לקראת החלטת הריבית הקרובה ביום שלישי התמונה לא ברורה: מצד אחד האינפלציה ממשיכה להתמתן, הריבית עדיין גבוהה ויש צורך בהורדה נוספת בגובה הריבית בעיקר בקרב המגזר העסקי ונוטלי המשכנתאות, ומצד שני אי היציבות הגלובלית נותרת בעינה והצמיחה בחודשים האחרונים דוחפות את בנק ישראל לשקול להשאיר את הריבית על 3.5%.

מחרתיים (שלישי) תעבור החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל. ההערכות של האנליסטים ללא מעניקות תשובה לשאלה המטרידה רבבות ישראלים: האם יש להשאיר את הריבית על כנה או להורידה לרמה של 3.25%. נתוני מדד המחירים לצרכן מהחודשים האחרונים תמכו ירידת ריבית קרובה: האינפלציה השנתית בסוף יולי הגיעה ל-1.5%, שיעור שנמצא בצד הנמוך של יעד האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%), והנתון הכי נמוך מאז מאי 2021.

אך יש גם סיבות להשארת הריבית. בראיון לבלומברג האמריקאית, אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אנחנו מתמודדים עם אי ודאות גבוהה", והוסיף כי האינפלציה צפויה לעלות בחזרה לסביבות ה-2% בחודשים הקרובים. הנגיד ציין גם את נתוני הצמיחה הראשונים לרבעון השני של 2026 שפורסמו החודש, צמיחה בקצב שנתי של 15.4. נתונים אלו עוקפים את הירידה בקצב שנתי של 3.8% שחלה ברבעון הראשון בעקבות 'שאגת הארי'. צמיחה זו עשויה להוביל לעליה בשכר וגם לעליה במחירים.

בראיון הזכיר הנגיד את המחסור בעובדים שמביא למגבלה ביצור. בנק ישראל מסמן את המחסור הזה כמכשול עיקרי להורדות ריבית בשנים האחרונות: הורדות ריבית מביאה לעלייה בהשקעה הריאלית ובביקושים, אך לפי הבנק ההיצע לא יצליח לגדול בהתאם והדבר יביא לעליית מחירים. עוד הזכיר את העלייה בהוצאות הממשלה ובפרט בהוצאות הביטחון כגורם שמקשה על הורדת ריבית נוספת.

ב-6 החלטות הריבית האחרונות, המתקיימות כל חודש וחצי, חלו 4 הורדות ריבית בשיעור של 0.25%. זאת לאחר שברוב המוחלט של 2025 ו-2026 הריבית נשארה בשיעור של 4.5%. לישראל הייתה חסינות יחסית לעליה במחירי האנרגיה בעולם בחודשים האחרונים, בזכות עצמאות אנרגטית יחסית, ושיעורי אינפלציה נמוכים יחסית. בעוד שבמרבית העולם המפותח צופים העלאות ריבית בישראל צפויות עוד הורדה אחת או שתיים בתקופה הקרובה. עם זאת, לפי נתוני בנק הפועלים במבט לסוף 2027, הריבית שמתומחרת בשוק ההון ל-2027 היא 3.25%.

הריבית בישראל בשנים האחרונות הייתה מהגבוהות במדינות המפותחות, בתקופה של התאוששות מאתגרת ממלחמה מתמשכת. הדבר הורגש בעיקר במסחר ובתעשייה – ענפים שנסמכים על הלוואות שהפכו יקרות, וכן בקרב משקי בית רבים שעלות ההלוואות בהם הייתה גבוהה, ועבור חלקם הריבית על המשכנתא זינקה עד לרמה של עליה אלפי שקלים בכל חודש.