תשפ"ו הייתה שנה מוצלחת במיוחד עבור הבורסה לניירות ערך בתל אביב: עלייה במחזורי המסחר, במרבית החברות הנסחרות ובשווי הכולל. כניסתה של חברת 'פאלו אלטו' תרמה להצלחה, וכך גם המעבר למסחר בשני עד שישי, בהתאם למקובל בעולם. חברות הביטוח בלטו עם 94.5% עלייה.
שווי שוק המניות בבורסה עמד בתחילת ספטמבר על 3.1 טריליון (3,100 מיליארד) שקלים. זו עלייה של 82% לעומת השווי בסוף תשפ"ה, שעמד על 1.7 טריליון שקלים.
לעלייה המהירה תרמו זינוקים במניות הבורסה, הנפקות חדשות בסך 10.8 מיליארד שקלים, ובעיקר הצטרפותה של חברת הענק הטכנולוגית 'פאלו אלטו' מעמק הסיליקון למסחר בתל אביב. 'פאלו אלטו' החלה להיסחר בתל אביב, במקביל למסחר בנאסד"ק, לאחר שהשלימה השנה את רכישת חברת אבטחת המידע הישראלית 'סייבארק' ב-25 מיליארד דולרים, האקזיט השני בשוויו של חברה ישראלית אי פעם. שווי השוק של 'פאלו אלטו' לבדה עמד בפברואר על 379 מיליארד שקלים, וכיום, לאחר זינוק של כ-117%, היא עומדת על 824 מיליארד שקלים.
המדדים המובילים בתל אביב רשמו בשנה האחרונה נתונים מהמובילים בעולם. מדד ת"א 35, המכיל את שלושים וחמש החברות הגדולות עלה ב-40.5% – נתונים טובים ממרבית המדדים המובילים בעולם כמו נאסד"ק, S&P ומדדי MSCI. במדדי התחומים השונים ת"א ביטוח רשמה את העלייה הגבוהה ביותר, עם 94.5%. בבורסה מציינים את הגידול בנכסים המנוהלים, הכנסות מהשקעות, ורווח חיתומי בביטוח (דמי ביטוח פחות תשלומים למבוטחים) כתחומים שתרמו לעלייה. כל המדדים המובילים בישראל עלו, מלבד מדד הנדל"ן המושקע בחו"ל, שירד בכ-11%.
למרות עליית ערכן של חברות הביטוח, הפדיונות בקרנות שעוקבות אחרי הענף היו גבוהים ב-680 מיליון שקלים יותר מאשר הרכישות החדשות. גם מדד הבנקים עבר מגיוס נטו של 674 מיליון שקלים בתשפ"ה (המשקיעים השקיעו בקרנות יותר משמשכו מהן) לפדיון נטו של 98 מיליון שקלים בתשפ"ו (המשקיעים משכו מהקרנות יותר מהשקיעו בהן). את השינוי הזה אפשר להסביר בהורדות בריבית בנק ישראל בשנה האחרונה, והציפייה להורדות נוספות בתשפ"ז.
מדד ת"א בנקים עלה ב-27.4% בתשפ"ו, עלייה מתונה יותר מאשר בשנה שעברה. בקרנות נאמנות העוקבות אחרי מדדי הבנקים נרשם פדיון נטו של 12 מיליארד שקלים (יותר משיכות מהשקעות). סך הגיוס נטו בקרנות נאמנות פאסיביות (העוקבות אחרי מדדים) בכלל התחומים עמד בסוף תשפ"ו על 5.8 מיליארד שקלים – פחות מרבע מאשר בתשפ"ה, אז עמד על 25.2 מיליארד שקלים.
גם מדד ת"א קלינטק, המכיל חברות שמשפרות את תהליכי החיצור כמו אנרגיה וחברות העוסקות בזיהום ופסולת, עלה ב-76.9%. בשנה האחרונה חל זינוק בביקוש לאנרגיה בעקבות הקמת מרכזי נתונים (Data Centers), בעיקר לצורך הגברת השימוש בבינה מלאכותית. חברות המתמחות באנרגיה סולארית במדד רשמו עליות מהגבוהות ביותר בבורסה: 'דוראל אנרגיה' הייתה השיאנית בתשפ"ו, עם עלייה של 272%, ו'אנלייט אנרגיה' רשמה 152% עלייה. גם 'מגה אור', שאינה כלולה במדד זה אך מתמחה בנדל"ן, מרכזי נתונים ואנרגיה, עלתה ב-272% בתשפ"ו.
לצד שינויי הערך של החברות, מדד משמעותי לפעילות הבורסה היא היקף המסחר היומי. מחזור המסחר היומי הממוצע בתשפ"ו עמד על 4.9 מיליארד שקלים, עלייה של 58% מהממוצע בתשפ"ה, 3.1 מיליארד שקלים.
בבורסה מצביעים על שינוי ימי המסחר מראשון-חמישי לשני-שישי, שהוחל בינואר האחרון ויצר סינכרון עם בורסות מקבילות בעולם, כגורם מרכזי שקידם השקעה של משקיעים זרים. בעוד שהמסחר בראשון בתקופה שלפני השינוי היה חלש, עמד על 1.6 מיליארד שקלים עם 13% פעילות של משקיעים זרים, ממוצע המסחר בימי שישי בתשפ"ו עמד על 4 מיליארד שקלים, עם 40% פעילות של משקיעים זרים.
בשנה האחרונה נוספו 26 מדדים נוספים לבורסת תל אביב, בהם של חברות ביטחוניות, אנרגיה, תשתיות ונדל"ן. כמו כן, אתמול (חמישי) הושק מדד פועלים חוסן, המתמקד בחברות שיושבות בפריפריה. מדד זה הוא "בחסות" בנק הפועלים, שלא כלול בו אך תרם כספים להקמתו. בבורסה מדווחים גם על שילוש במסחר בחוזים עתידיים על מניות ומדדים, חוזים בעלי תנודתיות גבוהה המשמשים בין היתר לגידור השקעות.