משלחת של רשות האוכלוסין והסוכנות היהודית יצאה לאתיופיה ביולי האחרון כדי לבחון 146 בקשות של משפחות לעלייה במסגרת חוק השבות, כך נחשף הבוקר (שני) בוועדת העלייה והקליטה בכנסת. הדיון, בנוכחות נציגי משרד הפנים, הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה, עסק בהתקדמות העלייה מאתיופיה ובמימוש חוק השבות ממדינה זו.

בשונה מיהודים ברחבי עולם, הודיעה ישראל כבר בשנת 2013 כי באתיופיה אין יהודים הרשאים לעלות לישראל במסגרת חוק השבות, ובשל כך פעולת הסוכנות במדינה הופסקה. מאז (לא כולל את ארבע השנים של הממשלה הנוכחית), העלייה מאתיופיה היא במסגרת איחוד משפחות.

המשלחת לאתיופיה, שכללה דובר אמהרית אחד, בדקה את רוב הבקשות. עם 23 משפחות מתוך 146, לא ניתן היה ליצור קשר ולכן לא התקיימו ראיונות. מיכל יוספיבוב, נציגת רשות האוכלוסין בדיון, דיווחה כי 21 בקשות אושרו, אחת נדחתה, והשאר נמצאות בבדיקות שונות, בהן בדיקת רקמות.

הראיונות עם נציגי המשפחות התקיימו רק באדיס אבבה, וזאת בשל המצב הביטחוני המורכב בגונדר וטיגראי ובשל הרצון לשמור על פרופיל נמוך של המשלחת גם בקרב הממתינים לעלייה. הסוכנות היהודית, כך דיווח הבטאמו יוסף, נציג הארגון בדיון, סייעה בהטסת והלנת המשפחות מטיגראי וגונדר לטובת הראיונות באדיס אבבה.

"משפחות זכאיות שבות לא צריכות להמתין להחלטת ממשלה"

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הזכיר שכבר שנים נציגי העדה, ביניהם ח"כ משה סלומון (הציונות הדתית) שנכח גם הוא בדיון, טוענים שישנם זכאי חוק השבות באתיופיה, ובמיוחד באזור טיגראי. "אחת המסקנות מהמשלחת היא שיש יהודים וזכאי חוק השבות מטיגראי", אמר קריב. "קיבלתי את הרושם שמדינת ישראל אומרת שאין זכאי חוק השבות באתיופיה אבל הנתונים מוכיחים אחרת. אולי נגלה שגיירנו יהודים".

ח"כ סלומון אמר כי "יש זכאי שבות באתיופיה וצריך לשנות את המדיניות לגבי העלייה לישראל מאתיופיה. משפחות זכאיות שבות באתיופיה לא צריכות להמתין להחלטת ממשלה כדי לעלות לישראל"

מזה עשרות שנים, בזמן שהעלייה מאתיופיה המשיכה מכוח חוקי איחוד משפחות, עברו העולים גיור מכיוון שנחשדו בכך שהמירו את דתם. אולם, כך עולה מהמידע שנחשף, יהודים על פי ההגדרות המחמירות של מדינת ישראל עדיין חיים באתיופיה.

חרף החלטות הממשלה בנושא, תהליך אישור העלייה מאתיופיה מתנהל דרך רשות האוכלוסין וההגירה בתת-תנאים שעליהם מתלוננות במשך שנים רבות המשפחות שמחכות לקרוביהן ולא מקבלות מענה לבקשות.

לאחר דרישת הוועדה וחברי הכנסת להרחיב את מערך הטיפול בבקשות המשפחות, אושרו עשרה תקנים של עובדים מהרשות שכל תפקידם יהיה מענה לבקשות. אולם, למרות האישור ממשרד האוצר, לא נמצא מתקן פיזי שבו יעסקו בבדיקת הבקשות. בנוסף, בשל טעות חישוב כזו או אחרת, מדובר על שמונה תקנים ולא עשרה כפי שהובטח.

"הוועדה מוטרדת מאי הקמת דסק אתיופיה עד כה", סיכם קריב. "אנחנו מאוד מוטרדים מאי הקמתו עד עכשיו. התחלת העבודה של האנשים לא צריכה להיות תלויה במציאת מקום עבודה פיזי. מבקש לאייש בהקדם את התקנים שהוקצו לדסק אתיופיה. אני מצפה שדסק העלייה מאתיופיה יוקם לכל המאוחר לאחר חג הסוכות".