חיי היומיום מתנהלים כבר שנים ביומנים דיגיטליים, ובכל זאת לוחות שנה פיזיים – מאוירים, מצוירים, מלווים בשירים או בקטעי ספרות – הפכו בשנים האחרונות לתופעה. יותר ויותר לוחות אישיים, ייחודיים, רואים אור ומוצעים למכירה (במחירים שנעים בין 40 ל-95 שקלים).

"כן, יש פתאום גל כזה של לוחות מאוירים", אומר עמית טריינין, ראש תחום איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. השנה הוציא טריינין בפעם הראשונה לוח משלו. "לוח שנה פיזי", כדבריו, שבו קיבץ 13 איורים. "חלקם חדשים שנעשו במהלך השנה האחרונה כחלק מהעבודה שלי כמאייר ללקוחות, וחלקם איורים שלי, לאו דווקא מסחריים, שהתאימו מבחינת ההקשר החודשי לרעיון".

לוח השנה של עמית טריינין. "אנשים תמיד אהבו לוחות שנה כי זה דבר יפה שתולים בבית" (צילום: סטודיו טריינין)

הלוח מתואר באתר שלו כ"לוח שנה מאויר מתוך ניסיון לנסות לשדר תקווה ואופטימיות זהירה לקראת השנה החדשה".

למה דווקא השנה החלטת להוציא לוח?
"באינטואיציה הרגשתי שאני רוצה לעשות לוח שנה כי אני אוהב את הפורמט הזה, ופתאום הוא נהיה רלוונטי".

מה הפך אותו לרלוונטי?
"לדעתי, בלי לבדוק את זה לעומק, זה קשור לכך שנראה יותר מוצרים פיזיים, אמיתיים, כתשובה ל-AI. זה רק ניחוש שלי שהדבר הזה תופס עכשיו, שנראה עוד פורמטים שחוזרים קצת מהאולד סקול, ישנים, כתגובה ל-AI, כתגובה חזקה שקורית בבת אחת בעוצמה. לא יודע להגיד אם זה רק רגע כזה, תופעה רצינית או לא, זו מין תחושה שלאנשים יש יותר צורך לעשות דברים פיזיים, לקנות דברים פיזיים".

עמית טריינין: "ניחוש שלי, זה תופס כתגובה ל-AI" (צילום: אריק סולטן)

"אנשים תמיד אהבו לוחות שנה, כי זה דבר יפה שתולים בבית", הוא אומר, "זה לא בהכרח שמשתמשים בלוח שנה פיזי, זו התמונה שמתחלפת. הרווחת לא מעט איורים, או דברי אמנות, שהיית משלמת עליהם הרבה יותר. זה לא בהכרח במודע, אבל נראה לי שאנשים רוצים את הפיזיות של הדבר הזה".

שירי חיות בשתי שפות

בני מר הוא עורך וסופר ומתרגם, ונהנה להיות "המקף בין העברית ליידיש", כהגדרתו. לוח השנה שלו ושל המאיירת מיכל אריאלי מוקדש השנה לשירי בעלי חיים. בכל חודש שיר ביידיש, לצידו התרגום של מר לעברית, ואיור של אריאלי.

"השירים שבחרנו הם לא הסטריאוטיפים הידועים של יידיש", אומר מר, "אנחנו מנסים לפרוץ את התבניות האלה. אני אוסף את השירים מספרים ומעיתונים ומיכל מאיירת. זה מגיע מאהבתי ליידיש. אנחנו מאמינים שיש איכות מיוחדת לשירים האלה, והתרגום מאפשר להציץ ולהנות משתי השפות".

החמור. איור מתוך "שירי חיות". אריאלי: "אני מנסה להתכתב עם השיר, לתת אווירה מתוכו" (איור: מיכל אריאלי)

בלוח תשפ"ז מככבים בין השאר תרנגולת, חמור, סנאי, קרפד; ובדף של כסלו-טבת, חזיר.
חזיר?
"זה לא מה שחושבים על יידיש", אומר מר, "אבל זה חלק מהעניין, יידיש כתרבות חילונית סוציאליסטית. השיר על החזיר התפרסם בעיתון ילדים לפני המלחמה, יידיש הייתה אז שפה של ילדים וצעירים. כיום כבר אין זקנים שמדברים ביידיש, ומשמח אותי שיש חשיפה לשפה הזאת שאני מאוד אוהב".

החזיר. קטע מעמוד בלוח. "יידיש הייתה שפה של ילדים לפני המלחמה"

מר ואריאלי מוציאים יחד לוחות שנה מודפסים אחת לשנתיים, כבר עשור. מר: "הלוח תמיד באיזה נושא. היה לנו, למשל, שירי ילדים; אחרי שבעה באוקטובר עשינו שירי מלחמות, וזה היה יותר עצוב ממנחם".

