האמריקאים מציינים היום (שישי) 25 שנים לפיגועי 11 בספטמבר, ונזכרים בהלם, בקורבנות הרבים ובהשלכות מרחיקות הלכת של מתקפת אל-קאעידה על סמלי העוצמה והשגשוג של ארה"ב. יום הזיכרון, שהוא הסמל החזק ביותר לפטריוטיות האמריקאית במאה ה-21, נערך השנה לראשונה בכהונתו של ראש העיר ניו יורק המוסלמי זוהראן ממדאני, המקורב לעורך דינם של כמה מחבלי אל-קאעידה, גורם המלבה מחלוקות גם ביום הכואב הזה.

בשעות הבוקר בשעון ניו-יורק ייערכו טקסים בגראונד זירו (אתר קריסת המגדלים), בפנטגון ובאתרים נוספים. יונחו זרים, והדגלים יורדו לחצי התורן. בניו יורק תיערך דקת דומייה, וייקראו שמות הקורבנות. לפי סקר חדש שעליו דווח בסוכנות הידיעות AP, כמחצית מהמבוגרים בארה"ב זוכרים את פיגועי 11 בספטמבר כאירוע ההיסטורי המשמעותי ביותר בחייהם.

"ישנם רגעים ספורים המחלקים את הזמן למה שהיה לפני ומה שהיה אחרי"

בבתי הספר האמריקאיים מלמדים על המתקפה שהתרחשה כולה בבוקר אחד, אך הותירה אחריה כמעט 3,000 הרוגים והשלכות נוספות שנמשכו עשרות שנים, החל מאבל אישי, דרך מחלות ומוות שנגרמו משהות ממושכת באתר האסון, ועד למלחמות רחבות היקף באפגניסטן ובעירק.

ב-11 בספטמבר 2001 חטפו קיצונים מארגון אל-קאעידה ארבעה מטוסי נוסעים, והטיסו שניים מהם אל תוך מגדלי התאומים בניו יורק, ואחד אל בניין הפנטגון. ההתנגשויות הובילו לקריסתם של מגדלי התאומים – סמלים לעוצמה הכלכלית של ארה"ב ואחדים מהבניינים הגבוהים בעולם – ופערו חור בפנטגון, המפקדה הצבאית האמריקנית המבוצרת הסמוכה לוושינגטון.

גורמים רשמיים קבעו כי גם המטוס הרביעי, שהתרסק בשדה פתוח בפנסילבניה, היה בדרכו לבירת ארה"ב, אך הוא התרסק לאחר שנוסעים ואנשי צוות פרצו לתא הטייס ונאבקו במחבלים שחטפו את המטוס.

"במהלך ההיסטוריה, ישנם רגעים ספורים המחלקים את הזמן, למעשה, למה שהיה לפני ומה שהיה אחרי", אמר הנשיא דונלד טראמפ בטקס לציון אירועי 11 בספטמבר שנערך השבוע בוושינגטון. טראמפ, הרפובליקני שנכח בעיר הולדתו ניו יורק בעת המתקפה ושיתף פעמים רבות מזיכרונותיו מאותו יום, מתכנן להשתתף בטקס הזיכרון שייערך ביום שישי בפנטגון. השבוע חשף לראשונה הנשיא האמריקני כי אנשי כוחות ההצלה פינו אותו ממשרדו בזמן הפיגוע, מידע שספק אם אכן התרחש כפי שסיפר הנשיא.

ממדאני: מסמכים של העירייה מוכיחים את הסתרת ממדי הזיהום

ביום שלישי חתם ראש העיר ממדאני על צו חשיפה לציבור של עשרות אלפי מסמכים הקשורים בזיהום האוויר לאחר פגיעת שני המטוסים החטופים במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, מה שהוביל לתמותה ומחלות ריאות של אלפי אנשים. החשיפה של ממדאני מוכיחה לטענתו כי העירייה לא חשפה את מלוא המידע שהיה ברשותה בנוגע לרעילות האוויר לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, מה שהקשה על הנפגעים בתביעות פיצויים.

על פי נתוני התוכנית הפדרלית לניטור רפואי, מאז הפיגועים שנערכו היום לפני 25 שנים למעלה מ-9,400 בני אדם מתו ממחלות הקשורות לחשיפתם לאזור האסון. "אלו מסמכים החושפים מה ידעה העירייה על האוויר הרעיל סביב 'גראונד זירו', מתי נודע לה המידע, וכיצד פעלה כדי לצמצם את חשיפתה המשפטית ואת אחריותה", אמר ראש העיר ממדאני במסיבת עיתונאים, בה השיק פרסום מקוון של 173,000 עמודי מסמכים העוסקים בסיכונים בריאותיים, באיכות האוויר ובתגובת העירייה לפיגועים.

