השבתת מתקני ההתפלה יוצרת מצוקת מים חריגה בחקלאות שעלולה לפגוע באספקת תוצרת טרייה לקראת חגי תשרי, כך מזהיר משרד החקלאות. אספקה חלקית של מים לחקלאות בדרום חודשה במהלך הלילה (בין שלישי לרביעי), לאחר השיבושים שנגרמו בעקבות הפסקת פעילותם של מתקני התפלה לאורך חופי הים התיכון. עם זאת, נכון להבוקר, המתקנים באשקלון, באשדוד ובשורק א' עדיין מושבתים, ושורק ב' ופלמחים פועלים בכמחצית מהתפוקה. רק מתקן חדרה ממשיך לפעול כרגיל.
ההשבתה מורגשת היטב בקרב חקלאים שאינם יכולים להשקות את היבולים, ובפרט מגדלי ירקות. "זה היום השלישי שאזורים שלמים במועצה בלי מים", אמרה אתמול ל'דבר' ראשת המועצה האזורית גזר רותם ידלין. "אם המים לא יחזרו עד מחר, הנזק לחקלאות יהיה נזק בלתי הפיך".
ידלין מתארת פגיעה אנושה במשקים חקלאיים רבים. לפי הערכות המועצה האזורית, שטחים נרחבים מצויים בסיכון: כ-500 דונם של חממות ירקות עונתיים, 700 דונם כרמים שעומדים ממש לפני בציר, ורפתות גדולות שבהן מאות פרות חולבות. "צריך להבין שהפסקת המים משפיעה בשלב הראשון על החקלאי הבודד בנזקים של מיליונים לכל אחד, אבל מגיעה עד ביטחון המזון של מדינת ישראל כולה".
לדבריה, כל גורמי המקצוע במועצה האזורית רתומים לטובת המשקים החקלאיים, ומקיימים הערכות מצב יומיות. במקביל, ידלין עומדת בקשר ישיר ורצוף עם רשות המים, משרד החקלאות ומשרד התשתיות. "ביקשנו שתהיה הפנייה של מים לחקלאות, פנינו לכל התושבים שלנו וביקשנו שלא ישקו גינות ויצמצמו את השימוש במים".
"היו הפסקות מים, אבל דבר כזה לא היה מעולם"
באזור רמת הנגב, ובמיוחד בפתחת ניצנה, נרשמה מצוקת מים קשה במיוחד. באזור מצויים שטחי גידול נרחבים, ובהם ירקות, חממות ושתילים צעירים התלויים באספקת מים רציפה, ואין להם מקור מים חלופי זמין. "עבור החקלאים, מים אינם משאב שניתן לדחות את השימוש בו למועד אחר", אמר מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, לאחר הערכת המצב אתמול. "בגידולים מסוימים, ובמיוחד בשתילים צעירים, בחממות ובגידולים רגישים, הפסקת השקיה ממושכת עלולה לגרום בתוך זמן קצר לנזק בלתי הפיך".
לדבריו, המצוקה קשה במיוחד באזור רמת הנגב. במשרד החקלאות פועלים מול רשות המים ומקורות כדי לתת קדימות למשקים שבהם קיימת סכנה מיידית לגידולים ולבעלי החיים. "ככל שהשבתת מתקני ההתפלה והמחסור במים יתמשכו, עלולה להיות לכך השפעה גם על רציפות הייצור והאספקה של תוצרת חקלאית טרייה לקראת חגי תשרי. המטרה שלנו כעת היא למנוע נזק בלתי הפיך לחקלאים ולשמור על רציפות הייצור החקלאי וביטחון המזון של ישראל״.
את המחסור במים חשים גם במושב קדש-ברנע, שיושב כ-300 מטרים מגבול מצרים. המושב נמצא בפתחת ניצנה, שבה חיות 200 משפחות חקלאיות שמספקות ירקות, במיוחד עגבניות, לשוק המקומי. אספקת המים לחקלאות נפסקה ביום שני בבוקר, ועבור העגבניות במשק של אלון שלו מדובר במכת מוות. "אנחנו כרגע בשלב הקטיף. אם האירוע הזה ימשיך עוד יום, יום וחצי, לא יהיה לנו מה לגדל יותר", מסביר שלו, שמגדל עגבניות כבר 40 שנה. "המשמעות היא שכל מה שהשקענו בחודשיים-שלושה האחרונים ילך לפח. זה נזק של 2.5 מיליון שקלים רק למשק שלי. הבעיה היא שהעגבניות שלי ושל כל המגדלים בפתחת ניצנה מיועדות לשיווק בתקופת החגים, ועלול להיות מחסור לצרכנים".