מיכל אריאלי: "אנחנו משתדלים שלוח השנה יעורר רגש" (צילום: אלבום פרטי)

"זה פרויקט שאנחנו עושים כבר עשור, מפעל שאנחנו נהנים לעשות ביחד", מספרת אריאלי, "אנחנו נהנים לגלות בכל פעם אוצרות תרבות חדשים, זה אתגר. אנחנו משתדלים שלוח השנה יעורר רגש – עצב, שמחה, חיוך, מנעד הרגשות, ויש בו אלמנט של הפתעה – כל חודש שמעבירים דף מוצאים משהו אחר, זה מין משחק כזה".

על האיורים היא אומרת: "אני מנסה להתכתב עם השיר, לתת אווירה מתוכו לא רק את החיה עצמה, משהו שיעביר משהו מהשיר, איזושהי סצנה. באופן כללי, כל האיורים שלי מתכתבים עם טכניקות הדפס של פעם, זה הסגנון שלי".

מה לדעתך הסוד של לוחות השנה המודפסים? למה אנשים ממשיכים לקנות אותם למרות שהיומן שלהם בטלפון הנייד?
"לוח שנה בטלפון הנייד לא נותן לך משהו אישי. בעולמנו המתקדם עדיין רוצים את המשהו האישי שיעורר בנו איזשהו רגש ויופי. מול אסתטיקת ה AI-שנכנסה לחיינו, זה מוצר עוד יותר נדרש, משהו שעשוי עם מגע אנושי. והלוח הוא גם קצת כמו תמונה על הקיר, יש לזה ערך מוסף".

לוח "שירי חיות" כבר אזל, אבל אפשר לראות ולקרוא כמה מהשירים באתר של אריאלי.

12 חודשים, 12 מעצבים

לוח השנה שמפיק "המפעל", מרכז התרבות והאומנות הירושלמי, הוא חגיגה מיוחדת במינה של מעצבים חדשים. "זאת מסורת שהתחלנו בשנה שעברה", מספר דורון גליה קינד, מנהל "המפעל". "אוספים את 12 המעצבות והמעצבים החדשים בישראל, מבקשים מכל אחד ליצור חודש, ומאחור – פוסטר. זה מאוד יפה. אנחנו מחלקים את זה כמו עיתון, את תולשת מהאמצע, ואת הפוסטר את יכולה לתלות".

מצד אחד חודש, מצד שני פוסטר. אוקטובר 2026 של רוני פחימה (באדיבות "המפעל")

את "המפעל" מגדיר גליה קינד, כ"מרחב הליברלי בעיר. בין השאר, אנחנו מקימים עכשיו סטודיו אופנה חדש, יש לנו חממה בשיתוף עם בצלאל וחנות לעיצוב".

אוגוסט 2027 של נועה אבלס (באדיבות "המפעל")

בלוח תשפ"ז משתתפים: בר זוטרא, רוני פחימה, ארבל שטיינר, דסו (Broken Fingaz), בראל שמחון, עדן קולר, גיא אופנבך, דרור רוזנטל, רוני בהיר, אילה מידן, סימה גיל ונועה אבלס.
הלוח יוצא בשיתוף סטודיו אקספורט ובריף סטודיו לעיצוב ומדיה, ונמכר ב-40 שקלים, "מחיר נגיש, כדי שכולם יוכלו לקנות אותו וזה יהיה טרנד".

נובמבר זה ציפורים

תהילה גולדברג היא סופרת, מאיירת, חובבת קריאה ומנחה קבוצות קריאה. לוח השנה, שהיא מוציאה זו השנה השנייה מוקדש לאוהבי ואוהבות ספרים.

דף נובמבר בלוח של תהילה גולדברג מוקדש לציפורים (אלבום פרטי)

לכל חודש בחרה גולדברג מילה והתאימה לה המלצות ספרים שקשורים אליה, ספרים למבוגרים ולילדים. בין המילים בלוח תשפ"ז מופיעות: עבודה, אובדן וגעגוע, כסף, מזג אוויר, מוזיקה, הגירה ועוד. בחלק מהחודשים מצורפים ללוח שירים וגם המלצות האזנה.

"הרעיון", מספרת גולדברג, "הגיע מקבוצות הקריאה שאני מנחה, שגם הן עובדות על אותו פורמט – בכל פעם אני בוחרת נושא ובוחרת ספרים שעוסקים בו בצורה משמעותית. למשל, בנובמבר השנה בחרתי בציפורים והמלצתי על ספרים שקשורים לציפורים. למבוגרים המלצתי על "הציפורים" של טאריֵי וֵסוֹס, ספר יפהפה, ולילדים על "קוקי חבקוקי" של טובה הרשקוביץ, ספר משנות ה-70 שמאוד משמח להכיר לדור העכשווי. זה מה שהלוח עושה".

תהילה גולדברג: "המפגש עם ספרים טובים משמעותי בכל תקופה, בטח בתקופה כל כך אלימה וגסה כמו עכשיו" (צילום: אלה פאוסט)

"כל הרעיון", אומרת גולדברג, "הוא לעודד קריאה ולחדש היכרות עם ספרים ויצירות, גם ישראליות וגם מתורגמות, מתוך אמונה שקריאה היא דבר חיובי, מתוך האמונה שספר טוב הוא המתנה הגדולה שאדם יכול להעניק לאנושות, זה האני מאמין שלי. המפגש עם ספרים טובים משמעותי בכל תקופה, בטח בתקופה כל כך אלימה וגסה כמו עכשיו".

