משרד החקלאות וביטחון המזון הציג אתמול (שני) את התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050 ואת הצעדים המרכזיים ליישומה. התוכנית הוצגה במסגרת כנס ביטחון המזון הלאומי 2050, בהשתתפות שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר.

התוכנית נועדה להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך חיזוק החקלאות ותעשיית המזון המקומיות ובניית מערכת מזון מקיימת ועמידה בפני שינויי אקלים ומשברים נוספים. את גיבושה הוביל משרד החקלאות וביטחון המזון במשך שלוש שנים, בשיתוף משרדי ממשלה ובשילוב גופי מחקר, נציגי חקלאים, התעשייה, ארגוני צרכנים ובעלי עניין נוספים במערכת המזון.

עלות יישום התוכנית מוערכת ב-3–5 מיליארד שקלים, בהתאם לצורכי המשרדים השונים. היא כוללת יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040 וצעדים לאורך שרשרת המזון, ונועדה להתמודד עם האתגרים הצפויים בשנים הקרובות, ובהם גידול האוכלוסייה, שינויי האקלים, מחסור במים ובקרקע ושיבושים אפשריים בשרשראות האספקה.

אחד היעדים המרכזיים בתוכנית הוא הגדלת הייצור הצמחי המקומי ב-33% עד 2035 וב-65% עד 2050. בנוסף, התוכנית כוללת מהלכים לחיזוק החקלאות והייצור המקומי, לקידום מחקר וחדשנות, לצמצום אובדן ובזבוז מזון, לגיוון מקורות היבוא ולהבטחת רציפות אספקת המזון בשעת חירום.

הדיון באישור התוכנית נדחה בשל התנגדות משרד האוצר

למרות הצגתה, התוכנית טרם אושרה בממשלה. הדיון שנועד להתקיים אתמול (ראשון) נדחה בעקבות התנגדות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לטענת משרד האוצר, אישור תוכנית שתחייב את הממשלות הבאות בעשורים הקרובים, במועד סמוך כל כך לבחירות, מעורר קושי משפטי.

ההתנגדות אינה חדשה. משרד האוצר הסתייג מהתוכנית מתחילת דרכה, על רקע חילוקי דעות עקרוניים בנוגע לנחיצותה ולאופייה, והחליט שלא לקחת חלק בכתיבתה ובגיבושה. גם סוגיית התקצוב נותרה במחלוקת, וככל הנראה לא תיפתר בימיה של הממשלה הנוכחית.

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, אמר כי מטרת התוכנית היא "להקדים תרופה למכה", ובראשן השפעות התחממות כדור הארץ. לדבריו, ישראל תידרש להגדיל את היקף החקלאות ולנצל טוב יותר את המשאבים הקיימים. "נבטיח שהמדפים יהיו מלאים תמיד, ושכל אחד יוכל לקנות את מה שהוא צריך במחיר הוגן. מה שנוכל לייצר בישראל, נייצר כאן, ומה שלא נוכל לייצר, נייבא", אמר.

דיכטר הדגיש גם את הצורך לגוון את מקורות היבוא. "אחד הלקחים החשובים שלנו מהשנים האחרונות הוא: 'זכור את אשר עשתה לך תורכיה', שביום אחד חתכה 800,000 טון עגבניות שייבאנו ממנה", אמר. "חשוב שנלמד מהניסיון כדי שלא ניתפס שוב מול שוקת שבורה".

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, אמר כי מדובר בתוכנית הלאומית ארוכת הטווח הראשונה מסוגה בישראל. לדבריו, היא נועדה להעביר את המדינה "מתגובה למשברים לתכנון מראש", על רקע הלקחים ממגפת הקורונה, המלחמות, המשברים הגיאו-פוליטיים ומשבר האקלים. "ישראל היא במובנים רבים מדינת אי", אמר. "עלינו לעבור מתגובה למשברים לתכנון מראש, כדי שגם בשנת 2050 יהיה כאן מזון איכותי, מגוון ובר-השגה, בשגרה ובחירום".

