מיומנויות הקריאה, המתמטיקה ופתרון הבעיות צפויות להישאר חשובות בשוק העבודה ואף להפוך לבעלות ערך רב יותר בעידן הבינה המלאכותי – כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב. המחקר בחן את הקשר בין רמת מיומנויות היסוד של עובדים לבין השכר שלהם, ואת האופן שבו התרחבות השימוש בבינה מלאכותית עשויה להשפיע על הביקוש למיומנויות אלה.
המחקר, שערכו מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, מבוסס על נתוני סקר מיומנויות הבוגרים (PIAAC) של OECD לשנים 2022–2023. החוקרים מצאו כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה על ידי הבינה המלאכותית, כגון מְפַתחי תוכנה, רואי חשבון, מעצבים, יועצים פיננסיים, משפטנים ופקידים, מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של קריאה, מתמטיקה ומיומנות פתרון בעיות – ומשתכרים בהתאם.
עם זאת, הממצא המרכזי של המחקר אינו שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות – אלא שהתשואה הכלכלית למיומנויות אלה דומה במידה רבה גם במקצועות החשופים לבינה מלאכותית וגם במקצועות שאינם חשופים לה. כך שהמעסיקים צפויים להמשיך לשלם יותר לעובדים שיודעים לקרוא היטב, לחשב ולהפעיל חשיבה עצמאית, בין שיפעילו את כלי הבינה המלאכותית ובין שלא.
לדברי פרופ' וייס, "החשש מאובדן כישורים בסיסיים בעידן המדיה החברתית והמָסַכים הוא אמיתי ומדאיג. נדמה כי רבים מבני הנוער מרגישים שהתפתחות הבינה המלאכותית מייתרת את הצורך להשקיע במיומנויות יסוד, אך במציאות ההפך הוא הנכון: היכולת לעבוד עם הבינה המלאכותית ולצידה תדרוש מדור העתיד מיומנויות מתקדמות אף יותר מאלה הקיימות היום. הכרה במציאות הזאת חשובה לא רק לגופים הממשלתיים, האחראים בין השאר על חינוך ילדינו, אלא גם לכל הורה".
עלייה בפריון עשויה לבלום ירידה בשכר
החוקרים בחנו גם תרחישים שונים של החלפת עובדים באמצעות בינה מלאכותית. לפי המחקר, בתרחיש הקיצוני שבו רוב או כל העובדים במשלחי היד החשופים מוחלפים והשיפור בפריון זניח, השכר הממוצע במקצועות אלה צפוי לרדת בכ-5% עד 9%. בתרחישים שבהם שיעור ההחלפה נמוך יותר – עד כרבע מהעובדים – והפריון לא משתפר, הירידה הצפויה בשכר תהיה בשיעור של אחוזים בודדים.
בתרחיש שהחוקרים מחשיבים לסביר יותר, שבו הבינה המלאכותית אינה רק מחליפה עובדים אלא גם מאפשרת לבצע את העבודה בצורה יעילה יותר, הטכנולוגיה עשויה לחסוך עד עשרות אחוזים מעלויות העבודה ולהגדיל את הפריון בשיעור של 3.5% עד 9%. לפי החוקרים, עלייה זו בפריון עשויה לקזז את הירידה בשכר הנובעת מהחלפת עובדים, ובמקביל ליצור משרות חדשות ולהגדיל את הביקוש לעובדים בעלי רמה גבוהה של מיומנויות.
"הנתונים מצביעים על כך שגם בעידן הבינה המלאכותית, שוק העבודה ימשיך לתגמל מיומנויות יסוד בקריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות – אולי אף יותר מהיום", אמר החוקר דבאוי, "עובדות ועובדים שרוצים לשפר את כושר השתכרותם צריכים להשקיע במיומנויות הללו, והמדינה צריכה להקל עליהם לעשות זאת. המלצה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח הרמה הנמוכה של מיומנויות אלו בכוח העבודה הישראלי יחסית לשאר העולם".
הישראלים משכילים, אך לא מיומנים
לצד ההשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על שוק העבודה, המחקר מצביע על בעיה אחרת: רמת מיומנויות היסוד בישראל נמוכה משמעותית ביחס למדינות המפותחות. ישראל מדורגת בין המקומות ה-25 ל-27 מתוך 31 המדינות שנבדקו, בהתאם למיומנות שנבחנת. הפער בולט במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית, אך לפי המחקר גם בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי רמת המיומנויות אינה גבוהה מממוצע המדינות המפותחות.
הנתון בולט במיוחד בהשוואה לשיעור ההשכלה הגבוה בישראל. החוקרים מציינים כי ישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם במונחים של שיעור בעלי תארים אקדמיים, אך הדבר אינו מתורגם בהכרח לרמה גבוהה של מיומנויות יסוד כפי שנמדדו בסקר.
מכאן מגיעה אחת ממסקנות המחקר: הרחבת השימוש בבינה מלאכותית אינה מפחיתה את הצורך ברכישת מיומנויות יסוד, אלא עשויה דווקא להגדיל את החשיבות שלהן. מיומנויות אלה עשויות להיות נחוצות לא רק לביצוע העבודה ללא סיוע טכנולוגי, אלא גם כדי לדעת כיצד להשתמש נכון בכלי בינה מלאכותית, להעריך את התוצרים שלה ולזהות טעויות.
המשמעות מבחינת שוק העבודה, לפי המחקר, היא שהשאלה המרכזית בעידן הבינה המלאכותית אינה רק אילו מקצועות ייעלמו ואילו מקצועות ייווצרו. גם בתוך מקצועות שישתנו בעקבות הטכנולוגיה, היכולת של העובדים להשתמש בכלים החדשים ולבחון את התוצרים שלהם צפויה להיות קשורה לרמת מיומנויות היסוד שלהם. עבור ישראל, החוקרים מצביעים על כך שהשיפור במיומנויות אלה הוא תנאי להתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים הצפויים.
"מיומנויות היסוד הן תנאי לשימוש בטכנולוגיה ולא תחליף לה"
החוקרים קוראים למשרד החינוך ולמשרד העבודה להשקיע בחיזוק מיומנויות הקריאה, החשיבה המתמטית ופתרון הבעיות, במקביל להטמעת כלי בינה מלאכותית במערכת החינוך ובהכשרות המקצועיות. הם מזהירים גם מפני שחיקה של מיומנויות כתוצאה משימוש יומיומי בטכנולוגיה, ומדגישים את הצורך לשמור על יכולת עצמאית של עובדים לבצע משימות אלה.
פרופ' גיל אפשטיין: "הבינה המלאכותית יודעת לקרוא, לחשב ולפתור בעיות במקומנו – אבל מי שלא רכש בעצמו את המיומנויות האלה לא יֵדע להפעיל אותה ולא יֵדע לזהות מתי היא טועה. מיומנויות היסוד הן תנאי לשימוש בטכנולוגיה ולא תחליף לה, ודווקא משום שהמכונה עושה אותן בקלות אסור לנו לוותר עליהן".