אוצר המילים היהודי

"מילים בזמן", לוח השנה של תנועת "תרבות", בשיתוף מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי, מציע, זו השנה השנייה, מילה לכל חודש ושתי פרשנויות הנוגעות אליה – טקסט מקורי המשלב מקורות מהתרבות היהודית והישראלית, ואיור ייחודי.

סדק, המילה שנבחרה לדף תשרי בלוח "מילים בזמן" (באדיבות תנועת "תרבות")

"כך נחשפים רבדים עמוקים שטמונים בשפה העברית", מסבירה שירה יוגב, שהפיקה את לוח תשפ"ז. "העברית היא לא רק שפת תקשורת יומיומית, אלא גם תשתית עמוקה ועשירה לסיפור המשותף שלנו, אוצר של משמעויות, זיכרונות ורעיונות שעיצבו וממשיכים לעצב אותנו".

שירה יוגב מפיקת הלוח "מילים בזמן": "גם יפה, גם מספר סיפור" (צילום: אלבום פרטי)

הלוח הוא יצירה מקורית משותפת של אומנים מתנועת תרבות, "והרעיון", מסיפה יוגב, "הוא להביא לאנשים לתוך הבית משהו שהוא גם יפה וגם מספר סיפור של מחזור הזמן היהודי, סיפור עמוק יותר שמחדש משהו, שמעורר מחשבה ושאלות ומספר סיפור משותף".

את הלוח הם גם מתרגמים לאנגלית והוא מופץ בארה"ב "כדי ליצור חיבור עם הקהילה היהודית".

ראש השנה לקיפודים

המעצב והמאייר הירושלמי איליה קריינס מוציא ,בחמש שנים האחרונות, לוחות שנה לועזיים, כולם עוסקים בקיפודים, בכל שנה בקונספט אחר. "יש לי המון רעיונות ולרוב אין לי זמן ליישם את כולם. לוח שנה זה דבר שרציתי לעשות מלא זמן".

לדרך יצא ב-2021, עם לוח שנה יומי, לכל יום איור שונה של קיפוד. "עשיתי את זה בקורונה, כי זה היה הולם".

הקיפוד בלוח היומי 2024. דפים נתלשים. קריינס: "מושך אותי מאוד לייצר מוצר ידני ויקר שאורך החיים שלו הוא שנה אחת בלבד" (צילום: אלבום פרטי)

למה דווקא קיפודים?
"אין לזה תשובה אחת, יש המון תשובות קטנות, אחת מהן היא פתגם ידוע של ארכילוכוס, הוגה ומשורר יווני, מהמאה השביעית לפנה"ס: 'השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול'. השועל ערמומי וממציא כל הזמן דרכים חדשות ללכוד את הקיפוד, ולקיפוד יש רק אסטרטגיה אחת: להתכדרר, וזאת אסטרטגיה מנצחת. ויש גם את המסה 'הקיפוד והשועל' של ישעיה ברלין, שמיין ברוח הפתגם הזה את אופיים של סופרים. אבל מבחינתי, בסוף מדובר בפרויקט הומוריסטי, באובססיה מודעת".

למה דווקא לוח שנה?
"כי מענין אותי לעשות מוצר חד פעמי ויקר, ולעמוד על המתח הזה – האם יהיה לבן אדם נוח להשתמש בו, נגיד לקרוע דפים. הזמן יקר והזמן עובר, ואנחנו רוצים לחיות באשליה שיש דברים על-זמניים, שהחפצים שלנו הם לתמיד, אבל שום דבר הוא לא לתמיד. מושך אותי מאוד לייצר מוצר ידני ויקר שאורך החיים שלו הוא שנה אחת בלבד; לייצר את המתח בין זמני לתמידי".

איליה קריינס: "שום דבר הוא לא לתמיד" (צילום: אלבום פרטי)

את הלוחות המיוחדים והמאתגרים של קריינס כדאי לראות בדף האינסטגרם שלו. חלקם מוצגים באנימציה. הלוח של 2022 היה לוח חודשי וצורפו אליו מדבקות של קיפודים. "גם זה ניסיון שהוליך אותי בפרויקט הזה – לייצר בו בזמן ריק של לוח שנה, שבעליו ממלא אותו בתוכן, ובפרויקט שלי אני רוצה שיהיה מלא בקיפודים".

הלוח של 2025. קיפודים זוהרים בחושך (צילום: אלבום פרטי)

הלוח של 2025 היה באורך 1.5 מטר והודפס עם שכבה שזוהרת בחושך: "בלילה זה מתמלא בחגיגת קיפודים ממש מוגזמת". הלוח האחרון עד כה, זה של 2026, נעשה בהשראת ביקור ביפן בהדפסה עיוורת של קיפודים, שאפשר לראות אותם רק כשיש הבזק אור".
ללוח הקיפודים של 2027 צריך לחכות.