הוועדה הציבורית המייעצת לאבטחת אישים המליצה אמש (ראשון) לוועדת השרים לענייני שב"כ לאשר אבטחה מטעם השירות ליו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, עד ליום הבחירות. ההמלצה התקבלה בניגוד לעמדתו הקודמת של ראש השב"כ דוד זיני, שסירב להצמיד אבטחה לאיזנקוט. ההכרעה הסופית תתקבל בוועדת השרים לענייני שב"כ, שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין.

הוועדה דנה גם באפשרות להעניק אבטחת שב"כ ליו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, אולם הדיון בעניינו טרם הסתיים. במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה את עמדות גורמי הביטחון, ובהם השב"כ והמשטרה.

יו"ר הוועדה, אל"מ (מיל') רונן כהן, התייחס הבוקר להחלטה בריאיון לכאן רשת ב' ואמר כי ההמלצה לא נבעה ממידע מודיעיני קונקרטי על איום באיזנקוט. לדבריו, הוועדה הביאה בחשבון בין היתר את מערכת הבחירות הטעונה, ההסלמה בשיח הציבורי וברשתות החברתיות ואת מעמדו של איזנקוט כמועמד מרכזי בבחירות.

כהן מתח ביקורת על האופן שבו עלתה הדרישה לאבטחת איזנקוט ועל הפיכת סוגיית האבטחה לחלק מהשיח הפוליטי. "אין ספק שאנשים אוהבים להתהדר בנוצות האלה – אבל השב"כ הוא לא חברת אבטחה פרטית", אמר. לדבריו, הפנייה בעניינו של איזנקוט הובילה בהמשך גם לפנייה בעניינו של גולן.

הוועדה התכנסה בעקבות פנייתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, לראש המל"ל שמואל בן עזרא. סולברג ביקש לקיים דיון מסודר באבטחת ראשי מפלגות שאינם חברי כנסת, על רקע פניות שהצטברו בנושא, ולהבהיר מי מוסמך לקבוע כי אדם מאוים, מי אחראי לאבטחתו ומהן אמות המידה החלות בתקופת בחירות.

ב-22 באוגוסט פורסם כי זיני החליט שלא להצמיד לאיזנקוט אבטחת שב"כ, למרות איומים שהופנו נגדו ברשתות החברתיות וברקע התרעות מפני ניסיונות של איראן וגורמים עוינים לפגוע בבכירים בישראל. אנשי השירות הודיעו אז למטה איזנקוט כי יינתן לו איש קשר וכי השב"כ ימשיך לבצע מעקב מודיעיני אחר איומים אפשריים, אך בקשתו לאבטחה צמודה נדחתה.

במטה איזנקוט מחו אז על ההחלטה וטענו כי "האיום הפיזי עליו הולך וגובר מדי יום". איזנקוט מאובטח בתקופה האחרונה באמצעות חברת אבטחה פרטית שמממנת מפלגתו.

ההמלצה שאימצה הוועדה אמש אינה מחייבת את הממשלה. ועדת השרים לענייני שב"כ רשאית לקבל אותה או לדחותה, והיא שתכריע אם האחריות לאבטחת איזנקוט תעבור לידי שירות הביטחון הכללי עד הבחירות.