
מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) קיבלה כ-44% מקולות הבוחרים – שהם 39 מושבים בפרלמנט – לפי תוצאות המדגמים בבחירות לפרלמנט שנערכו אתמול (ראשון) במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה.
מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDU), מפלגתם של הקנצלר הנוכחי פרידריך מרץ ושל הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל, ששלטה בסקסוניה-אנהלט ב-24 השנים האחרונות, קיבלה רק 18.3% מקולות על פי דיווח של רשת ARD.
הסוציאל דמוקרטים קיבלו 9.3% שהם שמונה מושבים. שמונה מושבים יהיו לירוקים שקיבלו 8.9% מהקולות, ושמונה מושבים גם למפלגת השמאל "לינקה" שקיבלה 8.6% מהקולות.
מי שתכריע מי יקים את הממשלה זו מפלגת השמאל הפופוליסטית של סהרה וגנקנכט (BSW) עם חמישה מנדטים, שחצתה את אחוז החסימה 5.3%. אמש, במשדרי הבחירות, הכריזה נציגת ה-BSW – בריאיון משותף עם יו"ר AfD אליס ויידל – על נכונות המפלגה לשתף פעולה עם הימין הקיצוני.
אחת מ-16 המדינות הפדרליות
סקסוניה-אנהלט היא אחת מ-16 המדינות הפדרליות שמרכיבות את גרמניה. מתגוררים בה כ-2.1 מיליון בני אדם, ויש לה פרלמנט וממשלה משלה. בבחירות בחרו התושבים את חברי הפרלמנט המקומי.
הבחירות משכו תשומת לב רבה ברחבי גרמניה, ושיעור ההצבעה בהן היה גבוה במיוחד. כבר בשבועות שלפני הבחירות הצביעו הסקרים על תמיכה של כ-40% ב-AfD ועל אפשרות שתשיג רוב מוחלט. אם תצליח בסופו של דבר להשיג רוב בפרלמנט ולהקים ממשלה לבדה, זו תהיה הפעם הראשונה מאז נפילת הנאציזם שבה מפלגת ימין קיצוני תשלוט באחת ממדינות גרמניה.
במהלך מערכת הבחירות הגדילה AfD את הפער מיריבותיה, בין היתר על רקע התמקדות ביוקר המחיה, בהגירה, בירידה בילודה ובפגיעה בתעשייה. המפלגה הבטיחה גם לקדם מדיניות תרבותית פטריוטית אם תעלה לשלטון.
התחזקותה של AfD בסקסוניה-אנהלט מצטרפת לעלייה בכוחה גם בזירה הארצית. בבחירות הפדרליות האחרונות בגרמניה הכפילה המפלגה את כוחה והפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט. למרות זאת, החרם של יתר הסיעות עליה נשמר והיא לא נכללה בקואליציה.
זיגמונד השתתף בפגישה עם נאו-נאצים
אולריך זיגמונד, מועמד ה-AfD לראשות הממשלה בסקסוניה-אנהלט, הכריז על הניצחון באולפן הטלוויזיה המקומית MDR ואמר: "עשינו היסטוריה".
זיגמונד (35) עמד בשנים האחרונות במוקד ביקורת חריפה בגרמניה. מגזין "שפיגל" הגדיר אותו כ"איש המסוכן ביותר בגרמניה" בכתבה שהופיעה על שער המגזין. באירוע הבחירות האחרון הוא התקבל בקריאות "זיג"-"מונד", שהתכתבו עם קריאת "זיג הייל" הנאצית. בתגובה לביקורת אמר: "זה השם שלי, אני לא רואה בכך שום פסול". לפני מספר חודשים, כשנשאל אם השואה היא הפשע הנורא ביותר בהיסטוריה נגד האנושות, השיב: "אני לא יודע אם אני יכול לקבוע את זה".
לפני שנתיים וחצי הודח זיגמונד מתפקידו כראש ועדת הרווחה של הפרלמנט בסקסוניה-אנהלט, לאחר שהתברר כי השתתף בפגישה עם נאו-נאצים, שבה נדונה האפשרות לגרש מגרמניה מהגרים, ובהם גם בעלי אזרחות גרמנית.
גם גורמים בסביבתו ובמפלגתו נקשרו לעמדות קיצוניות. דוברו של זיגמונד היה חבר בתנועת נוער נאו-נאצית, והנס-תומאס טילשניידר, האידיאולוג של המפלגה במדינת המחוז, האשים את היהודים בהגירה המוסלמית לגרמניה ואמר כי מערכת החינוך תחת שלטון המפלגה תלמד "פחות היטלר, יותר ביסמרק".
AfD עשויה להקים ממשלה במדינת מחוז
ניצחונה של AfD עשוי להציב בעיה משמעותית בפני המערכת הפוליטית בגרמניה. רוב המפלגות במדינה מקיימות מדיניות של "חומת אש" נגד AfD, ומסרבות לעבוד איתה, לשתף איתה מידע או לצרף אותה לקואליציות. אם תהפוך המפלגה לשליטה בסקסוניה-אנהלט, הדבר עשוי להקשות על התנהלות יתר המפלגות גם ברמה הארצית.
בגרמניה הובע גם חשש מהאפשרות שבכירי AfD יקבלו גישה למידע רגיש אם המפלגה תעלה לשלטון במדינת המחוז. יורג מאייר, שר הפנים מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בתורינגיה, אמר ל-DW כי אם פוליטיקאי מ-AfD ימונה לשר הפנים של סקסוניה-אנהלט, "זה יהיה לטעמי סיכון ביטחוני משמעותי לגרמניה".
במסע הבחירות הבטיח זיגמונד לגרש "כבר מהיום הראשון" זרים שאין להם זכות חוקית להישאר במדינה אך שהותם הותרה מטעמים הומניטריים. הוא התחייב גם להפסיק את המימון לארגונים פרו-דמוקרטיים, לארגוני זכויות אדם ולארגוני סיוע למהגרים, ולחייב מהגרים לעבוד.
זיגמונד חזר לאורך הקמפיין על הסיסמה "עדיפה אהבת המולדת על פני גיוון חברתי", שצברה פופולריות רבה ומעוררת בגרמניה אסוציאציות לתקופות אחרות בתולדות המדינה.
