פרשת שחיתות חמורה הקשורה לסביבתו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי הולכת ומסתעפת. חקירה פלילית נרחבת בקייב קושרת בין דמויות בולטות בממשל זלנסקי להלבנת הון דרך בנק בבעלות לאומית. הפרשה חושפת את המרחק הרב בין התרבות השלטונית באוקראינה לזו המקובלת ברוב מדינות אירופה.

חשיפות חדשות של גופי חקירה ממשלתיים, לצד תחקיר מקיף של עיתון ה'קייב אינדיפנדנט' (The Kyiv Independent), מצביעים על מנגנון שחיתות שהיו מעורבים בו לכאורה בכירים בלשכת הנשיא, באחד הבנקים הגדולים במדינה, בפרלמנט האוקראיני ובמוסדות שלטון נוספים.

הנציבות האירופית הזהירה הבוקר את קייב במסר תקיף כי אם אוקראינה מעוניינת ביום מן הימים להצטרף לאיחוד האירופי, היא מוכרחה לשנות את דרכה. האזהרה האירופית פורסמה לאחר שהפרלמנט בקייב בלם חוקים קריטיים ללוחמה בשחיתות. הנציבות הודיעה כי המשך הזרמת סיוע בסך מיליארדי אירו וההתקדמות במסלול ההצטרפות לאיחוד מותנים בשמירה על שלטון החוק.

חדירה למרשם החברות ושוחד לשופטים

בית המשפט העליון ללוחמה בשחיתות (HACC) באוקראינה הורה הבוקר (שלישי) לעצור לחודשיים את סגנית ראש לשכת הנשיא לשעבר, אירינה מודרה. היא תוכל להשתחרר אם תפקיד ערבות כספית בגובה 20 מיליון הריבניה (יותר מ-1.3 מיליון ש"ח), ובכפוף לתנאים מחמירים כמו ענידת אזיק אלקטרוני ואיסור לצאת מהעיר קייב ללא אישור.

מודרה, שהייתה עד לאחרונה דמות מפתח בלשכת הנשיא ואחראית על רפורמה שקידם במערכת המשפט, נאשמת במעורבות בפרשת הלבנת הון בהיקף נרחב. על פי כתב האישום, החשודים בפרשה – בהם חבר הפרלמנט ואיש העסקים ודים סטולר וחבר הפרלמנט לשעבר מקסים מיקיטאס, פעלו להלבין כספים בסך 150 מיליון הריבניה (כ-10 מיליון ש"ח) דרך הבנק הממשלתי Sense Bank. סטולר נמלט מאוקראינה יותר מחודש לפני הגשת כתב האישום.

מהחקירה עלה כי סטולר היה חלק מרשת פלילית של קבוצת בכירים במשטר, שהשתלטו באופן בלתי חוקי על נכסי נדל"ן רבי ערך. זאת באמצעות חדירה למרשם החברות הממשלתי, זיוף מסמכים משפטיים ומתן שוחד לשופטים ולגורמים במערכת אכיפת החוק.

נוסף על כך, מודרה ומיקיטאס נאשמים בהלבנת 150 מיליון הריבניה והעברתם דרך Sense Bank לצורך הפקדת ערבות עבור שר האנרגיה והמשפטים לשעבר הרמן הלושצ'נקו. הלושצ'נקו עומד גם במרכזה של פרשת שוחד נפרדת בחברת האנרגיה הגרעינית הלאומית Energoatom, בהיקף של כ-100 מיליון דולר.

צווי חיפוש שנחשפו מצביעים על כך שגורמים בלשכת הנשיא זלנסקי הנחו את מודרה להכפיף את בנק Sense Bank לשליטתה הישירה של הלשכה. זאת במטרה למנוע מרשויות ממשלתיות וגופי פיקוח עצמאיים להשפיע על ניהול הבנק.

הנשיא זלנסקי הורה על פיטוריה של מודרה ב-19 באוגוסט, ימים ספורים לאחר פרסום החדשות. מודרה דוחה את כל ההאשמות נגדה וטוענת לחפות מלאה. זלנסקי הדגיש כי לרשויות האכיפה "אין שאלות" המופנות כלפיו. תחת החוק האוקראיני, נשיא מכהן נהנה מחסינות.

