דו"ח קצר של 'מועצת אוקטובר' שפורסם אתמול (שני) מציג עדויות של אנשי צבא, משפחות של חיילים ותושבים באזור העוטף, שלפיהן קיימת החמרה במצב הביטחוני ברצועת עזה – אך חלק מבעלי התפקידים חוששים להתריע עליה.
חלק גדול מהעדויות בדו"ח אנונימיות – ולטענת מועצת אוקטובר, זה בפני עצמו סימן לבעיה. שהרי, עצם הצורך של אנשי מערכת הביטחון לדבר בעילום שם מעיד על חשש לשלם מחיר אישי או מקצועי על ההתרעה.
בדו"ח צוטט בכיר בכוחות הביטחון של אחד מיישובי העוטף, שסיפר כי "אחד מאנשי המועצה האזורית אמר: לי: 'תשתוק, שאנשים לא ישימו לב שהמצב הביטחוני בקרשים'". לדברי אותו בכיר, "זו מחשבה מסוכנת שאסור לדבר על המצב הביטחוני כי זה מפריע לקליטה ביישובים, שאפשר להסתיר מהציבור את המציאות. ככה בדיוק מגיעים שוב לאסון: כשהעדיפות היא לשתוק ולא לדבר".
"אנשים הסכימו לספר, הציגו מידע, והצביעו על כשלים שלטענתם מחייבים בדיקה מיידית", נכתב בדו"ח, "ואז, כשהתבקשו לומר את הדברים בשמם, התמונה השתנתה. 'אל תכתבו את השם שלי'. 'אני לא יכול להסתבך'. 'אם ידעו שזה אני, גמרתי את הקריירה'. 'אני עדיין תלוי בהם'. 'יש לי משפחה'. 'היישוב צריך תקציבים'. 'אני צריך לחזור מחר ליחידה'. אלה אינם ציטוטים מאדם אחד, אלא רוח הדברים שעלתה פעם אחר פעם בשיחות שנערכו לצורך הדו"ח".
"מחסום הפחד הזה מסוכן יותר מכל גדר", אמרה בהשקת המחקר חברת מועצת אוקטובר רעות רכט אדרי, אמו של עידו אדרי שנרצח במסיבת הנובה, וקראה לחיילים ובעלי תפקידים לפנות למועצה ולדווח לה על המצב בשטח. "גדר אפשר לחזק, מצלמה אפשר להחליף. אבל אם האדם שיושב מול המסך, האדם שנמצא במוצב, האדם שמכיר את האויב, האדם שיושב בחדר קבלת ההחלטות, מפחד להגיד את מה שהוא באמת חושב, אז כל מערכת ההתרעה שלנו יכולה להיות עיוורת גם כשכל המידע נמצא בתוכה. אני קוראת לכל חייל, תצפיתנית, מפקד – אם אתם רואים משהו, תתריעו, ואם לא מקשיבים לכם, תתריעו שוב".
לטענת בכיר נוסף עמו שוחחה מועצת אוקטובר, הפחד לדווח ולצאת בגלוי עם המידע אינו רק של התושבים בעוטף והדרגים הזוטרים שהתראיינו לתחקיר בעילום שם, אלא תוצאה של התנהלות מוסדית שמקורה בדרגים העליונים של הצבא והמערכת המדינית. הורים ששוחחו עם המועצה אמרו שהם מפחדים שדיווח כזה יפגע בשירות הצבאי של ילדיהם, משרתי מילואים לא מדברים בגלל התלות ביחידות, ואנשי ביטחון ביישובים – בגלל התלות במועצות.
עדויות אנונימיות של חיילים: "הקו הצהוב הוא פיקציה"
במחקר, שמקדמת המועצה במסגרת פעילותה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, נטען כי ישראל עברה בפועל למדיניות של ניהול סיכונים ברצועה. זו כוללת לטענת המרואיינים צמצום של פעילות יזומה, ויתור על פירוז חמאס מנשקו והיערכות לקויה לאיומים. בדו"ח נכתב כי "אנחנו מפחדים, מהמערכת, מהמפקדים, מהמחיר האישי והמקצועי".