החשיפה היא חלק מהסכם עם הארגון "9/11 Health Watch" – קבוצת תמיכה וסנגוריה למען הנפגעים, שנקטה צעדים משפטיים כדי לחייב את העירייה לפרסם את המסמכים לציבור. "במשך 25 שנה, ארבעה ממשלים עירוניים שונים הסתירו מהציבור, מהקונגרס האמריקאי וממועצת העיר מסמכים המראים מה העירייה באמת ידעה על הסכנה הטמונה בכימיקלים רעילים בדרום מנהטן ובמערב ברוקלין לאחר קריסת מרכז הסחר העולמי; זאת בעוד שגורמים רשמיים בעירייה המשיכו להצהיר בפני הציבור כי האוויר 'בטוח ותקין'", אמר בהצהרה מנהל הארגון, בנג'מין צ'באט. כשנשאל ממדאני על שמותיהם של הגורמים הרשמיים שהסתירו מידע מהציבור, השיב ממדאני: "הדבר נוגע למספר רב של אנשים שתושבי ניו יורק נתנו בהם אמון".

"הוא לא התחרט שהיה שם, למרות הסרטן שנגרם לו מהחשיפה"

לאחר ענן האבק הראשוני שנוצר בעקבות קריסת מרכז הסחר העולמי, נמשכו חודשים ארוכים של זיהום ואבק שנותר בשטח, מה שהוביל למחלות סרטן שמהן סובלים עד היום אלפי תושבי ניו יורק. אחד מהם היה ג׳ף סיקורה, שוטר במשטרת מדינת ניו יורק, שעבד במשך שישה חודשים ב״ערימה״ — תל ההריסות והשרידים שנותרו ממרכז הסחר העולמי. הוא אובחן ב־2016 כחולה בסרטן שנקשר לחשיפה בגראונד זירו ומת מהמחלה ב־2019. ״גם כשמת, הוא לא התחרט על מה שעשה״, סיפרה אלמנתו ולרי סיקורה לרויטרס. ״הוא לא התחרט שהיה שם, אף שידע שהסרטן נגרם מהחשיפה שלו במקום. אני גאה בכך שהוא היה בעלי״.

לוטננט קונרד מאטוס, פרמדיק במכבי האש של ניו יורק, עבד אף הוא במשך חודשים בערימת ההריסות. בריאיון לרויטרס סיפר כי ב־2021 התגלה בראשו גידול בגודל עשרה סנטימטרים שנקשר לפעילותו בגראונד זירו. לאחר ניתוח מוח וכימותרפיה הוא חשב שהחלים, אך השנה חזרה המחלה. ״הייתי הרוס, כי למען האמת אינני יודע אם הייתי רץ פנימה כפי שרצתי ב־11 בספטמבר״, אמר מאטוס לרויטרס. ״אולי הייתי חושב על הדברים מעט אחרת, כי נכנסנו בלי מספיק ציוד. לא היו לנו מסכות, מסכות נשימה — שום דבר״.

מלבד 173,000 המסמכים שפורסמו השבוע יועלו לרשת בהדרגה במהלך 12 החודשים הקרובים אלפי מסמכים נוספים, והם עשויים לסבך בפלילים שני ראשי עיר לשעבר של ניו יורק: רודי ג'וליאני, שכיהן בתפקיד בעת מתקפות הטרור ולאחר מכן שימש כעורך דינו של הנשיא דונלד טראמפ, ומייקל בלומברג, שכיהן כראש העיר מינואר 2002 ועד דצמבר 2013.

בעוד שרבים מתושבי ניו יורק מודים לממדאני על החלטתו לחשוף את המסמכים, אחרים רואים בה אמצעי להטיל את האשמה על האסון על העירייה במקום על מחבלי אל-קאעידה. ממדאני חתם בשלישי על שני צווים נשיאותיים הנוגעים לפיגועי ה-11 בספטמבר, ולאחר החתימה העביר את העט שבו חתם לנציבת משטרת ניו יורק (NYPD), ג'סיקה טיש, ועל פי דיווחים בתקשורת האמריקאית ביקש ממנה למסור אותו ליועץ המשפטי הראשי שלו, רמזי קאסם ששימש כעורך דינם של טרוריסטים.

קאסם, פרופסור למשפטים באוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY), שימש כעורך דינם של מספר אישים שנויים במחלוקת, בהם אחמד א-דרבי – מקורב לאוסמה בן לאדן שהורשע בביצוע פיגוע נגד מכלית נפט צרפתית. מטעם לשכת ראש העיר נמסר בתגובה כי קאסם קיבל את העט מכיוון שהוא וצוותו המשפטי היו אלה שניסחו את הצווים מתוקף תפקידם. עם זאת, המחווה העבירה גל של ביקורת חריפה מצד משפחות קורבנות ה-11 בספטמבר, גורמי אכיפת חוק ופוליטיקאים מקומיים, שטענו כי מדובר בצעד הפוגע בזכר הקורבנות.