חבר הפרלמנט לשעבר סטולר, שנמלט מאוקראינה, ייצג בעבר מפלגה פרו-רוסית, שהוצאה מחוץ לחוק בעקבות הפלישה הרוסית ב-2022. כיום הוא חבר בסיעת "שיקום אוקראינה". במשך השנים נקשר שמו במיזמי בנייה שנויים במחלוקת בקייב, ואף בפרשת הונאת רוכשי דירות רחבת היקף משנות ה-2000. בעבר כונה סטולר בתקשורת המקומית "ראש העיר בפועל של קייב", בשל השפעה אדירה שהייתה לו על הליכי התכנון והבנייה בעיר.

השתלטות על "שומרי הסף" בבנק שהולאם

תחקיר בלעדי ומקיף שפרסם לפני מספר ימים העיתונאי דומיניק קלוורוול ב'קייב אינדיפנדנט' חושף את מנגנון השחיתות, שבאמצעותו הפכו מקורביו של הנשיא זלנסקי בנק שהולאם לכלי שרת להלבנת כספים ועסקאות צללים.

במרכז הפרשה עומד Sense Bank, שהיה בבעלות האוליגרך הרוסי מיכאיל פרידמן. הבנק הולאם ביולי 2023 במסגרת החקיקה המיוחדת לתקופת המלחמה לתפיסת נכסים רוסיים. בעוד שהלאמת ארבעת הבנקים הגדולים במדינה התרחשה עוד לפני הפלישה הרוסית, והייתה נתונה לפיקוח הדוק של מוסדות פיננסיים בינלאומיים, הלאמתו של Sense Bank בוצעה בהליך מזורז.

גורמים שמכירים את ההליך מסרו ל-Kyiv Independent כי היעדרו של פיקוח בינלאומי הדוק הפך את הבנק ליעד אידיאלי עבור גורמים מושחתים בממשל. "בשונה מארבעת הבנקים הגדולים, Sense Bank לא ניצב תחת זכוכית המגדלת של משקיפים בינלאומיים. הוא היה כמעט כמו קופה קטנה שבה אפשר לבצע עסקאות אפלות".

התחקיר מראה כי המפתח לשליטה בבנק היה השתלטות מתוכננת על מועצת המפקחים שלו, שהייתה אמורה לשמש חומת מגן מפני פוליטיזציה ושחיתות. לפי התחקיר, מונה ליו"ר מועצת המפקחים אדם שהיה מצוי בניגוד עניינים מובהק. הקלטות סתר שפורסמו קודם לכן בעיתון 'אוקראינסקה פראבדה' במאי 2026 חשפו שיחה בין שני אנשי עסקים שדנו במועמדים למועצת הפיקוח, וכל ששת המועמדים שהוגדרו בשיחה כ"אנשים שלנו" מונו לתפקידם כ-40 יום לאחר מכן.

בהקלטות נוספות, שפרסמה הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות (NABU) באוגוסט 2026, נשמעת מודרה אומרת כי "הבוס" שלה הנחה אותה לארגן את הערבות עבור השר לשעבר הלושצ'נקו, תוך שימוש במסמכים מזויפים והפעלת משרד להלבנת הון. בעקבות חשיפת הפרשה הודח יו"ר מועצת המפקחים של הבנק, והושעה מנכ"ל הבנק.

כספים מהאיחוד האירופי בסכנה

לגלי החשדות והמעצרים בקייב השלכות מיידיות על היחסים הדיפלומטיים והפיננסיים של אוקראינה עם האיחוד האירופי. הבוקר שיגרה הנציבות האירופית מסר לממשל בקייב, כי המאבק בשחיתות מהווה תנאי סף במסלול ההצטרפות לאיחוד.

אזהרת הנציבות הגיעה ימים ספורים לאחר שב-19 באוגוסט דחתה הוועדה לאכיפת חוק בפרלמנט האוקראיני חמש הצעות חוק שנועדו לתמוך במלחמה בשחיתות, בין היתר דרך חיזוק הגופים המובילים אותה. הפרלמנט האוקראיני טרם השלים אף אחת מ-10 מהלכי החקיקה שעליהן סיכמו אוקראינה והאיחוד האירופי בסוף 2025, מהלכים שסוכם שיושלמו עד סוף 2026.