"התמונה בשטח רחוקה שנות אור מהנרטיב המרגיע שמוכרים לציבור", מסר למועצה א', קצין לוחם במילואים המשרת באוגדה. "חמושים עוברים את הקו הצהוב, וגונבים אמצעי לחימה מתוך שטח שצה״ל אמור לשלוט בו לחלוטין. זה מה שאוכל מבפנים. אנחנו שנמצאים כאן , עם הידיים על ההדק, חיים את הסכנה הזו בגוף בכל שנייה ושנייה, אבל אין לנו אישור לפעול כדי להגן על עצמנו, להגן עליכם".
ג', לוחם קרבי בעזה, אומר שתחום הפעולה הבעייתי סובב בעיקר סביב הקו הצהוב. "יש תחושת תסכול עמוקה וחוסר אונים. מה שקורה בשטח מרגיש כמו הפקרות מוחלטת שמסכנת את כולנו – יום אחרי יום אני והחברים שלי לצוות רואים בעיניים שלנו פלסטינים חוצים את הקו הצהוב בלי הפרעה. הם מגיעים, מתקרבים, עוברים את הסימון ובוחנים אותנו. הם אוספים מודיעין ומייצרים עובדות בשטח".
"כל הזמן אומרים אל תדאגו, יש לנו צה"ל ויש לנו את הקו הצהוב, אבל הקו הצהוב הזה הוא פיקציה", אומר ח', לוחם במילואים ברצועה. "המוצבים שבנו אצלנו בגזרה נמצאים אולי קילומטר בתוך הרצועה. מה שמפריד ביניהם לבין הקו הצהוב הוא עזתים שהיו עד לפני כמה חודשים בחמאס או בג'יהאד, והחליטו עכשיו לעבור לצד שלנו".
על פי הדו"ח, גם תצפיתניות ממשיכות לדווח בגזרות שונות ברצועה על ניסיונות של חמאס לאתגר חיילים, ועל קשיים שלהן לקבל אישור לתגובה, בין היתר בגלל הוראות פתיחה באש שהוחמרו. "חמאס מבצע ניסיונות חוזרים ונשנים לשלוח פעילים או שליחים מתוגמלים, במטרה לבחון את התגובה הישראלית", סיפרה בעילום שם אמא של תצפיתנית, "גורמים אלו חוצים את הקו הצהוב או מסתובבים במרחב על מנת לבחון את תגובתנו ולבדוק כמה מהר נגיב, אם בכלל" .
"התצפיתניות מבוהלות אחרי שהמפקדים נכנסו בהן אחרי ששודרה בערוץ 12 כתבה על מה שקורה שם באמת בגבול" סיפרה אמא נוספת לתצפיתנית למועצת אוקטובר, "מאז שהיא סיפרה לי על מה שקורה שם בקו אני לא מצליחה לישון או לנשום באופן סדיר. המחשבה שהיא יושבת שעות מול המסכים, רואה את הסכנה מתקרבת, עושה את העבודה שלה בצורה הטובה ביותר ומקבלת בתמורה איומים והשתקות פשוט שוברת אותי מבפנים וממלאת אותי בכעס ופחד קיומי".
לטענת א', איש כוחות הביטחון באחד מקיבוצי העוטף, ישנה כבר רשימה ארוכה של הצטברויות אירועים שהעפיפונים, שמתגלים כעת כל יום באזור, היא רק הקצה שלהם. "חמאס מגייס אנשים, משקם מנהרות, מייצר אמצעי לחימה ומחזיר מנגנוני שלטון. החמאס לא במקום שהיה בו ב-6 באוקטובר, אבל אם ניתן לו זמן, כסף, שלטון ומרחב להתארגן מחדש, ובמקביל נתחיל לשכנע את עצמנו שהמצב בשליטה, אנחנו מייצרים במו ידינו את הקונספציה הבאה".
תגובת צה"ל טרם התקבלה.
קו ווטסאפ אנונימי לפניות של חיילים, מילואימניקים, הורים, תושבי הצפון והדרום לדיווח למועצת אוקטובר:
053-9564465