בנק ישראל הודיע היום (שלישי) על הורדת הריבית מ-3.5% ל-3.25%. בשנה האחרונה, שבה האינפלציה נמוכה יחסית, החליט הבנק 5 פעמים על הורדת הריבית. תחזיות האנליסטים היו מעורבות בין הורדה ל-3.25% והותרת הריבית על כנה, עם נטייה דווקא להותרת הריבית, כאשר מרבית ההערכות הן שהריבית בתום 2026 תעמוד על 3.25%.
החודשים האחרונים אותתו על אפשרות עבור הבנק להוריד את הריבית, לאחר שמדד המחירים לצרכן עלה ב-12 חודשים ב-1.5% נכון לסוף יולי. "בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד", נכתב בהודעת בנק ישראל. הבנק התייחס לעלייה בתוצר ברבעון השני של 2026, אך הבהיר כי חלק ניכר ממנו נובע מייצור בחו"ל של חברות ישראליות.
המתיחות בין איראן וארה"ב הובילה אנליסטים לחשוב שהבנק ינקוט משנה זהירות וישאיר את הריבית על כנה. אירועים אלה אכן נלקחו בחשבון בהחלטת הבנק: "אי־הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית" נכתב בהודעה, "יחד עם זאת, בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם השבעה באוקטובר ושער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי".
בבנק ישראל מציינים כי גם נתוני התוצר וגם נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מתקרבים לקו המגמה שלפני 7 באוקטובר 2023, כלומר – מתקרבים לנתונים שהיו היום לו המגמה הקודמת למלחמה הייתה ממשיכה, נתון המאפשר לבחון התאוששות כלכלית מהמלחמה.
בבנק התייחסו לגורמים העשויים להשפיע על האינפלציה, שצפויה לעלות בחודשים הקרובים אך לרמה שמוגדרת כ"מרכז היעד" של בנק ישראל: 2%. לפי הבנק האינפלציה תושפע משינויים גיאופוליטים ובפרט מהשפעתם על מחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון – תמחור הסיכון של השווקים העולמיים את ההשקעה בישראל וברכישת אג"ח מקומי, משער החליפין, משינויים בגודל ההוצאה הממשלתית, ובמגבלות היצע – בעיקר בעובדים.
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, הגיב להחלטת הריבית: ״אנו מברכים על החלטת בנק ישראל. זהו צעד נכון בכיוון הנכון שמכיר בהתמתנות האינפלציה ובפגיעה המתמשכת של הייסוף ביצוא. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהמהלך מגיע באיחור. קצב האינפלציה השנתי מצוי בתוך היעד שנה שלמה. גם אינפלציית הליבה התמתנה ל-1.4%, והתחזית לשנה קדימה עומדת על כ-2.1%, בסביבת מרכז היעד".
"הייסוף ממשיך לפגוע באופן ישיר ביצוא ובכושר התחרות של התעשייה הישראלית", הוסיף נובוגרוצקי. "השקל התחזק בכ-10.1% מול הדולר בשנה האחרונה, ועומד כיום סביב 2.98 שקלים. עבור יצואנים שמקבלים את הכנסותיהם במטבע חוץ ומשלמים חלק גדול מהוצאותיהם בשקלים, כל התחזקות נוספת של השקל היא שחיקה נוספת ברווחיות. הריבית הנוכחית משאירה את הלחץ הזה על המגזר היצרני ומקשה על השקעות, התרחבות ושמירה על פעילות בישראל. בנק ישראל צריך לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר ולהמשיך בתוואי הפחתות רציף ומהיר יותר, כל עוד האינפלציה נותרת בסביבת היעד".
נשיא להב, עו״ד רועי כהן, הבהיר גם הוא כי ציפה להורדה משמעותית יותר: "זו החלטה שמרנית ומהוססת שמסבה נזק אדיר למשק הישראלי ומגיעה מתוך מדיניות נטולת סיכון של הנגיד שמשתקת את המגזר העסקי. התנאים הכלכליים אפשרו הפחתה משמעותית של חצי אחוז כבר בהחלטה הזו ולא מובן מדוע הנגיד בוחר לא לתת דחיפה חזקה יותר למשק אחרי שלוש שנות מלחמה.
כהן מצביע על בעיות במגזר העסקי שנובעות בין היתר מהריבית: "העסקים הקטנים והעצמאים משלמים על האשראי יותר דווקא כאשר יכולתם לספוג את העלויות נמוכה יותר. הריבית הממוצעת לעסק זעיר עומדת על כ־7.9%".