העיכוב באישור הרפורמות מסכן סיוע כספי בהיקף של 2.1 מיליארד אירו שאמור לעבור לאוקראינה עד סוף 2026, כחלק מחבילת הלוואות אירופית נרחבת בסך 90 מיליארד אירו שאושרה באפריל. דובר הנציבות האירופית, מרקוס למרט, אמר ל'קייב אינדיפנדנט' כי "אנו ערים להתפתחויות האחרונות. אנו מזכירים כי שלטון החוק והמאבק בשחיתות הם אלמנט חיוני בעבור כל מדינה המבקשת להצטרף לאיחוד האירופי".

גם שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, הדגיש במהלך ביקורו בקייב ב-18 באוגוסט את חשיבות הצעדים הללו, באומרו כי "מערכת משפט עצמאית, מוסדות דמוקרטיים איתנים וגופים שמסוגלים להילחם בשחיתות באופן אפקטיבי – אינם רפורמות שנועדו רק כדי לרצות את בריסל. הם נועדו להגן על האזרחים, לחזק את האמון ולהפוך את מדינתכם לעמידה יותר".

זלנסקי פופולרי פחות ממתחריו

פסק הדין בעניין מודרה והתחקיר בעיתונות מהווים נקודת שפל עבור ממשל זלנסקי, שגם קודם לכן נאלץ להתמודד עם בעיית השחיתות בו זמנית למלחמה עקובה מדם עם רוסיה. בציבור האוקראיני גוברות הקריאות לערוך בחירות כלליות, שאותן מנסים גורמים בסביבתו של זלנסקי לדחות ככל הניתן.

זלנסקי נבחר לכהונה בת 5 שנים ב-2019, וכהונתו אמורה הייתה להסתיים במאי 2024 – אך מאז הפלישה הרוסית מונהג באוקראינה משטר צבאי שעל פי החוק לא מאפשר קיום בחירות. זלנסקי כבר עמד בשנה שעברה תחת לחץ כבד מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקיים בחירות חדשות, ובמהלך העימות ביניהם טראמפ אף כינה את זלנסקי "דיקטטור". עם זאת, יחסיהם השתפרו בשנה האחרונה, בין היתר בשל הצלחות צבאיות של אוקראינה, וטראמפ כבר לא משמיע את הדרישה הזו.

אילו הבחירות באוקראינה היו נערכות כעת, זלנסקי היה מפסיד בהן לכל אחד מהשלושה שנחשבים ליריביו הפוליטיים המרכזיים, כך לפי נתונים שפרסם החודש המכון האוקראיני לחקר דעת הקהל רייטינג. אותם יורשים פוטנציאליים הם כולם בעלי עבר ביטחוני, וצברו פופולריות על רקע המלחמה המתמשכת.

מדובר ברמטכ"ל לשעבר ולרי זלוז'ני שהודח בידי הנשיא לאחר שניהל את המלחמה מול רוסיה בשנתה הראשונה, ומונה לאחר מכן לשגריר אוקראינה בגרמניה, תפקיד שיש שרואים בו מעין "הגליה" על מנת להרחיקו ממוקדי קבלת הכוח בקייב; במפקד המודיעין האוקראיני קירילו בודנוב; ובמיכאילו פודורוב, שהודח לפני מספר שבועות מתפקיד שר ההגנה. לפי נתוני 'רייטינג', במקרה של התמודדות מול זלוז'ני בסיבוב שני לבחירות הנשיא המכהן היה מקבל כ-33% מהקולות בלבד, לעומת 66% לרמטכ"ל לשעבר.

58% מהציבור האוקראיני נותן אמון בזלנסקי, לעומת 38% שאינם נותנים בו אמון, לפי  סקר של מכון המחקר KMIS שנערך החודש. מדובר בנתון נמוך לעומת יריביו המרכזיים: 66% מהאוקראינים נותנים אמון בזלוז'ני, 63% נותנים אמון בפודורוב, ו-61% בבודנוב.