הבעיה המרכזית, לדבריו, היא שאספקת המים לאזור פתחת ניצנה מגיעה אך ורק ממתקני ההתפלה. "אין לנו שום חלופה, לא שפד"ן ולא קידוחים. אין מענה אחר. מקורות מנסים לתת לנו מים שעתיים-שלוש ביום במקום 24 שעות ביממה. שאיכשהו, היבול לא ימות, אבל עוד קצת והצמחים כבר לא יחזיקו מעמד".
לדבריו, על אף שראש המועצה, ערן דורון ועמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, רתומים לגמרי לסיוע לחקלאים, ידם קצרה מלהושיע. "בסופו של דבר מדובר בתקלה ארצית ואף אחד מהם לא יודע לתקן מתקן התפלה. "כבר היו לנו הפסקות מים לשעתיים-שלוש, אבל דבר כזה לא היה לנו מעולם. בטח שלא באמצע הקיץ".
בקדש ברנע מקווים שהתקלה תיפתר בהקדם, אבל שומעים גם הערכות שהאירוע עלול להימשך עד יום ראשון. "כרגע, אין באמת תאריך יעד לסיום העניין", אומר שלו בדאגה.
"יש לנו 450 יצורים חיים לשמור עליהם"
הרפת המשותפת שמנהל אסף דמלין במושב מצליח מתנהלת במצב חירום. מאתמול בחמש בבוקר אין אספקת מים לרפת ולדבריו, עדיין אין צפי לסיום האירוע. כתוצאה מכך, כ-450 פרות, מתוכן 300 חולבות, מצויות בסכנת חיים. "לחץ המים כל כך נמוך, שהשקתות לא מספיקות להתמלא במים. הפרות עומדות ומחכות שיצאו מים מהברזים. חם להן והן מתנשפות מאוד".
דמלין מתקשה לצנן את הפרות בחום הלוהט של סוף הקיץ. "במזג אוויר כזה אנחנו מצננים את הפרות כשמונה פעמים ביום בעזרת מתזים ומאווררים. כשאין מים להתיז על הפרות הן סובלות מאוד", הוא אומר, ומוסיף בצער: "במצב כזה אנחנו לא עוסקים בירידה בתנובת החלב או בפגיעה הקשה בפוריות הפרות, אלא רק במניעת הסבל שלהן. יש לנו 450 יצורים חיים לשמור עליהם".
לעזרת דמלין נרתמו מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, משרד החקלאות והמועצה האזורית. המשרד מעניק מענה למשקי בעלי חיים שנפגעו מהמחסור. מכלית מים סופקה לרפת בקיבוץ גזר ומכלית נוספת הועברה למתן מענה לרפת במושב מצליח. לרשות המשרד מכליות נוספות הזמינות להפעלה בהתאם לצורך. במשרד מדגישים שמדובר במענה חירום זמני בלבד, שאינו יכול להחליף אספקת מים סדירה למשקים.
"מנסים למלא מכליות ולהביא מים מכל מקום שאפשר, כדי שלפחות יהיו להן מי שתייה", אומר דמלין. במקביל, הוא שכר שתי מכליות גדולות שאותן ימלא במושב שכן, שבו נמשכת אספקת המים. "תושבים במושב נרתמים לעזרה ונותנים לנו למלא את המכליות במים. אין ברירה אחרת. כולם באירוע".
"לצערי, המדינה שלנו נוטה להתעורר רק אחרי שקורה אסון, ולא לנסות למנוע אותו לפני", הוא אומר. כל עוד יביאו מים לרפת, דמלין מעריך שיוכל לשמור על הפרות בחיים. את המחיר, לדבריו, ישלם אחרי שהמצב יחזור לשגרה. "ייקח לפרות הרבה זמן להתאושש מאירוע כזה. ייצור החלב ייפגע לטווח ארוך והנזק הכלכלי יהיה גדול".
"זה אירוע שנוגע לכל בית בישראל"
ידלין מזהירה שאם המצב יימשך, יהיה צורך להפנות מים משימוש ביתי לטובת החקלאות. "זה אירוע ארצי. בסופו של יום הפגיעה בחקלאות תגיע לכולנו. ביטחון מזון זה אירוע שנוגע לכל בית ובית בישראל. אם האירוע הזה לא ייפתר במהרה, אפשר לומר בוודאות שכולנו נסבול מחוסר בירקות ובחלב בתקופה הקרובה".
"ביטחון המזון הוא חלק בנפרד מהביטחון הישראלי, וצריך להתייחס אליו ככזה. אנחנו צריכים פתרונות דחופים", מוסיפה ידלין. לדבריה, עוד מוקדם לומר מה יהיו האדוות של אירוע כזה על המועצה האזורית. "אתמול חששנו מאוד דווקא מקושי לפתוח את מוסדות החינוך ביישובים בלי מים. היום עיקר הדגש שלנו על החקלאים".