הביקוש למזון צפוי לגדול ב-65%, לצד פגיעה צפויה ביבולים

הצורך בתכנון ארוך טווח של מערכת המזון מתחדד על רקע האיומים על יכולתה של ישראל לספק מזון לאוכלוסייה. לפי תרחישים שהציג המל"ל, שינויי האקלים צפויים להפחית בעשרות אחוזים את היבולים בחלק מהגידולים, בעוד שאוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-16.5 מיליון בני אדם בתוך 25 שנה. בעקבות הגידול באוכלוסייה, הביקוש למזון צפוי לעלות בכ-65% ולהגיע לכ-12.5 מיליון טונות בשנה.

לצד שינויי האקלים, התוכנית מתייחסת גם לצורך להבטיח רציפות באספקת המזון בשגרה ובחירום. השינויים הגיאופוליטיים בשנים האחרונות המחישו את הסיכון שבהישענות על מקורות אספקה חיצוניים, במיוחד עבור ישראל, שמתקשה להסתמך על מדינות שכנות ונדרשת להיערך לשמירה על מלאי מזון לתקופות ממושכות. תנודות בשווקים הבינלאומיים, משברי סחר, מחסור במים ובמשאבים ומזג אוויר קיצוני עלולים אף הם לפגוע ברציפות האספקה.

אחד האתגרים המרכזיים שמציגה התוכנית הוא התלות הגבוהה ביבוא. כיום ישראל מייבאת מחו"ל 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים והאגוזים ו-71% מהקטניות. בחלק מהמוצרים היא תלויה במספר מצומצם של מדינות, ולעיתים אף במדינה אחת בלבד. לפי התוכנית, מצב זה מגדיל את הסיכון במקרה של מגבלות סחר, חרמות וסנקציות, משברי אקלים במדינות המייצאות או החלטות להגביל יצוא.

לכך מצטרפים המחסור בכוח אדם והיקף אובדן המזון. בחמש השנים הקרובות צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון, נוסף על מחסור קיים של כ-5,000 עובדים. במקביל, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי כשליש מהמזון המיוצר בישראל אובד או מתבזבז מדי שנה, בעלות ישירה של כ-23.1 מיליארד שקל, שהם כ-1.4% מהתוצר הלאומי.

על רקע האתגרים הללו נשענת התוכנית על ארבעה עוגנים אסטרטגיים: קידום תזונה בריאה ומקיימת, שתבטיח לאוכלוסייה מזון בריא, מגוון ובר-השגה תוך התחשבות בהיבטים סביבתיים; שמירה על "מדפים מלאים" באמצעות אספקה רציפה, סדירה ויציבה של מזון בהתאם לתרחישי הצריכה הצפויים עד 2050; חיזוק יכולת הייצור החקלאי והתעשייתי המקומי, לצד יבוא משלים ממגוון מדינות וניהול הסיכונים של מקורות האספקה; ושימור החוסן וההמשכיות של מערכת המזון לטווח הארוך, כך שתוכל להמשיך לתפקד גם בתנאי משבר.

יעדי התוכנית נקבעו על בסיס תחזיות צריכת המזון בישראל, תוך התחשבות בגידול הצפוי באוכלוסייה, בהשפעות שינויי האקלים ובתרחישים גיאופוליטיים שונים. תחזיות אלה תורגמו לכמויות חומרי הגלם החקלאיים שיידרשו בשנים הקרובות. בין היתר, התוכנית מבקשת לאזן בין הצורך להבטיח אספקת מזון סדירה ויציבה לבין הצורך לצמצם אובדן ובזבוז מזון, בין השאר כתוצאה מייצור עודף ומפגעי מזג אוויר.

משרד החקלאות וביטחון המזון צפוי להוביל את יישום התוכנית בשיתוף משרדי ממשלה וגופים נוספים. היישום יתבסס על חיזוק הייצור המקומי, עידוד חדשנות, שיפור וחיזוק שרשראות האספקה והבטחת היכולת של מערכת המזון להמשיך לפעול באופן רציף לאורך זמן.