כפר חורפיש נערך לאלפי מבקרים מחר (חמישי), בביקור השנתי של העדה הדרוזית בציון נבי סבלאן. השקט ששורר במקום נקטע מדי פעם בקולות פיצוץ מעברו השני של הגבול, בלבנון. "אני חושב שהתרגלנו", אומר השיח' נימר עאמר. "אם אני לא שומע הדי הפגזה מדי שעתיים, אני מרגיש שמשהו חסר".

המקאם שוכן על פסגת הר זבול בצפון הכפר חורפיש, בגובה של כ-800 מטרים מעל פני הים. עאמר תושב חורפיש וחבר ועד מקאם נבי סבלאן, מתאר נוף רחב ומרשים שנשקף מן הפסגה. "במזרח נראית שרשרת הרי מירון, בצפון הרי דרום לבנון, במערב זה הים התיכון, ובדרום זה רכס הרי פקיעין. מקומו הגבוה והייחודי מעניק למקום אווירה של קדושה, שלווה והתרוממות רוח".

"הכפר כולו נערך לאירוע", עאמר מספר. "גברים, נשים וגם ילדים נערכים לקבלת האורחים ולסיוע להם". הערב (רביעי) ייפגשו אנשי הדת במקום ויקיימו טקסים דתיים עם תפילות ומזמורים, וביום חמישי יגיעו המבקרים. "הם מגיעים מכל רחבי הארץ", אומר עאמר, "מברכים איש את רעהו ונפגשים באווירה של אחווה, כבוד וקדושה".

השיח' נימר עאמר (צילום: אלבום פרטי)

נבי סבלאן נחשב לנביא הרביעי מבין חמשת הנביאים בדת הדרוזית. הוא מסומל בצבע הכחול בדגל הדרוזי, המסמל גם את הפוטנציאל וכוח הרצון. "הוא היה מבני ישראל, וחי בתקופת הפילוג של ממלכת ישראל", מסביר עאמר. "הוא היה אדם צדיק, מאמין ודבק באמונתו. בשל אמונתו ותורתו, רדפו אותו אנשים שהתנגדו לדרכו, והוא נאלץ להימלט לאזור מרכז הארץ".

לאחר מסע קשה וממושך, שבמהלכו נרדף ועבר תלאות רבות, הגיע לאזור חורפיש .על-פי המסורת, כאשר הגיע הנביא סבלאן אל חלקו העליון של נחל כזיב, ואדי אל חביס, התחולל במקום נס, ובחסדי האל הוא ניצל מרודפיו. לאחר מכן עלה אל ההר ומצא מקלט במערה קטנה. זו נמצאת כיום בלב המקום, ונחשבת לחלק המקודש והעתיק ביותר בו.

הוא חי בהר והתבודד, אך אויביו הוסיפו לרדוף אותו והוא נמלט להר הדרוזים בסוריה. "הוא נדד באזור ואכל חרובים, דבש ואגסי בר", מספר עאמר. "אנו קוראים לו סאבא, זו מילה בארמית שמשמעה המורה הגדול. הוא השלישי בחשיבותו לאחר נבי שועייב ואל-חד'ר".

שיח' עאמר מסביר כי לתאריך הביקור במקאם אין קשר לחיי נבי סבלאן. "במקור, התאריך היה באוקטובר", הוא מספר, ומוסיף מזיכרונות ילדותו שעל פסגת ההר כבר קר מאוד בתקופה זו של השנה, ולכן הוחלט להקדים את האירוע. "היה חורף לכל דבר. המקום מאוד קר. השיח' אמין טריף ושיח' עלי פארס הסכימו על התאריך לטובת הציבור". העלייה לרגל מתקיימת עם תום עבודות ההכנה לשנה החקלאית ורגע לפני המסיק. "בזמן הזה עוד ישנם פירות, אגסים, רימונים, תאנים שהתושבים היו נותנים למבקרים".