האשראי הצרכני בישראל גדל וכך גם הסיכון שהוא מהווה בעבור המערכת הפיננסית, כך על פי סקירה שפורסמה אתמול (רביעי) על ידי אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. מהסקירה עולה כי מצבם של הבנקים בישראל יציב למדי, וכי יצליחו להתמודד גם עם זעזוע חריף ופתאומי. עם זאת, עלייה בהיקפן של ההלוואות לצריכה פרטית (כשחלק גדול מהן לצריכה שוטפת), לצד עלייה בהיקף האנשים שלא מצליחים לשלם את חובן, מעלה חשש כי הבנקים יהפכו לפגיעים במידה ויחול שינוי ביכול החזר ההלוואות.

בשלוש השנים האחרונות התרחב האשראי הצרכני בקצב ממוצע של 8% בשנה, והוא מהווה היום 16% מסך כל האשראי שהבנקים נותנים. הגדילה באשראי הצרכני מוסברת בשינויים בטעמי הציבור, "ובפרט רצונם של משקי הבית לשפר את רמת חייהם".  לפי הדו"ח חלק גדול (35%) מהאשראי לצריכה שוטפת.

את הסיכון הגדל בהלוואת לצריכה פרטית מזהים בדו"ח עם כך שההלוואות ניתנות לתקופות זמן ארוכות יותר, ונתון מדאיג לפיו "בשנים האחרונות גם מסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, תופעה המשתקפת בעלייה של יחס המחיקות ובשיעור ההוצאה להפסדי אשראי בתיק האשראי". שיעור מחיקת החובות בשלושת השנים האחרונות עלה מ-1.1 ל-1.25 מסך החובות.

בין השאר מזהיר הדו"ח מפני צעדים שנועדו להקל על לווים שנקלעו לקשיים בפרעון חובותיהם, כמו החוקים להגנה על חדלי פירעון ופושטי רגל. בדו"ח מפורט כי "השינויים בחקיקה צמצמו את יכולתם של הבנקים לגבות חובות מלקוחות המצויים בקשיים, מצב שעלול להביא לפגיעה במוסר התשלומים של הלווים ולהגדיל את הסיכון. כתוצאה מכך הבנקים עלולים להחמיר את כללי החיתום ולהעלות את הריביות. לכן חשוב שהחקיקה תאזן בין הרצון לשקם את החייב לבין אכיפת חובתו להשיב את החוב".

המערכת איתנה, ודי עם החקיקה

למרות הסכנות המפורטות, התמונה הכללית העולה מהסקירה היא כי המערכת הבנקאית נמצאת במצב איתן יחסית. כך במדדים כמו מידת הנזילות והלימת ההון של הבנקים, מדדים המתייחסים להרכב הנכסים שמחזיק בידיו הבנק והיחס בין האשראי שהוא נעניק למידת הנכסים שיש בידיו. גם במקרה קיצון בו מדינת ישראל עוברת זעזוע מקרו כלכלי, מחירי הדיור יורדים בחדות והאיחוד האירופי מתפרק, חוזה המפקחת על הבנקים כי הבנקים הישראלים ישרדו וישמרו על יציבות,  אך במקביל יספגו הפסדים גדולים. "התוצאות משקפות את חיזוק ההון המשמעותי שחל בשנים האחרונות, לצד צעדי פיקוח שהובילו לניהול סיכונים שמרני יותר, ובהם הפחתת החשיפה של הבנקים לקבוצות לווים גדולות וממונפות ושיפור במאפייני התיק לדיור".

בסקירה מזהירים מפני עומס רגולטורי על הבנקים, וזאת בהתייחס למספר חוקים שעברו בזמן האחרון, ובהם הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, הסדרת הפיקוח על גופים חוץ בנקאיים, שינוי מבנה הבורסה, הגבלת שכר הבחירים, חוק נתוני אשראי ועוד. עמדת הפיקוח על הבנקים היא כי "הגיעה העת להימנע ככל הניתן מחקיקה נוספת, כדי לאפשר לפיקוח על הבנקים ליישם את החקיקה החדשה, ולמערכת הבנקאית והפיננסית – להטמיע אותה ולהתייצב בשיווי המשקל החדש שלשמו נועדה הרגולציה".

נושא אליו מתייחסת הסקירה הוא קטינת מספר העובדים בבנקים, וזאת בעיקר של שינויים טכנולוגיים המשנה את פריסת הסניפים ואת מצבת כוח האדם בתוכם. תהליך הפרישה מרצון שהחל בשנת 2016 הוריד למעלה מ-1900 משרות במהלך אותה השנה. עד שנת 2020 אמורים לפרוש 12% מכוח האדם המועסק בבנקים, כ-5,300 עובדים, כשמתוכם כ-3,200 עובדים יעזבו בפרישה מוקדמת, כלומר לפני גיל הפנסיה.