בעיריית תל אביב מבקשים להטיל אחריות שילוחית על חברות השליחויות באשר לתאונות דרכים של שליחים. סגנית ראש העירייה מיטל להבי ניסחה הצעת חוק שאותה היא מעוניינת לקדם בכנסת הבאה.

הצעת החוק שנוסחה במשרדה של להבי מבקשת לקבוע כי על פלטפורמות המשלוחים חלה אחריות שילוחית-בטיחותית על נזקי גוף או רכוש הנגרמים לצד ג' בשל אופן נהיגת השליחים. זאת, ככל שהנזק נגרם עקב פעילות שבשליטת הפלטפורמה, כמו הקצאת משלוחים בלוחות זמנים שאינם סבירים או טכנולוגיית ניווט המייצרת מסלולים מסוכנים.

"העיקרון שאני מקדמת פשוט: מי ששולט בסיכון הוא זה שצריך לצמצם אותו", אומרת להבי ל'דבר'. "הגעתי למסקנה הזו לאחר שעתירות נגד חברות השליחויות נדחו בבתי המשפט על בסיס היעדר יחסי עובד-מעביד בין החברה לשליחים. בדקתי גם את הגישות שנוקטות ארצות מתקדמות אחרות כלפי חברות במודל דומה".

לדבריה, "חברות המשלוחים לא רק מחברות בין מסעדה לשליח, אלא מנהלות בפועל מערך תחבורה שלם באמצעות אלגוריתם. החברות קובעות משימות, זמני ביצוע, תמריצים ודירוגים, ולכן עליהן לשאת גם באחריות השילוחית-בטיחותית לתאונות שהמודל הזה מייצר".

אפליקציות המשלוחים, כגון וולט ותן ביס, מסתמכות על אלפי שליחים רכובים על אופניים וקטנועים. הדבר גורם למעורבותם בתאונות דרכים רבות, הן כפוגעים והן כנפגעים. העובדה שמרבית השליחים לא מוגדרים כשכירים של חברות המשלוחים אלא כ"עצמאים" מצמצמת את אחריות הפלטפורמות לצורת הנהיגה שלהם ולבטיחותם. זאת למרות שהן מקצות להם את העבודה דרך אלגוריתמים, תוך הצבת יעדי זמן, תגמולים להגעה מהירה וסנקציות לעיכובים. תמריצים אלו מעודדים בפועל רכיבה מהירה ולעיתים אף מעבר על חוקי התנועה, כמו שימוש בטלפון הנייד בזמן רכיבה וחציית צמתים בניגוד לחוק.

ראש עיריית ניו-יורק זוהרן ממדאני מקדם אף הוא בימים אלה מהלך בעל היגיון דומה במסגרת רפורמה רחבה בנושא השליחים. לפי ההצעה, תאגידים גדולים כמו 'אמזון' יידרשו ככלל להעסיק שליחים כעובדים שכירים, ועבור כל שליח שלא יעברו למעמד שכיר, התאגיד יידרש להפקיד ערבות של 500,000 דולר עבור אנשים שייפגעו בתאונות דרכים.

חובת איסוף נתונים, אחריות אישית למנהלים

מעבר לעצם הנשיאה באחריות, החוק המוצע יטיל על חברות הפלטפורמה חובת הדרכה ופיקוח בתחום הנהיגה. הן יחויבו גם לנהל ולשמור נתונים על מהירויות נסיעה, שעות רכיבה מצטברות, דפוסי עייפות, מסלולי משלוחים וחריגות כגון נסיעה במדרכות או חציית צומת באור אדום. אי ביצוע חובות אלו עשוי להטיל אף הוא אחריות שילוחית על החברות בגין נזקי גוף ורכוש.

כמו כן, הצעת החוק מבקשת להטיל חובת זיהוי באמצעות אפודים מזהים ומספרי זיהוי שיסופקו לשליחים. מפקחי הרשות המקומית יוסמכו לדרוש נתוני זיהוי משליחים, ולהטיל קנסות מנהליים על הפלטפורמות במקרים של הפרות החוק, לרבות השעיה או שלילה של היתר הפעילות העירוני שלהן והטלת אחריות אישית על מנהלים.

ההצעה מבקשת לאסור גם על שימוש במדדי זמן כאמצעי לענישת שליחים; לחייב את הפלטפורמות לדווח אחת לרבעון דו"ח על נתוני בטיחות מצטברים, ניתוח סיכונים וזיהוי מוקדים 'אדומים' ומסוכנים ברחבי העיר, ללא זיהוי של שליחים ספציפיים; וכן לחייב שלשליחים יהיה ביטוח.

"מערכת עסקית שלמה פועלת בלי אחריות בטיחותית"

להבי הדגישה כי הצעת החקיקה אינה יוצאת נגד השליחים עצמם ואף לא כנגד קיום שירותי המשלוחים. "אני רוצה להגן גם על השליחים וגם על הולכי הרגל ושאר משתמשי הדרך", היא אומרת, "אני פועלת כדי להפסיק מצב שבו מערכת עסקית שלמה פועלת במרחב הציבורי בלי אחריות בטיחותית ברורה".

לדבריה, "לחברות המשלוחים יש מידע בזמן אמת על המסלול, הקצב ושעות הפעילות של השליחים. לא מתקבל על הדעת שהמידע הזה ישמש לייעול המשלוח אבל לא למניעת התאונה הבאה. לא יכול להיות שהרווח יהיה אצל הפלטפורמה והסיכון אצל השליח והציבור".