משרד החקלאות וביטחון המזון משרד הבריאות, והמועצה לגפן היין, השיקו אתמול (ראשון) את מפת אזורי היין של ישראל.

המפה החדשה כוללת שמונה אזורי על: הגולן, הגליל, העמקים, הכרמל, מורדות ההר, מישור החוף, ההר המרכזי והנגב. האזורים מחולקים ל-18 אזורי משנה, שנקבעו בהתאם למאפייני הגידול השונים ברחבי ישראל ומשקפים בצורה מדויקת יותר את ה"טרואר" (מונח המתאר מכלול של תנאי סביבה לגידול חקלאי) הייחודי להם ואת ההבדלים בתנאי גידול הענבים ברחבי הארץ, השילוב שבין הקרקע, האקלים והטופוגרפיה, שמעניק ליינות את אופיים הייחודי. בין המאפיינים שהוגדרו: גובה הכרם, הטמפרטורות, כמות המשקעים, סוג הקרקע והקרבה לים משפיעים על הבשלת הענבים ועל אופיו של היין.

האזורים ואזורי המשנה:

אזור יין הגולן, כולל את צפון הגולן, שמאופיין כאזור גבוה וקר יותר, המתאפיין בתנאי אקלים חורפיים ובקרקעות ממקור געשי; ואת דרום הגולן, אזור נמוך וחם יותר ביחס לצפון הגולן, בעל תנאי הבשלה שונים.

אזור יין הגליל כולל את גליל עליון מזרח, אזור הררי וגבוה בעל אקלים קריר יחסית; גליל עליון מערב, המושפע מקרבתו לים ומהמבנה ההררי של הגליל; וגליל תחתון, אזור נמוך וחם יותר, הכולל מגוון של עמקים, מדרונות ורכסים.

אזור יין העמקים כולל את עמק יזרעאל: אזור מעבר בין ההר לעמק, המתאפיין באקלים חם ובתנאי גידול מגוונים.

אזור יין הכרמל כולל את שומרון – אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני ומסורת ארוכה של גידול כרמי יין; ואת בקעת הנדיב, הכוללת את סביבת זיכרון יעקב ובנימינה ונחשבת לאחד האזורים המזוהים ביותר עם ראשית תעשיית היין הישראלית.

אזור יין מורדות ההר כולל את הגלבוע – אזור מעבר בין ההר המרכזי לעמקים החמים; ואת יהודה, הכולל את המדרונות והגבעות שבין הרי יהודה לשפלה.

אזור יין מישור החוף כולל את שפלת יהודה – אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני, המחבר בין מישור החוף להרי יהודה.

אזור יין ההר המרכזי מחולק לארבעה אזורי משנה: הרי שומרון, אזור הררי גבוה בעל חורפים קרירים והבדלים ניכרים בין טמפרטורות היום והלילה; הרי יהודה, המתאפיינים בגובה משמעותי, מדרונות וקרקעות הרריות; פסגות יהודה, הכוללות את האזורים הגבוהים והקרירים יותר של הרי יהודה; וחבל יתיר, אזור הררי ויבש בדרום רכס יהודה, על גבול המדבר.

אזור יין הנגב כולל את יער יתיר – אזור גבוה יחסית בצפון הנגב, המשלב תנאים הרריים ומדבריים; את בקעת ערד, אזור מדברי ויבש בעל הבדלים משמעותיים בין טמפרטורות היום והלילה; ואת הר הנגב, שבו גדלים כרמים בגובה רב, בתנאי יובש, קרינה ואקלים מדברי קיצוני.

שפה גיאוגרפית אחידה

המפה תשמש בסיס ליישום אחיד של הוראות הסימון על ובסיס לשפה גיאוגרפית אחידה עבור היקבים והכורמים ותאפשר לצרכנים לזהות את מקור היין ולהכיר טוב יותר את המאפיינים הייחודיים של כל אזור גידול. בדומה למודלים הנהוגים באזורי יין מוכרים בעולם, כדוגמת אזורי שמפיין ובורדו בצרפת ואזור מוזל בגרמניה, למקור הגיאוגרפי יש משמעות מרכזית בזהות המוצר. כך למשל, כדי שיין יוכל לשאת את שמו של אחד מאזורי הגידול הרשמיים, על 85% מהענבים שמהם מיוצר היין להיבצר באותו אזור.

מעבר למשמעות הרגולטורית, במשרד החקלאות צופים שהמהלך יחזק את מעמדו של היין הישראלי בארץ ובעולם, יעודד תיירות יין אזורית, יעניק ליקבים ולכורמים אפשרויות מיתוג חדשות, ויעמיק את הקשר בין היין למקום שבו הוא נוצר.

מבחינת הצרכן, המשמעות היא כי שם של אזור גידול שיופיע על תווית היין יתייחס למקור גיאוגרפי מוגדר שניתן לבקרה, ולא רק להגדרה שיווקית.

לצורך גיבוש המפה ובחינתה המקצועית, הוקמה ועדה מקצועית של גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והחקלאות וביטחון המזון, לצד אנשי אקדמיה ונציגי ציבור. המלצות הוועדה אושרו על ידי שני המשרדים.

נטלי ברודנר מור, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל: ״מפת אזורי היין מעניקה ליין הישראלי זהות גיאוגרפית ברורה ומספרת את הסיפור שמאחורי כל בקבוק, הסיפור של האדמה, של האקלים ושל האנשים שמגדלים, יוצרים ומביאים אותו אל השולחן שלנו. חלוקת ישראל לאזורי יין ולאזורי משנה תסייע בחיזוק היקבים והכורמים המקומיים, תעודד תיירות יין ותאפשר לצרכנים להכיר טוב יותר את המאפיינים הייחודיים ואת איכותו של היין הישראלי. אני מודה למשרד הבריאות על שיתוף הפעולה ועל קידום המהלך החשוב הזה, שיתרום להמשך התפתחותו של ענף היין בישראל".

פנינה אורן שנידור, מנהלת מערך רגולציה משקית מזון ומשקאות משכרים במשרד הבריאות: ״מפת אזורי היין היא צעד משמעותי בהסדרת סימון היינות בישראל. כחלק מאחריות משרד הבריאות להסדרת התחום, המפה גובשה על בסיס עבודה מקצועית וקריטריונים ברורים, ותאפשר יישום אחיד של סימון אזורי הגידול. בכך אנו מבקשים להבטיח שכאשר מצוין אזור גידול על גבי בקבוק יין, הוא ישקף מקור גיאוגרפי מוגדר שניתן לבקרה, באופן שיחזק את השקיפות והאמינות עבור הצרכנים וייצר ודאות וכללים ברורים עבור ענף היין".