסתמנים".

למרות התמיכה ברשימה משותפת, עלי מעריך כי הציבור הערבי יוכל לקבל גם את הפירוד בין המפלגות. "אני חושב שהציבור הערבי יקבל את הפירוד בהבנה בסופו של דבר, אם יקיימו שלושה תנאים", אמר. לדבריו, התנאים הם "שיהיה הסכם עודפים בין שתי המפלגות, שלא יתקיפו אחת את השנייה", וכן שהמפלגות יצאו בהכרזה משותפת: "אנחנו מתמודדים בשתי רשימות, אנחנו חותמים בינינו על הסכמי העודפים, ועל ניהול מכובד של מערכת הבחירות, ואנחנו קוראים לכם לצאת בהמוניכם להצביע".

לאחרונה הוקמה מפלגת "מקום לכולנו", בהנהגת היו"רים השותפים רולא דאוד ואלון-לי גרין, הנושאת את דגל השותפות הערבית-יהודית. פרופ' עלי סבור כי ניסיונה הפוליטי הדל יהיה בעוכריה. "מבחינת הציבור הערבי, התנועה הזו נראתה בשטח רק לאחרונה כמפלגה פוליטית. רוב הציבור הערבי לא מכיר את הדמויות".

הוא מצביע על כך שמפלגות ערביות חדשות שניסו להיכנס לשדה הפוליטי "בעצם לא נחלו הצלחה. הן פרשו מההתמודדות או עשו הסכם עם מפלגה אחרת".

לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא שמספר המקומות בכנסת של הרשימות הערביות מוגבל. סיבה נוספת היא הכמיהה של הציבור הערבי ללכידות. "יש רומנטיקה של הציבור הערבי שמבקש את הלכידות הזו".

לדבריו, עבאס קשוב לרחשי הציבור הערבי המעוניין להשפיע על המדיניות מתוך הממשלה. "בהתחלה זה היה קונצנזוס בחברה הערבית, נגד הצטרפות לממשלה. אבל זה השתנה כתוצאה משינויים בחברה היהודית, ומשינויים בחברה הערבית. הציבור הערבי מרגיש מאוים, והוא רוצה את השותפות כערך, והוא רוצה גם את השותפות כהגנה על העתיד שלו כאן".

הפשיעה והאכזבה מהמפלגות עשויות להשפיע על ההצבעה

פרופ' עלי מצביע על כך שסוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית שינתה במידה רבה את השיח הפוליטי. לדבריו, קיימת בחברה הערבית תפיסה שלפיה לממשלה יש יכולת למגר את האלימות, אך היא אינה עושה זאת. "מעל ל-70% מהפשיעה בחברה הערבית היא פשיעה מאורגנת. רק מדינה יכולה להילחם בפשיעה מאורגנת", אמר, והוסיף כי "מיגור הפשיעה בחברה הערבית הוא החלטה פוליטית".

לדבריו, המאבק בפשיעה יהווה נושא מרכזי בבחירות הקרובות. "נשמע מהמתמודדים בחברה הערבית אמירות כמו, 'תצביע לנו כדי למגר את האלימות בחברה הערבית".

לצד הרצון להשתתף בפוליטיקה, פרופ' עלי מתאר גם תחושת תסכול עמוקה בציבור הערבי. לדבריו, "ההתנהגות של ראשי המפלגות הערביות בחודשיים האחרונים גרמה לתסכול מסוים אצל הבוחר הערבי", והוא מעריך כי "לולא הוקמה הרשימה המשולשת, שיעור ההצבעה היה צונח באופן משמעותי בתוך החברה הערבית".

עלי מצביע גם על מקור נוסף לתסכול: "הדבר השני שמתסכל את הבוחר הערבי, זה הקונצנזוס בתוך המפלגות היהודיות, הן כראשי המפלגות והן כציבור, נגד שותפות של המפלגות הערביות בקואליציה כלשהי".

הוא תומך במהלכים לעידוד ההצבעה בחברה הערבית. "הפער בין שיעור ההצבעה האמיתי לבין שיעור ההצבעה הפוטנציאלי, הוא בעצם אכזבה. אכזבה של הציבור הערבי. אכזבה מהצד הישראלי וקצת אכזבה מהמפלגות הערביות".

לגבי הניסיונות להוריד את שיעורי ההצבעה, פרופ' עלי מעריך כי להתבטאויות של מפלגות הימין כלפי הציבור והמפלגות הערביות בימים שלפני הבחירות עשויה להיות השפעה על ההצבעה. "אני חושב שהדבר הזה יכול לגרום לעלייה בהצבעה בחברה הערבית", אמר. לדבריו, "זה יהיה הרפלקס של החברה הערבית, כמובן בתנאי שהמפלגות הערביות תדענה לנצל את העניין הזה".