בשנת 2025 אבדו למשק רק 90 אלף ימי עבודה בשל שביתות, בהשוואה ל-762 אלף בשנת 2024, כך פרסמה הבוקר הממונה הראשית ליחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר. 40% מימי השביתה בשנת 2025 היו שביתות מחאה בעקבות אירועי אלימות כלפי עובדים, בעיקר בענפי החינוך והתחבורה.

מדובר בירידה של 88% במספר ימי העבודה שאבדו למשק בשל שביתות לעומת שנת 2024. הירידה נגרמה בין היתר, על רקע העובדה שלאורך שנת 2024 קיים ארגון המורים מספר השבתות אזוריות ושביתה ארצית בת שבוע בספטמבר, כחלק מהמאבק להעלאת שכרם. עם זאת, מדובר במספר ימי עבודה אבודים נמוך בשל שביתות גם ביחס לשנים קודמות: בשנת 2023 אבדו למשק 266 אלף ימי עבודה ובשנת 2022 אבדו למשק 334 אלף ימי עבודה בשל שביתות. הדו"ח מציין כי מצב החירום הביטחוני במהלך השנה, על רקע מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא, היוו גורם ממתן מרכזי על נקיטת צעדים ארגוניים במשק.

במהלך שנת 2025 נרשמו 25 שביתות בהשתתפות כ-216 אלף עובדים. אומנם מספר השביתות נותר זהה לשנת 2024, אך עוצמתן הייתה נמוכה יותר, כפי שבא לידי ביטוי במספר ימי השביתה שאבדו. גם מספר העובדים שהשתתפו בשביתות ירד ב-10%. מספר אירועי העיצומים ב-2025 עמד על 10, לעומת 3 בלבד בשנת 2024, אך מספר העובדים שהשתתפו בהם ירד מכ-80 אלף ל-21,830 עובדים בלבד.

השביתות השנה, ציינה הממונה על יחסי העבודה, נטו להיות קצרות – עד 4 ימים, כשרבות מהן (בדגש על שביתות מחאה על רקע אלימות) נמשכו שעתיים בלבד. העיצומים, לעומת זאת, נטו להיות ממושכים – החל משבועיים בחברת פרטנר, 24 יום בבנק ישראל, כחודש ימים בארגוני הסגל באקדמיה ועד למעלה מ-320 יום ברשת החינוך אורט. העיצומים הקצרים ביותר היו במגזר עובדי המדינה – למשך יום וחצי ביחידות השכר.

הממונה על יחסי העבודה העריכה כי עלות השביתות הכוללת בשנת 2025 עמדה על כ-79.3 מיליון שקלים בהפסד שכר לעובדים וכ-125.9 מיליון בהפסד תמ"ג למשק. לראשונה הוערך גם היקף החיסכון למשק שנגרם בעקבות פתרון סכסוכים בתיווך היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה: על פי הערכת המשרד נחסכו כ-157.4 מיליון שקלים בהפסדי שכר לעובדים וכ-259.2 מיליון שקלים בהפסד תמ"ג למשק. בסך הכל טיפלה היחידה ליחסי עבודה ב-143 סכסוכי עבודה לאורך השנה, כשהיקף החיסכון הוערך בהנחה שהיחס בין שביתות ועיצומים בסכסוכי העבודה הללו היה דומה ליחס הכללי בין שביתות לסכסוכי עבודה, ובהתאם לעלות הממוצעת של אירועי שביתה (בניכוי אירועי שני אירועי השביתה הקיצוניים ביותר).

כאמור, 40% מהשביתות בשנת 2025, 10 שביתות מתוך 25, אירעו על רקע אלימות כלפי עובדים – שיעור חריג ביותר, בהשוואה ל-12% בלבד מהשביתות בשנת 2024 (3 שביתות). 3 מהשביתות היו על רקע תביעות שכר והטבות אחרות, 3 על רקע שינויים מבניים ועוד שביתה אחת על רקע שינויים ארגוניים, 2 שביתות על רקע הרעת תנאים, שביתה אחת על רקע אי הגעה להסכם קיבוצי, שביתה אחת על רקע תנאים פיזיים, שביתה אחת על רקע מכירת חברה, שביתה אחת על רקע מיקור חוץ, שביתה אחת על רקע הלנת שכר ואחת על רקע שאלות יציגות. לעומת זאת, 70% מאירועי העיצומים היו על רקע תביעות שכר, 20% על רקע הרעת תנאי עבודה ו-10% על רקע שינויים ארגוניים.

עילות לשביתה ב-2025 (מקור: משרד העבודה)

כ-69% מהצעדים הארגוניים וכ-80% מימי העבודה שאבדו כתוצאה משביתות התרכזו במגזר הציבורי. 34% מהשביתות והעיצומים היו בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה, 23% במגזר הפקידותי ובקרב עובדי מדינה ומינהל מקומי, כ-12% בענפי התעשייה, כ-8% בתחום התחבורה הציבורית, כ-8% בנמלים, כ-6% בתחום הבריאות והרפואה, כ-3% בשירותי טיפול באשפה ופסולת, וכ-3% בתחומי הבנקאות והמסחר הסיטוני והקמעוני. 37% מהצעדים הארגוניים ננקטו על ידי ההסתדרות הכללית, והסתדרות המורים הייתה אחראים לכ-17% מהצעדים הארגוניים וארגון הסגל הזוטר באקדמיה לכ-12%. 6% מהצעדים הארגוניים היו דווקא השבתות שננקטו על ידי מעסיקים ולא על ידי ארגוני העובדים – כשהממונה על יחסי העבודה ציינה שגם רובן היו גם כן במחאה על אירועי אלימות כנגד עובדים.

הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה עו”ד רבקה ורבנר מסרה: ״מאחורי כל שביתה שנמנעת יש משא ומתן, תיווך ועבודה מקצועית שמטרתם לאפשר לעובדים ולמעסיקים להגיע להסכמות מבלי לפגוע ברציפות העבודה במשק. בשנת 2025 טיפלה היחידה ברוב המכריע של סכסוכי העבודה שנרשמו, וכ־90% מהסכסוכים שטופלו לא הגיעו לצעדים ארגוניים. לצד ההישג הזה, הנתון שלפיו 40% מהשביתות נבעו מאלימות כלפי עובדים הוא תמרור אזהרה משמעותי. אלימות כלפי עובדי הוראה, צוותים רפואיים, עובדי תחבורה ומשרתי ציבור אינה יכולה להפוך לחלק משגרת העבודה בישראל".

עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה. (צילום: אלבום פרטי)

מנכ״ל משרד העבודה, רובי שמש: ״הנתונים מראים שטיפול מקצועי בסכסוכי עבודה הוא לא רק כלי ליצירת הסכמות – יש לו ערך כלכלי ממשי למשק. לפי אומדן הדוח, מניעת הסלמה של סכסוכי עבודה חסכה למשק מאות מיליוני שקלים. מבחינתנו זו בדיוק המשימה של משרד העבודה: להיות במקום שבו אפשר לפתור מחלוקות לפני שהן הופכות למשבר, לשמור על זכויות העובדים ובמקביל על הרציפות והתפקוד של המשק".