יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר דורש מיו"ר הכנסת אמיר אוחנה להשלים ללא דיחוי את בחירת מבקר המדינה, כמעט 50 יום לאחר שבג"ץ ביטל את תוצאות ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו והורה לקיים אותה מחדש.

במכתב שנשלח לאוחנה וליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק נכתב כי מאז פסק הדין, שניתן ב-2 ביולי, טרם התקיימה הצבעה חוזרת ואף לא נקבע לה מועד. יום לאחר מתן פסק הדין, ב-3 ביולי, הסתיימה כהונתו של מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן, ומאז נותר התפקיד לא מאויש.

בכר כתב כי "מדובר בהפרה בוטה של יו"ר הרשות המחוקקת את הוראות פסק דין, על כל המשמעויות החמורות הנלוות לה – במישור הסמלי והמעשי, הפלילי והמנהלי". במכתב נטען עוד כי על אוחנה לפעול "ללא דיחוי" לכינוס הכנסת לצורך קיום ההצבעה והשלמת הבחירה.

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק (צילום: בן חקון / פלאש 90)

עוד נכתב כי אם יו"ר הכנסת לא יעשה זאת בזמן מיידי, "היועצת המשפטית לכנסת נדרשת ליתן הנחיות לסגני יו"ר הכנסת ולמזכירות הכנסת שיבטיחו את קיום הוראות פסק הדין ומימוש חובתה החוקית של הכנסת – וזאת נוכח תפקידה להבטיח את תקינות פעילות עבודתה של הכנסת".

בג"ץ ביטל ב-2 ביולי פה אחד את תוצאות הסבב השני בבחירת מבקר המדינה, לאחר שקבע כי נפגע עקרון חשאיות ההצבעה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג קבע כי "בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה", וכי ביטול ההצבעה וקיומה מחדש הם "מחויב המציאות".

בלי מבקר – אין מי שייתן צווי הגנה

היעדרו של מבקר מכהן כבר משפיע בפועל על פעילות המוסד. מבקר המדינה משמש לפי החוק גם כנציב תלונות הציבור, ובתפקיד זה הוא מוסמך להעניק צווי הגנה לעובדי ציבור הטוענים כי נפגעו לאחר שחשפו שחיתות. הצווים יכולים למנוע פיטורים, פגיעה בשכר או הרעה בתנאי העבודה.

יו"ר ועדת הבחירות והמשנה לנשיא העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מאז התפנה התפקיד התקבלו במשרד המבקר עשר בקשות לצווי הגנה שלא ניתן היה להכריע בהן. משרד מבקר המדינה מסר כי "ההגנה על חושפי השחיתות היא אחת הסמכויות החשובות שניתנו בחוק למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. היות שעל פי חוק מבקר המדינה, הסמכות להגן על חושפי השחיתות היא של מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור – הרי שבהיעדר מבקר ונציב מכהן אין אפשרות חוקית לתת סעד בעת הזו לפניות של עובדים הטוענים שנפגעו בשל חשיפת מעשה שחיתות".

גם הפיקוח על מערכת הבחירות נפגע

למצב הנוכחי יש משמעות גם לקראת הבחירות לכנסת. מבקר המדינה מפקח על מימון המפלגות ועל מערכות הבחירות הפנימיות, בוחן דיווחים כספיים, תרומות והוצאות, מוסמך לקבוע שתרומה אסורה ואף להטיל סנקציות וקנסות. לפי ניתוח שפרסם החודש המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעדר מבקר פוגע במיוחד בתקופת הפריימריז, שבה מועמדים מגייסים תרומות ומוציאים כספים על קמפיינים.