ירידות חריגות בהישגים של תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים – כך עולה מתוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2025 של ארגון OECD, שפורסמו הבוקר (שלישי). בהשוואה למבחנים הקודמים שנערכו ב-2022, הישגי התלמידים בקריאה ירדו ב-38 נקודות (לעומת 14 נקודות בממוצע ה-OECD), ההישגים במתמטיקה ירדו ב-25 נקודות (לעומת 9 נק' ב-OECD), וההישגים במדעים ירדו ב-23 נקודות (לעומת 3 ב-OECD).

עוד עולה מהנתונים ש-46% מתלמידי ישראל לא הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת במתמטיקה, 41% בקריאה, ו-40% במדעים. שיעור המצטיינים בקריאה ירד מ-11% ל-5%.

הירידות בישראל הן מהחדות שנרשמו במדינת OECD מאז החל המחקר, במיוחד בקריאה*, שם הירידה בהישגי דוברי עברית בממלכתי הגיעה ל-52 נק'. לפי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), מחקר פיזה הראשון נערך בשנת 2000, ומאז, מתוך 276 מקרים בהם ניתן להשוות את הישגי מדינות ה-OECD בקריאה בין שני מחזורי מחקר, ישנם רק 4 מקרים, ביניהם ישראל, שבהם מדינה ירדה ב- 35 נקודות ומעלה.

גם המיקום היחסי של ישראל מבין מדינות OECD רשם ירידה: בהישגים בקריאה, הדירוג של ישראל ירד בחמישה מקומות – למקום ה-31 מתוך 38 מדינות שהשתתפו במחקר; במתמטיקה ירדה ישראל במקום אחד – למקום ה-33; ובמדעים ירדה ישראל בשני מקומות, למקום ה-33.

עם זאת, בהשוואה ל-2018, לפני משבר הקורונה, ישראל חזרה לאותו מיקום בו הייתה בקריאה ובמדעים (29 ו-31, בהשוואה למדינות שהשתתפו אז במחקר), וירדה במקום אחד במתמטיקה (מ-30 ל-31).

משאלון בקרב מנהלים עולה כי רוב המנהלים מדווחים על אוטונומיה בהעסקה, אך לתפיסתם, הלמידה של כל תלמיד שני נפגעה בשל מורים לא מתאימים – ישראל במקום השלישי ב-OECD בשיעור המורים שלא הוכשרו ללימוד המקצוע אותו הם מלמדים.

במבחן פיז"ה השתתפו יותר מ-760 אלף תלמידים מ-91 מדינות. הוא נערך מזה 25 שנה, ובוחן אוריינות מדעית, אוריינות מתמטית, אוריינות קריאה, למידה בעולם הדיגיטלי, אנגלית כשפה זרה ועמדות תלמידים ומנהלים.

המבחנים האחרונים נערכו בחודשים מרץ ואפריל 2025, בתקופה שבה הייתה ישראל במצב מלחמה בזירות שונות. הוא התקיים לאחר תחילת המבצע בלבנון, לפני מבצע "עם כלביא" באיראן ולפני השבת כלל החטופים.

בישראל השתתפו במבחן 7,330 בנות ובני 15 מ-215 בתי ספר, בשיעור השתתפות של 85%. הוחרגו ממסגרת הדגימה בתי ספר שפונו מדרום ומצפון הארץ, ובתי ספר בקו העימות הצפוני (2%). מנהלי בתי הספר יכלו להחריג תלמידים שהם או קרוביהם מדרגה ראשונה נפגעו במלחמה.

במשרד החינוך נימקו את הירידה החדה בהשפעות מלחמת חרבות ברזל. בהודעת המשרד נאמר כי "לתפיסת משרד החינוך, פיזה 2025 היא בראש ובראשונה תמונת מצב של למידה במלחמה. התלמידים נבחנו לאחר כמעט שנה וחצי של לחימה, שבמהלכה פונו קהילות, תלמידים עברו בין מסגרות, מוסדות חינוך נסגרו ונפתחו מחדש, הלמידה שובשה ואנשי חינוך גויסו למילואים. בתוך תקופת הבחינה עצמה התחדשה הלחימה העצימה בעזה, ובצפון רק החל תהליך החזרה של מערכת החינוך ביישובי הגבול.

במשרד הוסיפו ש"בתוך המציאות הזאת, התוצאות מצביעות על ירידה בהישגים בשלושת תחומי הדעת – קריאה, מתמטיקה ומדעים. זו ירידה משמעותית, שהמשרד פועל לשפר. לצד זאת, התוצאות מצביעות גם על עמידות משמעותית במעמדה היחסי של ישראל. בהשוואה ל-2018, נקודת הייחוס האחרונה שלפני הקורונה, ישראל שמרה על מיקומה היחסי בקריאה ובמדעים, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד (לעומת הציון האבסולוטי, שירד – מ"מ). כלומר, אחרי הקורונה וכמעט שנה וחצי של מלחמה, ישראל איבדה נקודות – אך כמעט שלא איבדה ממיקומה היחסי בזירה הבינלאומית".

עוד ציינו במשרד שפעולת המשרד לשיפור ההישגים החלה עוד לפני קבלת תוצאות פיזה. 'צומחים מחדש' פועלת לחיזוק מיומנויות היסוד, והמשרד פועל להרחיב את המענה גם לחטיבות הביניים. במקביל, בדצמבר 2024 הוצגה תוכנית 'ישראל ריאלית', שגובשה בעקבות טימס 2023, ושגם בו הישגי התלמידים בישראל במקצועות הריאליים ירדו בחדות. התוכנית מובילה מהלך מערכתי לחיזוק המתמטיקה, המדעים וה-STEM, אך פיזה 2025 נערכה לפני היישום המערכתי של התוכנית.