גורמי צבא מאוגנדה ומבורונדי ביקרו בשבוע שעבר בישראל, במסגרת שיחות על אפשרות להצטרף לכוח בינלאומי שאמור להיפרס ברצועת עזה כחלק מהסדר הפסקת האש. כך דווח אתמול (ראשון) בסוכנות הידיעות AP, מפי גורמים המעורים במגעים.
לפי הדיווח, גורם ב"מועצת השלום" האמריקאית, הגוף שמקדם את המהלך מטעם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר ל-AP כי נציגים מאוגנדה הצטרפו למשלחת צבאית מבורונדי, וכי קמפלה משלימה את פרטי השתתפותה לאחר שהפרלמנט האוגנדי אישר החודש את תרומת הכוחות.
באשר לבורונדי, בדיווח נאמר כי טרם הושג סיכום סופי, אך בצדדים המעורבים הביעו עניין בהמשך התהליך. קצין בצבא בורונדי אמר ל-AP כי שלושה קצינים בכירים הובילו את המשלחת לישראל, וכי בבוג'ומבורה קיימת נכונות עקרונית להצטרף. עם זאת, דוברי הצבאות של שתי המדינות לא מסרו תגובה רשמית.
לפי AP, עדיין לא ברור מה יכללו תרומותיהן של אוגנדה ובורונדי לכוח המוצע, ומה, אם בכלל, יקבלו בתמורה. אוגנדה התחייבה עד כה, לפי הדיווח, לכ-1,200 אנשי צוות. אם גם בורונדי תצטרף, היא תהיה אחת משורה של מדינות שכבר הודיעו על נכונות להשתתף בכוח, בהן מרוקו, קוסובו, קזחסטן ואלבניה.
הכוח הבינלאומי, שאמור לכלול כ-20 אלף חיילים ולהיות בפיקודו של הגנרל האמריקאי ג'ספר ג'פרס, מיועד לפי התוכנית לפקח על הפסקת האש, לאמן משטרה פלסטינית ולאבטח את העברת הסיוע ההומניטרי ברצועה. ואולם, חרף ההכרזות, ההתקדמות בהרכבת הכוח עד כה הייתה איטית, ומספר המדינות שהתחייבו בפועל עדיין רחוק מהיעד שנקבע.
ברקע המהלך עומדת ההבנה האמריקאית כי הכוח ייפרס בשטחים ברצועה שינוהלו בידי ועדה טכנוקרטית פלסטינית נכנסת, ובמקביל לנסיגה ישראלית. אלא שהמחלוקות סביב תנאי ההסדר עדיין רחוקות מפתרון: חמאס הביע הסכמה לעסקה האמריקאית החדשה, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה אותה לפי שעה ואמר כי ישראל לא תיסוג מן השטחים שבשליטתה ברצועה כל עוד חמאס לא פורק מנשקו לחלוטין.
ב-AP צוין עוד כי לשתי המדינות האפריקאיות ניסיון רב במשימות שמירת שלום, בעיקר בסומליה, במסגרת הכוח של האיחוד האפריקאי נגד ארגון א-שבאב. פול דייוויד ויליאמס, ראש התוכנית ללימודי מדיניות ביטחון באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אמר לסוכנות כי לאוגנדה ולבורונדי יש ניסיון מבצעי מצטבר, וכי עם דעיכת המשימה בסומליה הן עשויות לחפש מסגרות חדשות שיבטיחו להן סיוע חומרי וכספי.
גם באוגנדה עצמה עלו סימני שאלה בנוגע למהלך. כאשר הפרלמנט במדינה אישר מוקדם יותר החודש את שליחת הכוחות, חברי אופוזיציה תהו מהו האינטרס של קמפלה במעורבות ברצועת עזה, ואף הזהירו מפני השלכות דיפלומטיות על מדינה החברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. למרות זאת, הממשלה האוגנדית קידמה את ההחלטה בטענה כי לצבאה יש יכולות מוכחות במשימות בינלאומיות מסוג זה.